מעיין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:מעיין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מבוע של מעיין]]
-'''מעיין''' הינו [[מים]] היוצאים וזוחלין מעמקי ה[[אדמה]], ומטהרים את האדם כאשר טובל הוא בהם, גם במקרה שאין בהם ארבעים סאה, ולמרות שהמים זוחלין - נעים כל הזמן, בשונה ממקוה שצריך ארבעים סאה, ושלא יהיו זוחלין.
+'''מעיין''' הינו [[מים]] היוצאים וזוחלין מעמקי ה[[אדמה]], ומטהרים את האדם כאשר טובל הוא בהם, גם במקרה שאין בהם ארבעים סאה, ולמרות שהמים זוחלין - נעים כל הזמן, בשונה ממקוה שצריך ארבעים סאה, ושלא יהיו זוחלין. מי מעיין נקראים בתורה "מים חיים", היינו מים זכים ונובעים.
 ==החילוק בין מקווה למעיין==
-למרות שהטבילה כשרה הן במעיין והן ב[[מקווה]], דינה של הטבילה במעיין, שונה מאשר הטבילה במקווה מים בדינים רבים.
+למרות שהטבילה כשרה הן במעיין והן ב[[מקווה]], דינה של הטבילה במעיין, שונה מאשר הטבילה במקווה מים בדינים רבים. בשלשה דברים מצריכה התורה מים חיים: לטבילת זב{{הערה|ויקרא טו, יג.}}, להזאת דם צפור לטהרת המצורע{{הערה|ויקרא יד, ה-ז.}}, וקידוש מי חטאת של פרה אדומה{{הערה|במדבר יט, יז.}}.
 על פי הלשון במכתבו של ה[[בעש"ט]], נקבע הלשון הרגיל בנוגע ל[[תורת החסידות]] - לשון הכתוב{{הערה|1= משלי ה, טז.}} "יפוצו מעינותיך חוצה".
-וכיון שלשון זה הוא מענה דמשיח מלכא להבעש"ט, הרי זה בודאי בדיוק, היינו, שחלק זה שבתורה בפרט נקרא בשם מעיין.
+וכיון שלשון זה הוא מענה דמשיח מלכא להבעש"ט, הרי זה בוודאי בדיוק, היינו, שחלק זה שבתורה בפרט נקרא בשם מעיין.
 == מעיין - מציאות בפני עצמו ==
@@ שורה 36: / שורה 36: @@
 מי מעיין שנפסקו ממקום חיבורן, ושוב אינם זוחלין, אלא נקווים ועומדים - פשיטא לכל הדעות שמטהרים באשבורן. אבל כאשר המים נמצאים בתוך המעיין - יש קס"ד בתוספות{{הערה|1=ד"ה שמא - בכורות נה, ב. וראה [[אגרות-קודש]] להרבי, חלק י"ב ע' שמ.}}שמטהרים דוקא בזוחלין ולא באשבורן.
-ולכאורה אין זה מובן כלל: אם כאשר נפסקו המים ממקום חיבורם מטהרים באשבורן - איך יתכן שבהיותם במקום חיבורן, שאז ניתוסף בהם ענין נעלה, יפסלו מלטהר באשבורן, ולא יטהרו אלא בזוחלין?!
+ולכאורה אין זה מובן כלל: אם כאשר נפסקו המים ממקום חיבורם מטהרים באשבורן - איך ייתכן שבהיותם במקום חיבורן, שאז ניתוסף בהם ענין נעלה, יפסלו מלטהר באשבורן, ולא יטהרו אלא בזוחלין?!
-וההסברה בזה - שבהיות המעיין כמו שהוא, הרי כל הענינים שבו הם חלק ממציאות בפני עצמה שנקראת "מעיין", ולכן חל עליהם כל הגדרים של מעיין, שא' מהם הוא שמטהר בזוחלין; מה שאין כן לאחרי שנתלשו ממקום חיבורם, יש להם דין של מים חיים שנתלשו, ואז חלים עליהם גדרים אחרים שאינם במעיין.{{הערה|1=ומצינו דוגמא לכך (שדבר המחובר למקורו אינו אותה מציאות כמו לאחרי שנפסק ממקורו) בדין נוסף בתורה - דעת ר"ש בנוגע ל[[ביכורים]] ש"חוזר וקורא אותם [[ביכורים]] מאחר שיתלשו מן הקרקע" ([[ביכורים]] רפ"ג). וההסברה בזה - לפי שכל זמן שהפירות מחוברים עדיין לאילן ולקרקע השדה, אינם נקראים בשם "פירות", אלא "שדה" (כל אשר בשדה), ולכן ס"ל לר"ש שעדיין אי אפשר לקדש אותם לשם ביכורים. ודוגמתו בנדו"ד - שכאשר המים נמצאים בתוך המעיין, עדיין אינם מציאות של מים, כי אם מציאות של מעיין, שמורכב מחלקים מסויימים שמהם יכולה להיות אחר כך מציאות של מים. וראה גם צפע"נ מהדו"ת ל, א.}}.
+וההסברה בזה - שבהיות המעיין כמו שהוא, הרי כל הענינים שבו הם חלק ממציאות בפני עצמה שנקראת "מעיין", ולכן חל עליהם כל הגדרים של מעיין, שא' מהם הוא שמטהר בזוחלין; מה שאין כן לאחרי שנתלשו ממקום חיבורם, יש להם דין של מים חיים שנתלשו, ואז חלים עליהם גדרים אחרים שאינם במעיין{{הערה|1=ומצינו דוגמא לכך (שדבר המחובר למקורו אינו אותה מציאות כמו לאחרי שנפסק ממקורו) בדין נוסף בתורה - דעת ר"ש בנוגע ל[[ביכורים]] ש"חוזר וקורא אותם [[ביכורים]] מאחר שיתלשו מן הקרקע" ([[ביכורים]] רפ"ג). וההסברה בזה - לפי שכל זמן שהפירות מחוברים עדיין לאילן ולקרקע השדה, אינם נקראים בשם "פירות", אלא "שדה" (כל אשר בשדה), ולכן ס"ל לר"ש שעדיין אי אפשר לקדש אותם לשם ביכורים. ודוגמתו בנדו"ד - שכאשר המים נמצאים בתוך המעיין, עדיין אינם מציאות של מים, כי אם מציאות של מעיין, שמורכב מחלקים מסויימים שמהם יכולה להיות אחר כך מציאות של מים. וראה גם צפע"נ מהדו"ת ל, א.}}.
 === הנמשל ב[[תורת החסידות]] ===
@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 בנגלה ד[[תורה]] - עיקר הכוונה היא "לאפשא לה"{{הערה|1=זהר חלק א' יב, ב. הובא בתורה אור מקץ לט, ד.}}, להוסיף ולהרבות בתורה, היינו, שעל ידי הלימוד באופן של משא ומתן, מיוסד על כללי התורה, הרי הוא מחדש בתורה{{הערה|1= ראה הלכות ת"ת ל[[אדמו"ר הזקן|אדמו"ר הזקן]] פ"ב ה"ב. וש"נ.}}, כפי יכולת השגתו ושורש נשמתו{{הערה|1= ראה שם פ"א ה"ד. [[תניא]] פ"ד.}}.
-מה שאין כן בפנימיות התורה - העיקר הוא חזרת ושמירת דברי [[הרב]]{{הערה|1=כדברי [[אדמו"ר הריי"צ]], ראה [[ספר המאמרים]] [[תש"ח]] ע' 296. [[ספר השיחות]] [[תש"ח]] ע' 263.}}, ולא לחדש חידושים, אלא שבדברי הרב גופא צריכה להיות שקלא וטריא, כדי להבינם על בוריים ולעומקם.
+מה שאין כן בפנימיות התורה - העיקר הוא חזרת ושמירת דברי הרב{{הערה|1=כדברי [[אדמו"ר הריי"צ]], ראה [[ספר המאמרים]] [[תש"ח]] ע' 296. [[ספר השיחות]] [[תש"ח]] ע' 263. כי התנאי שמעין מטהר בכל שהוא, הוא רק באם מחובר למקור.}}, ולא לחדש חידושים, אלא שבדברי הרב גופא צריכה להיות שקלא וטריא, כדי להבינם על בוריים ולעומקם.
 ונמצא, שפנימיות התורה היא בדוגמת המעיין, שכאשר המים נמצאים בתוך המעיין אינם מציאות בפני עצמם, כי אם המעיין עצמו, ומטהר בכל שהוא, היינו, שאינו צריך להוסיף ולחדש דבר, כי אם, ליקח את ה"כל שהוא" לעמקו ולאמיתתו, על ידי היגיעה בו;
@@ שורה 56: / שורה 56: @@
 ובהקדמה - שמצינו על דרך זה בנוגע להאדם הטובל במקוה (או במעיין), שאין הטמא נטהר אלא בעלייתו מן המקוה. ונוסף לזה צריך להיות כן גם בנוגע להמעיין עצמו - שמימיו צריכים להיות זוחלין ויוצאין גם מחוץ למקום הטבילה.
-וכן בתורת החסידות, היינו, לא רק בשעה שעוסק בתורה, שאז טובל הוא במי הדעת, אלא גם בצאתו לעולם לעבוד עבודתו במילוי שליחותו של הקב"ה, וכאשר רואים שגם אז חדור הוא בפנימיות התורה ורזין דאורייתא, ה"ז סימן שאכן טבל ונטהר.
+וכן בתורת החסידות, היינו, לא רק בשעה שעוסק בתורה, שאז טובל הוא במי הדעת, אלא גם בצאתו לעולם לעבוד עבודתו במילוי שליחותו של הקב"ה, וכאשר רואים שגם אז חדור הוא בפנימיות התורה ורזין דאורייתא, הרי זה סימן שאכן טבל ונטהר.
+== משל לספירת החכמה ==
+{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספירת החכמה]]}}
-{{הערות שוליים|טורים=כן}}
+== ראו גם ==
-[[קטגוריה:טהרה]][[קטגוריה:טבע הבריאה]]
+* [[הפצת המעיינות חוצה|הפצת המעיינות]]
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:טהרה]]
+[[קטגוריה:מים]]