הולכה שלא ברגל – הבדלי גרסאות
שלום עליכם (שיחה | תרומות) ←בתורת הרבי: הרחבה |
מ החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה " |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הולכה שלא ברגל''' (או '''פשיטת יד''' בלשון ה[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|המובא ב[[חידושי הגר"ח על הש"ס]] | '''הולכה שלא ברגל''' (או '''פשיטת יד''' בלשון ה[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|המובא ב[[רבי חיים מבריסק|חידושי הגר"ח על הש"ס]] על סוגיא זאת, דף ס"ב ע"א, בשם ירושלמי במסכת יומא}}) הוא כינוי למצב שבו פעולת [[הולכת הדם]], (העבודה השלישית מתוך אחת מארבעת חלקי שלבי הקרבת [[קרבן]] ב[[בית המקדש]], (שהם [[שחיטה]], [[קבלת הדם|קבלה]] [[הולכת הדם|הולכה]], [[זריקה]]), לא התבצעה בצורה הרגילה של "הליכה" - ברגל, אלא באמצעות הושטת יד, או בצורה אחרת. | ||
ביסוד השאלה עומד הספק האם ה"הולכה" היא רק פעולה טכנית כדי לבצע את פעולת ה"הליכה" שמשמעותה האמיתית היא רק "לקרב" את הדם אל המזבח, אך אפשר גם לבצעה בדרכים אחרות כמו למשל העמדת שורה של בני אדם שיעבירו זה לזה בהושטת יד, או אותה הולכה שהתורה דורשת היא הליכה רגלית. | ביסוד השאלה עומד הספק האם ה"הולכה" היא רק פעולה טכנית כדי לבצע את פעולת ה"הליכה" שמשמעותה האמיתית היא רק "לקרב" את הדם אל המזבח, אך אפשר גם לבצעה בדרכים אחרות כמו למשל העמדת שורה של בני אדם שיעבירו זה לזה בהושטת יד, או אותה הולכה שהתורה דורשת היא הליכה רגלית. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
באופן כללי השאלה נחלקת לשניים: | באופן כללי השאלה נחלקת לשניים: | ||
1) | 1) האם ה"הולכה שלא ברגל" נחשבת "הולכה". על כך קבע עולא בשם רבי יוחנן - שההולכה אינה נחשבת להולכה. | ||
2) האם חלים על "הולכה שלא ברגל" הלכות פסול, כגון עבודה על ידי זר, או אם הכהן חשב מחשבת [[פיגול]] בעת ההולכה. ועל כך קיימת מחלוקת הלכתית אם אפשר לתקן את הנזק שנעשה על ידי הולכה פסולה, בין אם ההולכה נעשתה על ידי זר ובין אם נעשתה "שלא ברגל". קביעה זאת שנויה במחלוקת. | 2) האם חלים על "הולכה שלא ברגל" הלכות פסול, כגון עבודה על ידי זר, או אם הכהן חשב מחשבת [[פיגול]] בעת ההולכה. ועל כך קיימת מחלוקת הלכתית אם אפשר לתקן את הנזק שנעשה על ידי הולכה פסולה, בין אם ההולכה נעשתה על ידי זר ובין אם נעשתה "שלא ברגל". קביעה זאת שנויה במחלוקת. | ||
==בתורת הרבי== | ==בתורת הרבי== | ||
מחבר ספר "נזר הקודש" ששלח את ספרו לרבי הקשה על לשון הרמב"ם שפסק {{הערה|יד החזקה הלכות פסולי המוקדשין פרק א | מחבר ספר "נזר הקודש" ששלח את ספרו לרבי הקשה על לשון הרמב"ם שפסק {{הערה|יד החזקה הלכות פסולי המוקדשין פרק א הלכה כג}} {{ציטוטון|והולכה שלא ברגל אינה הולכה לפיכך כהן גדול שקיבל את הדם ועמד במקומו וזרקו למזבח נפסל הזבח}} מדוע משתמש הרמב"ם בדוגמה של [[כהן גדול]], הרי בהלכה זאת אין כלל חילוק בין כהן גדול לכהן רגיל. | ||
הוא קיבל על כך מענה באגרות קודש{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6502.htm כרך ז' ו' תק"ב]}}, כי אחד מהנקודות שאותם רוצה הרמב"ם להדגיש בפירושו שם הוא כי גם ב"הולכא זוטרתא" כלומר בשוחט בצד המזבח ושוחט, שדרכו לעשות את הקרבן בלי הולכה (כיון שאין בכך כל צורך טכני ומעשי), עם כל זה נדרשת ממנו הולכה מיוחדת לשם המצווה. ועל כך הביא הרמב"ם את הכהן גדול | הוא קיבל על כך מענה באגרות קודש{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6502.htm כרך ז' ו' תק"ב]}}, כי אחד מהנקודות שאותם רוצה הרמב"ם להדגיש בפירושו שם הוא כי גם ב"הולכא זוטרתא" כלומר בשוחט בצד המזבח ושוחט, שדרכו לעשות את הקרבן בלי הולכה (כיון שאין בכך כל צורך טכני ומעשי), עם כל זה נדרשת ממנו הולכה מיוחדת לשם המצווה. ועל כך הביא הרמב"ם את הכהן גדול כדוגמה לאדם שדרכו לקצר בהליכה, {{ציטוטון|שדרכו לקצר בדרכו בהולכתו הדם. והאברים מקבלם ועומד במקומו וזורקם}} אף הוא - {{ציטוטון|שקיבל את הדם ועמד במקומו וזרקו למזבח נפסל הזבח.}}. | ||
כראיה לכך שדרכו של הכהן גדול לקצר, מביא הרבי את המשנה ביומא{{הערה|לה, ב}} {{ציטוטון|בא לו אצל [[פר]]ו, ופרו היה עומד בין ה[[אולם]] ולמזבח, ראשו ל[[דרום]] ופניו ל[[מערב]], והכהן עומד במזרח ופניו למערב וסומך שתי ידיו עליו ומתודה}}, ואת ביאור הגמרא {{הערה|שם בע"ב}} על כך {{ציטוטון|משום חולשא דכהן גדול}}. | כראיה לכך שדרכו של הכהן גדול לקצר, מביא הרבי את המשנה ביומא{{הערה|לה, ב}} {{ציטוטון|בא לו אצל [[פר]]ו, ופרו היה עומד בין ה[[אולם]] ולמזבח, ראשו ל[[דרום]] ופניו ל[[מערב]], והכהן עומד במזרח ופניו למערב וסומך שתי ידיו עליו ומתודה}}, ואת ביאור הגמרא {{הערה|שם בע"ב}} על כך {{ציטוטון|משום חולשא דכהן גדול}}. | ||