16,415
עריכות
מ
החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ") |
||
| (14 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''אתוון רברבין''' (= '''אותיות גדולות''', מכונות לעיתים גם בשם '''אתוון סגיאין''' ו'''אתוון עילאין''') הוא כינוי ל[[אותיות האל"ף-בי"ת]] ב[[תנ"ך]] שעל פי חכמי המסורה כתיבתם צריכה להיות גדולה יותר ביחס לשאר האותיות הרגילות. באותיות אלו ישנם רמזים שונים ומשמעות פנימית. | '''אתוון רברבין''' (= '''אותיות גדולות''', מכונות לעיתים גם בשם '''אתוון סגיאין''' ו'''אתוון עילאין''') הוא כינוי ל[[אותיות האל"ף-בי"ת]] ב[[תנ"ך]] שעל פי חכמי המסורה כתיבתם צריכה להיות גדולה יותר ביחס לשאר האותיות הרגילות. באותיות אלו ישנם רמזים שונים ומשמעות פנימית. | ||
== | ==רקע== | ||
אף שבאופן כללי כל אותיות התורה נקראות בשם 'אתוון רברבן'{{הערה|מאמר אדמו"ר הצמח צדק 'דבר אל אהרן ואמרת אליו' תרי"ח.}}, קבעו חכמי המסורה אותיות מסויימות בתנ"ך שיכתבו אותן בספר תורה גדולות יותר משאר האותיות, ולדעת חלק מהראשונים כתיבת אותיות אלו בצורה זו היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|מרדכי למסכת מנחות, פרק ג'.}}. | אף שבאופן כללי כל אותיות התורה נקראות בשם 'אתוון רברבן'{{הערה|מאמר אדמו"ר הצמח צדק 'דבר אל אהרן ואמרת אליו' תרי"ח.}}, קבעו חכמי המסורה אותיות מסויימות בתנ"ך שיכתבו אותן בספר תורה גדולות יותר משאר האותיות, ולדעת חלק מהראשונים כתיבת אותיות אלו בצורה זו היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|מרדכי למסכת מנחות, פרק ג'.}}. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
כבר במדרשי חז"ל ישנה התייחסות למשמעות של השינוי באותיות אלו במסורה, הן על הפסוקים בתורה{{הערה|ראה ליקוט מדרשים אלו ב'אוצר המדרשים אייזנשטיין' רבי עקיבא עמוד 433.}}, והן על הפסוקים בתנ"ך, כגון על הפסוק בתהלים 'יכרסמנה חזיר מיער'{{הערה|ילקוט שמעוני תהלים רמז תתל.}}, ועל הפסוק בישעיה 'למרבה המשרה'{{הערה|מדרש רבה למגילת רות פרשה ז'.}}, ועל הפסוק בתחילת דברי הימים 'אדם שת אנוש'{{הערה|מדרש רבה למגילת רות פרשה ז'.}}. | כבר במדרשי חז"ל ישנה התייחסות למשמעות של השינוי באותיות אלו במסורה, הן על הפסוקים בתורה{{הערה|ראה ליקוט מדרשים אלו ב'אוצר המדרשים אייזנשטיין' רבי עקיבא עמוד 433.}}, והן על הפסוקים בתנ"ך, כגון על הפסוק בתהלים 'יכרסמנה חזיר מיער'{{הערה|ילקוט שמעוני תהלים רמז תתל.}}, ועל הפסוק בישעיה 'למרבה המשרה'{{הערה|מדרש רבה למגילת רות פרשה ז'.}}, ועל הפסוק בתחילת דברי הימים 'אדם שת אנוש'{{הערה|מדרש רבה למגילת רות פרשה ז'.}}. | ||
בנוגע לאותיות אלו פסק [[הרמב"ם]] להלכה: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=רמב"ם, יד החזקה, הלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"ז הלכה ח|תוכן=ויזהר באותיות הגדולות וב[[אתוון זעירין|אותיות הקטנות]] ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש}} | בנוגע לאותיות אלו פסק [[הרמב"ם]] להלכה: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=רמב"ם, יד החזקה, הלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"ז הלכה ח|תוכן=ויזהר באותיות הגדולות וב[[אתוון זעירין|אותיות הקטנות]] ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש.}} | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
[[תורת החסידות]] מסבירה על פי המופיע ב{{ה|זוהר}}{{הערה|שמות פרשת תרומה קלב, ב. פרשת תצוה קפ, ב. פרשת ויקרא ב, א. במדבר פרשת שלח קסה, א. שיר השירים א, א. תקוני זוהר קד, ב.}} שמקומן של אותיות אלו הוא בבינה, ושורשם מבחינת הכתר, ועל כן כל מקום בתנ"ך שענינו הוא [[ספירת הבינה]] או ההתגלות שלה, אנו מוצאים שעל פי חכמי המסורה צריך לכתוב בתיבה זו אותיות גדולות. | [[תורת החסידות]] מסבירה על פי המופיע ב{{ה|זוהר}}{{הערה|שמות פרשת תרומה קלב, ב. פרשת תצוה קפ, ב. פרשת ויקרא ב, א. במדבר פרשת שלח קסה, א. שיר השירים א, א. תקוני זוהר קד, ב.}} שמקומן של אותיות אלו הוא בבינה, ושורשם מבחינת הכתר, ועל כן כל מקום בתנ"ך שענינו הוא [[ספירת הבינה]] או ההתגלות שלה, אנו מוצאים שעל פי חכמי המסורה צריך לכתוב בתיבה זו אותיות גדולות. | ||
אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא הפסוק "שמ'''{{גודל|3|ע}}''' ישראל ה' אלוקינו ה' אח'''{{גודל|3|ד}}'''", שענינו הוא ההתבוננות באלוקות, וענינה של קריאת שמע הוא עולם הבינה, ולכן יש בתיבה זו שני אותיות גדולות{{הערה|ובפרטיות יותר, האות עי"ן מורה על ה[[שבע תחתונות]] של בינה, והאות דל"ת | אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא הפסוק "שמ'''{{גודל|3|ע}}''' ישראל ה' אלוקינו ה' אח'''{{גודל|3|ד}}'''", שענינו הוא ההתבוננות באלוקות, וענינה של קריאת שמע הוא עולם הבינה, ולכן יש בתיבה זו שני אותיות גדולות{{הערה|ובפרטיות יותר, האות עי"ן מורה על ה[[שבע תחתונות]] של בינה, והאות דל"ת מורה על עליית המלכות בכתר (מאמרי אדמו"ר האמצעי ס' המאמרים דברים ע' יב)}}. למרות ששאר האותיות של פסוק שמע ישראל נחשבות לאתוון זעירן לגבי שני אותיות אלו, מכל מקום כשלעצמם כל אותיות פסוק זה נחשבות לאותיות גדולות, ובפרט אותיות א' ש' מ' ח' הנותרות במילים שמע - אחד לאחר הורדת אותיות ע' ד' מהם{{הערה|ספר המאמרים תשי"א ע' 69}}. | ||
במקום אחר בחסידות מבואר, שהאותיות ה'רגילות' בספר תורה מורה על העבודה הרגילה בקיום התורה ומצוות, ואילו האותיות הגדולות מורות על עבודת התשובה, שממשיכה אור גדול ביותר, ש'יוצא מהשורה'{{הערה|שיחות קודש תשכ"א ע' 63. מאמר ש"פ בשלח י"א שבט תשכ"א.}}. | במקום אחר בחסידות מבואר, שהאותיות ה'רגילות' בספר תורה מורה על העבודה הרגילה בקיום התורה ומצוות, ואילו האותיות הגדולות מורות על עבודת התשובה, שממשיכה אור גדול ביותר, ש'יוצא מהשורה'{{הערה|שיחות קודש תשכ"א ע' 63. מאמר ש"פ בשלח י"א שבט תשכ"א.}}. | ||
אף שבדרך כלל ההתייחסויות ל'אותיות הגדולות' בחסידות הוא לצד החיוב, מבואר במקומות מועטים שזהו גם לצד השלילה{{הערה|ראו | אף שבדרך כלל ההתייחסויות ל'אותיות הגדולות' בחסידות הוא לצד החיוב, מבואר במקומות מועטים שזהו גם לצד השלילה{{הערה|ראו לדוגמה בסיפור סדר ההכנה לחיידר של אדמו"ר הצמח צדק, ש[[אדמו"ר הזקן]] ביאר לו שהסיבה לכתיבת "אדם" בדברי הימים באל"ף גדולה, הוא משום שנכשל על ידי ההכרה בערך עצמו בחטא עץ הדעת. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמודים 39-40. בתרגום ללה"ק עמוד עב.}}. | ||
רבי [[הלל מפאריטש]] מבאר שאתוון רברבין הם כנגד הדילוג הראשון מ[[עצמות ומהות|עצמותו ומהותו יתברך]] ל[[אור אין סוף]], האותיות הרגילות 'אותיות בינוניות' הם כנגד הדילוג מאור אין סוף ל[[אור הקו]], ואתוון זעירין הם כנגד הדילוג מאור הקו ל[[עולמות אבי"ע]]{{הערה|לקוטי הגהות לספר התניא עמוד פט.}}. | |||
==בהשאלה== | ==בהשאלה== | ||
ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|לקוטי תורה פרשת צו יז, ב.}} שאותיות ה[[מחשבה]] נקראות גם הם בשם 'אתוון רברבן' היות והן מכילות בתוכן הרבה יותר ממה ש[[אותיות הדיבור]] יכולות | ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|לקוטי תורה פרשת צו יז, ב.}} שאותיות ה[[מחשבה]] נקראות גם הם בשם 'אתוון רברבן' היות והן מכילות בתוכן הרבה יותר ממה ש[[אותיות הדיבור]] יכולות להכיל. | ||
לפני יציאתו של הרב [[לייבל פוזנר]] לשליחות, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאמר לו: "אצל השני צריכים לראות את המעלות ולא להתעלם מהחסרונות. אצל חסידים אומרים שבתורה ישנם אתוון רברבין ו[[אתוון זעירין]], את המעלות של השני צריכים לראות באתוון רברבין, ואילו את חסרונותיו צריכים לראות ב[[אתוון זעירין]]"{{הערה|מאוחר יותר, כאשר חזר על תוכן ה[[יחידות]] בפני הרבי, העיר הרבי: "שמעת? לא צריכים להתפעל מ'אתוון רברבין'..."}}. | לפני יציאתו של הרב [[לייבל פוזנר]] לשליחות, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאמר לו: "אצל השני צריכים לראות את המעלות ולא להתעלם מהחסרונות. אצל חסידים אומרים שבתורה ישנם אתוון רברבין ו[[אתוון זעירין]], את המעלות של השני צריכים לראות באתוון רברבין, ואילו את חסרונותיו צריכים לראות ב[[אתוון זעירין]]"{{הערה|מאוחר יותר, כאשר חזר על תוכן ה[[יחידות]] בפני הרבי, העיר הרבי: "שמעת? לא צריכים להתפעל מ'אתוון רברבין'..."}}. | ||
| שורה 31: | שורה 34: | ||
*[[אותיות האל"ף בי"ת]] | *[[אותיות האל"ף בי"ת]] | ||
{{סתם}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||