גורעין ומוסיפין ודורשין – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
'''גורעין ומוסיפין ודורשין''' היא אחת מדרכי הלימוד שבהם לומדים חז"ל דינים בהלכה מפסוקי התורה. על פי כלל זה, כאשר פשט הפסוק מנוגד לפשט של פסוק אחר, ניתן לחז"ל כח ללמוד את הפסוק בצורה המשתמעת לו היינו נוטלים אות אחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות הראשונה של מילה אחרת, וכך לשנות את פשט הפסוק, הן באמצעות הבנת שני האותיות הנזכרות כמילה נפרדת, והן כצירוף שניהם יחדיו למילה השנייה.
'''גורעין ומוסיפין ודורשין''' היא אחת מדרכי הלימוד שבהם לומדים חז"ל דינים בהלכה מפסוקי התורה. על פי כלל זה, כאשר פשט הפסוק מנוגד לפשט של פסוק אחר, ניתן לחז"ל כח ללמוד את הפסוק בצורה המשתמעת לו היינו נוטלים אות אחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות הראשונה של מילה אחרת, וכך לשנות את פשט הפסוק, הן באמצעות הבנת שני האותיות הנזכרות כמילה נפרדת, והן כצירוף שניהם יחדיו למילה השנייה.
==בתורת הנגלה==
==בתורת הנגלה==
דוגמא להלכה הנלמדת על פי כלל זה, זה הוא הפסוק וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר (ויקרא ד ה), שבו לא ניתן ללמד את הפסוק כפשוטו כפי שמשתמע מהמילה "מדם הפר" שלפיה רק חלק מהפר יקבלנו, שהרי כתוב "ואת כל דם הפר ישפוך", ולכן מן ההכרח לגרוע מ' מהמילה מִדַּם, ולהוסיפה למילה הַפָּר ודורשים: "ולקח הכהן המשיח דם מהפר", מן הפר יקבלנו, ואם נשפך מהצואר על הרצפה ואספו - פסול (יומא מח א).
דוגמה להלכה הנלמדת על פי כלל זה, זה הוא הפסוק וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר (ויקרא ד ה), שבו לא ניתן ללמד את הפסוק כפשוטו כפי שמשתמע מהמילה "מדם הפר" שלפיה רק חלק מהפר יקבלנו, שהרי כתוב "ואת כל דם הפר ישפוך", ולכן מן ההכרח לגרוע מ' מהמילה מִדַּם, ולהוסיפה למילה הַפָּר ודורשים: "ולקח הכהן המשיח דם מהפר", מן הפר יקבלנו, ואם נשפך מהצואר על הרצפה ואספו - פסול (יומא מח א).


אופן שונה, יש מקרים בהם נוטלים שני אותיות, גורעים את האות האחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות ראשונה של המילה הבאה ויוצרים מהם מילה חדשה - כמו: וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ (במדבר כז יא), גורעים ו' של נַחֲלָתוֹ ול' של לִשְׁאֵרוֹ, ומצרפים אותם למלה אחת - "לו" וכך דורשים: "ונתתם את נחלת שארו לו", שהבעל יורש את אשתו (בבא בתרא קיא ב)
אופן שונה, יש מקרים בהם נוטלים שני אותיות, גורעים את האות האחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות ראשונה של המילה הבאה ויוצרים מהם מילה חדשה - כמו: וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ (במדבר כז יא), גורעים ו' של נַחֲלָתוֹ ול' של לִשְׁאֵרוֹ, ומצרפים אותם למלה אחת - "לו" וכך דורשים: "ונתתם את נחלת שארו לו", שהבעל יורש את אשתו (בבא בתרא קיא ב)
שורה 19: שורה 19:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:שלישיות מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]