יחזקאל הימלשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ") |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בשנת [[תרס"ו]] כבר גדל מספר הבחורים הצעירים לאין ערוך, והחדרים והשיעורים מנו כבר חמש כיתות. בתחילת שנת [[עת"ר]] היו בחדרים ובשיעורים כמאתיים תלמידים, ועל כולם הופקד כמשגיח כללי ר' יחזקאל. | בשנת [[תרס"ו]] כבר גדל מספר הבחורים הצעירים לאין ערוך, והחדרים והשיעורים מנו כבר חמש כיתות. בתחילת שנת [[עת"ר]] היו בחדרים ובשיעורים כמאתיים תלמידים, ועל כולם הופקד כמשגיח כללי ר' יחזקאל. | ||
במסגרת תפקידו השגיח ר' יחזקאל על סדרי הלימוד, בחן את התלמידים וכמו כן דאג לשכן את התלמידים הצעירים והבוגרים באכסניות{{הערה|בליובאוויטש היו שמונה עשר אכסניות בהם ישנו התלמידים.}}. היו בחורים שר' יחזקאל הלין בבית הרבנית הזקנה מרת רבקה ואפילו בבית [[אדמו"ר הרש"ב]]. גם אצל חלק מצוות הישיבה התאכסנו בחורים – | במסגרת תפקידו השגיח ר' יחזקאל על סדרי הלימוד, בחן את התלמידים וכמו כן דאג לשכן את התלמידים הצעירים והבוגרים באכסניות{{הערה|בליובאוויטש היו שמונה עשר אכסניות בהם ישנו התלמידים.}}. היו בחורים שר' יחזקאל הלין בבית הרבנית הזקנה מרת רבקה ואפילו בבית [[אדמו"ר הרש"ב]]. גם אצל חלק מצוות הישיבה התאכסנו בחורים – לדוגמה בבית המשפיע ר' גרונם ובביתו של ר' יחזקאל בעצמו. לבד מזאת, שיבץ ר' יחזקאל את התמימים בבתי משפחות [[אנ"ש]] בעיירה ליובאוויטש לאכילת 'ימים' ולמי שהיה זקוק לכך – היה מעניק 'הקצבה', תמיכה כספית חודשית לכלכלתו מאחת הקופות שהיו תחת הנהלתו. | ||
==בישיבות נוספות== | ==בישיבות נוספות== | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת פייגין]] | |||
גרסה מ־21:02, 11 בדצמבר 2024
הרב יחזקאל הימלשטיין (תרמ"ה בערך - תש"א או תש"ב). היה מכונה "חאטשען דאנקרע".
שימש כמשגיח בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש וכן בישיבות תומכי תמימים בקרמנצ'וג, פולוצק, הומיל, חרסון, חרקוב וגוסטינא. נרצח על ידי הנאצים בלטביה.
תולדות חיים
ר' יחזקאל הימלשטיין נולד[1] בשנת תרמ"ה לערך, בעיירה החסידית שצעדרין. על ימי ילדותו לא ידועים פרטים רבים ולא קיים מסמכים המתעדים על חייו. ר' יחזקאל למד בשנים הראשונות של ישיבת "תומכי תמימים" בעיירה ליובאוויטש. נודע כמתמיד ושקדן גדול, מה שהוביל לידיעותיו הרבות בתורה. כמו רבים מחבריו התמימים קיבל 'סמיכה' לרבנות ונתמנה להיות עוזר הרב בעיירה רודניא הסמוכה לליובאוויטש, אולם לאחר תקופה חדל מלשמש עוזר לרב ושב לליובאוויטש, שם נתקבל למשגיח כללי ב'חדרים' וב'שיעורים'.
נשא לאשה את מרת בלומה בת ר' דוב פייגין, אחות אביו של ר' יחזקאל פייגין, מזכיר אדמו"ר הריי"צ.
בליובאוויטש
ר' יחזקאל זכה לאמונם של רבותינו נשיאינו והקדיש חייו ל"תומכי תמימים". ובפרט לאור העובדה המצערת שלר' יחזקאל ואשתו לא נולדו ילדים, מה שגרם לכך שעיתותיו היו בידו יותר מאשר כל רב או משפיע אחר בישיבה.
תחילה, ייסד אדמו"ר הרש"ב את הישיבה במתכונתה כ'זאל' בו התלמידים לומדים ללא צורך בעזרת שיעורים. אולם עם השנים החל ביקוש רב שגם תלמידים צעירים יותר ילמדו בליובאוויטש, ובשנת תרס"ד הוקמה הכיתה הראשונה לצעירים והיא הייתה בת שמונה תלמידים. טווח הגילאים נע בין עשר לחמש עשרה שנים.
בשנת תרס"ו כבר גדל מספר הבחורים הצעירים לאין ערוך, והחדרים והשיעורים מנו כבר חמש כיתות. בתחילת שנת עת"ר היו בחדרים ובשיעורים כמאתיים תלמידים, ועל כולם הופקד כמשגיח כללי ר' יחזקאל.
במסגרת תפקידו השגיח ר' יחזקאל על סדרי הלימוד, בחן את התלמידים וכמו כן דאג לשכן את התלמידים הצעירים והבוגרים באכסניות[2]. היו בחורים שר' יחזקאל הלין בבית הרבנית הזקנה מרת רבקה ואפילו בבית אדמו"ר הרש"ב. גם אצל חלק מצוות הישיבה התאכסנו בחורים – לדוגמה בבית המשפיע ר' גרונם ובביתו של ר' יחזקאל בעצמו. לבד מזאת, שיבץ ר' יחזקאל את התמימים בבתי משפחות אנ"ש בעיירה ליובאוויטש לאכילת 'ימים' ולמי שהיה זקוק לכך – היה מעניק 'הקצבה', תמיכה כספית חודשית לכלכלתו מאחת הקופות שהיו תחת הנהלתו.
בישיבות נוספות
לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, כשעלה אדמו"ר הריי"צ לכס נשיאות חב"ד והחל לפתוח ישיבות תומכי תמימים מחתרתיות תחת השלטון הקומוניסטי, שימש ר' יחזקאל כמשגיח בכמה מסניפי תומכי תמימים שנפתחו במחתרת: עד שנת תרפ"ז כיהן כמשגיח בתומכי תמימים קרמנצ'וג, באותה שנה עבר לפולוצק, בשנת תרפ"ט עבר להומיל ומשם לחרסון[3].
בשנת תרצ"ג יצא מרוסיה והתיישב בלטביה. עם הקמת סניף תומכי תמימים בגוסטינא (דנקרא), בשנת ת"ש, עבר לעמוד בראשו.
פטירתו
בשנת תש"א פלשו הנאצים ימח שמם ללטביה, ויהודיה נספו בשואה, ביניהם ר' יחזקאל.
באותה עת, לא הודיעו עדיין לאדמו"ר הריי"צ על הירצחם של החסידים, והוא כתב לר' מרדכי דובין מכתב ובו התעניינות אודות מצבם של החסידים בריגה ואודות "חאטשען דאנקרע" - ר' יחזקאל הימלשטיין[4].
לקריאה נוספת
- ב'תומכי תמימים' בכל תחנות החיים, הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר דמותו של חסיד ע' 71-76 .
הערות שוליים
- ↑ שם אביו לא ידוע.
- ↑ בליובאוויטש היו שמונה עשר אכסניות בהם ישנו התלמידים.
- ↑ ראה בספר תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית במצויין במפתח האישים בערכו.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ד ע' שפ.