עגונה – הבדלי גרסאות
קידוד קישורים |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
אשה עגונה ש[[אדמו"ר הזקן]] באה אל אדמו"ר הזקן. [[אדמו"ר הזקן]] שלחה לר' [[מאיר רפאל'ס]] על מנת שיעזור לה למצוא את הבעל האובד. ר' מאיר לא הבין את פשר השליחות, אך הסכים לה להישאר בביתו. מתוקף תפקידו כפרנס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים יהודיים בלתי מוכרים, וראה ביניהם את בעלה האובד של ה[[עגונה]] (על-פי סימנים שנתנה לו) ונתפעל ובעקבות מעשה זה ומעשה נוסף נהפך להיות חסיד{{הערה|סיפורי חסידים ע' 144}}. | אשה עגונה ש[[אדמו"ר הזקן]] באה אל אדמו"ר הזקן. [[אדמו"ר הזקן]] שלחה לר' [[מאיר רפאל'ס]] על מנת שיעזור לה למצוא את הבעל האובד. ר' מאיר לא הבין את פשר השליחות, אך הסכים לה להישאר בביתו. מתוקף תפקידו כפרנס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים יהודיים בלתי מוכרים, וראה ביניהם את בעלה האובד של ה[[עגונה]] (על-פי סימנים שנתנה לו) ונתפעל ובעקבות מעשה זה ומעשה נוסף נהפך להיות חסיד{{הערה|סיפורי חסידים ע' 144}}. | ||
בשו"ת אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/shut/11&search= | בשו"ת אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/shut/11&search=עירוב יורה דעה סימן כח]}}. ישנה תשובה ששלח רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לאדמו"ר הזקן בנוגע להיתר עגונה שהייתה עדות למיתת בעלה המת, כשהסימן היחיד לכך שהגופה היא של בעלה היא צפורן עבה. אדה"ז מצטרף להיתרו של הרה"ק מברדיטשוב, וקובע כי אם ישנה עדות באיזו אצבע הציפורן העבה, הרי זה דומה למה שאמרו חז"ל כי עדות אודות נקב מסויים במקום מסויים של גט מהוה סימן מספק לבעלות הגט. | ||
===הרבי=== | ===הרבי=== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==אדמו"ר הצמח צדק== | ==אדמו"ר הצמח צדק== | ||
במיוחד אנו מוצאים בספרי הצמח צדק כי עסק רבות בהיתר עגונות. | במיוחד אנו מוצאים בספרי הצמח צדק כי עסק רבות בהיתר עגונות. | ||
מסופר{{מקור}}, כי פעם כאשר רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[צאנז]] עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנא ואנא ב[[דביקות]] עילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת [[אדמו"ר הצמח צדק|הרבי מליובאוויטש]] בעל ה"צמח צדק" בענין היתר עגונה ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי [[תורת הסוד]]. | מסופר{{מקור}}, כי פעם כאשר רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[צאנז]] עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנא ואנא ב[[דביקות]] עילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת [[אדמו"ר הצמח צדק|הרבי מליובאוויטש]] בעל ה"צמח צדק" בענין היתר עגונה ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי [[תורת הסוד]]. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
[[הרבי]] מלמד מכאן, שאם לגבי כל אישה עגונה יש למצוא כל דרך להתיר אותה, על אחת כמה וכמה שיש למהר ולהוציא את בני ישראל מן הגלות רגע אחד קודם, ולשחרר אותם מ"עגינותם"{{הערה|דבר מלכות שיחת ש"פ ויגש תשנ"ב הערה 80.}}. | [[הרבי]] מלמד מכאן, שאם לגבי כל אישה עגונה יש למצוא כל דרך להתיר אותה, על אחת כמה וכמה שיש למהר ולהוציא את בני ישראל מן הגלות רגע אחד קודם, ולשחרר אותם מ"עגינותם"{{הערה|דבר מלכות שיחת ש"פ ויגש תשנ"ב הערה 80.}}. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*מנחם מענדל ברונפמן, '''מושיע עגונות''', [[שבועון כפר חב"ד]], גליון 2041 עמוד 44 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אבן העזר]] | [[קטגוריה:אבן העזר]] | ||