מהירות הצמיחה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
לעתיד לבא בזמן התגלות ה[[מלך המשיח]], מהירות הצמיחה תהיה מפליאה. בגמרא במסכת שבת{{הערה|דף ל ע"ב.}} נאמר: "עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום". | |||
וכמו כן ישנו נבואה{{הערה|עמוס ט, יג.}} ש"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר...", זאת אומרת, שהקצירה של ה[[שדה]] (שבא מיד לאחר הצמיחה של השדה), תהיה תיכף ומיד לאחרי החרישה וזריעה, כך שהחורש בשדה יפגוש כבר את הקוצר. | |||
הכל יהיה במהירות נפלאה, כמו שגם מהירות [[הריון]] וה[[לידה]] יהיה רק תשע שעות בלבד{{הערה|התוועדויות תשד"מ ע' 1005.}}. | |||
הכל יהיה במהירות נפלאה, כמו שגם מהירות [[הריון]] וה[[לידה]] יהיה רק תשע שעות בלבד | |||
== מהות היעוד == | == מהות היעוד == | ||
[[הרבי]] מסביר, שהטעם לכך שלעתיד לבא לא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול הפרי, הוא מפני שהדברים הגשמיים יהיו בהתאחדות עם שורשם ומקורם - דבר ה' - דבר שיבא לידי ביטוי בכך שלא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול<ref name=":0"> | [[הרבי]] מסביר, שהטעם לכך שלעתיד לבא לא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול הפרי, הוא מפני שהדברים הגשמיים יהיו בהתאחדות עם שורשם ומקורם - דבר ה' - דבר שיבא לידי ביטוי בכך שלא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול<ref name=":0">לקוטי שיחות חלק ל"ז עמ' 79 ואילך.</ref>. | ||
== | == כבר היה לעולמים == | ||
בתחילת | {{הפניה לערך מורחב|כבר היה לעולמים}} | ||
* בתחילת ה[[בריאת העולם|בריאה]], היתה האדמה מוציאה פירות בן יומה{{הערה|ילקוט שמעוני ריש פ' בחוקותי. לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.}}. | |||
* ליד [[באר מרים|בארה של מרים]] צמחו אילנות עם פירות<ref>תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.</ref>. | |||
* צמיחת הפרחים, הציץ והשקדים במטה [[אהרן]]<ref>במדבר כז, כג.</ref>. | |||
* צמיחת עץ החרוב על יד מערת [[רבי שמעון בר יוחאי]]<ref>שבת לג, ב.</ref>. | |||
* צמיחת הקיקיון בנס ל[[יונה הנביא]]<ref>יונה פרק ד, פסוק ו.</ref>. | |||
== [[מעשינו ועבודתנו]] == | == [[מעשינו ועבודתנו]] == | ||
עבודתו של יהודי צריך להיות באופן כזה שכבר בתחילת ה[[עבודה]] רואים הפירות, ופירי פירות כפי שהם בפועל | עבודתו של יהודי צריך להיות באופן כזה שכבר בתחילת ה[[עבודה]] רואים הפירות, ופירי פירות כפי שהם בפועל{{הערה|ליל ט"ו בשבט תשד"מ, התוועדויות ע' 916.}}. | ||
על ידי זה שלימוד התורה וקיום המצות נהיים [[חקיקה|חקוקים]] בלבו ובכל מהותו של היהודי. וכמעלת [[אותיות החקיקה והכתיבה|אותיות החקיקה על אותיות הכתיבה]], זאת אומרת שלימוד התורה של היהודי הוא לא רק באופן שהאדם עם התורה הם כמו שני דברים המחוברים יחד, אלא עוד זאת, שהאדם אינו מציאות, וכל מציאותו היא התורה שלומד. וכשלימוד התורה שלו הוא באופן של חקיקה, גם המצוות שהוא מקיים הם באופן כזה, שחודרות בכל מציאותו. | על ידי זה שלימוד התורה וקיום המצות נהיים [[חקיקה|חקוקים]] בלבו ובכל מהותו של היהודי. וכמעלת [[אותיות החקיקה והכתיבה|אותיות החקיקה על אותיות הכתיבה]], זאת אומרת שלימוד התורה של היהודי הוא לא רק באופן שהאדם עם התורה הם כמו שני דברים המחוברים יחד, אלא עוד זאת, שהאדם אינו מציאות, וכל מציאותו היא התורה שלומד. וכשלימוד התורה שלו הוא באופן של חקיקה, גם המצוות שהוא מקיים הם באופן כזה, שחודרות בכל מציאותו. | ||
| שורה 20: | שורה 24: | ||
== [[טעימה מהגאולה בדורנו|טעימה]] == | == [[טעימה מהגאולה בדורנו|טעימה]] == | ||
אנו רואים בזמננו — תקופה שיש בה הסימנים של אחרית הימים — תופעות והתפתחויות בלתי רגילות בתחומים וכיוונים שונים: בצד הטוב — תוקף ו[[זריזות]] בלתי רגילים, וכן — בענינים בלתי רצויים, הצריכים עדיין להתברר ולהתלבן עד לשלימות (גם מוחלטת) בהם, שאף הם באו ובאים באופן של חפזון, בפתאומיות ובאופן בלתי צפוי | אנו רואים בזמננו — תקופה שיש בה הסימנים של אחרית הימים — תופעות והתפתחויות בלתי רגילות בתחומים וכיוונים שונים: בצד הטוב — תוקף ו[[זריזות]] בלתי רגילים, וכן — בענינים בלתי רצויים, הצריכים עדיין להתברר ולהתלבן עד לשלימות (גם מוחלטת) בהם, שאף הם באו ובאים באופן של חפזון, בפתאומיות ובאופן בלתי צפוי{{הערה|לקו"ש חל"ב ע' 204.}}. | ||
== ראו גם == | |||
*[[מהירות הילודה|מהירות הלידה - עתידה אשה שתלד בכל יום]] | |||
{{גאולה ומשיח}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | |||
גרסה מ־10:16, 21 בנובמבר 2024
לעתיד לבא בזמן התגלות המלך המשיח, מהירות הצמיחה תהיה מפליאה. בגמרא במסכת שבת[1] נאמר: "עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום".
וכמו כן ישנו נבואה[2] ש"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר...", זאת אומרת, שהקצירה של השדה (שבא מיד לאחר הצמיחה של השדה), תהיה תיכף ומיד לאחרי החרישה וזריעה, כך שהחורש בשדה יפגוש כבר את הקוצר.
הכל יהיה במהירות נפלאה, כמו שגם מהירות הריון והלידה יהיה רק תשע שעות בלבד[3].
מהות היעוד
הרבי מסביר, שהטעם לכך שלעתיד לבא לא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול הפרי, הוא מפני שהדברים הגשמיים יהיו בהתאחדות עם שורשם ומקורם - דבר ה' - דבר שיבא לידי ביטוי בכך שלא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול[4].
כבר היה לעולמים
| ערך מורחב – כבר היה לעולמים |
- בתחילת הבריאה, היתה האדמה מוציאה פירות בן יומה[5].
- ליד בארה של מרים צמחו אילנות עם פירות[6].
- צמיחת הפרחים, הציץ והשקדים במטה אהרן[7].
- צמיחת עץ החרוב על יד מערת רבי שמעון בר יוחאי[8].
- צמיחת הקיקיון בנס ליונה הנביא[9].
מעשינו ועבודתנו
עבודתו של יהודי צריך להיות באופן כזה שכבר בתחילת העבודה רואים הפירות, ופירי פירות כפי שהם בפועל[10].
על ידי זה שלימוד התורה וקיום המצות נהיים חקוקים בלבו ובכל מהותו של היהודי. וכמעלת אותיות החקיקה על אותיות הכתיבה, זאת אומרת שלימוד התורה של היהודי הוא לא רק באופן שהאדם עם התורה הם כמו שני דברים המחוברים יחד, אלא עוד זאת, שהאדם אינו מציאות, וכל מציאותו היא התורה שלומד. וכשלימוד התורה שלו הוא באופן של חקיקה, גם המצוות שהוא מקיים הם באופן כזה, שחודרות בכל מציאותו.
וכאשר התורה ומצוות נחקקים בהאדם מעבר אל עבר, שזהו כל העצם שלו, הרי זה חודר ופועל מעבר אל עבר, בכל כוחותיו ועניניו עד בכל הדברים שבעולם, ולכן נראה ונגלה גם בגשמיות העולם שאין הפסק בין פעולת האדם והפירות הצומחים, שההשפעה של הקב"ה נשפעת תיכף ומיד ממש בלי הפסק כלל[4].
טעימה
אנו רואים בזמננו — תקופה שיש בה הסימנים של אחרית הימים — תופעות והתפתחויות בלתי רגילות בתחומים וכיוונים שונים: בצד הטוב — תוקף וזריזות בלתי רגילים, וכן — בענינים בלתי רצויים, הצריכים עדיין להתברר ולהתלבן עד לשלימות (גם מוחלטת) בהם, שאף הם באו ובאים באופן של חפזון, בפתאומיות ובאופן בלתי צפוי[11].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ דף ל ע"ב.
- ↑ עמוס ט, יג.
- ↑ התוועדויות תשד"מ ע' 1005.
- ↑ 4.0 4.1 לקוטי שיחות חלק ל"ז עמ' 79 ואילך.
- ↑ ילקוט שמעוני ריש פ' בחוקותי. לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.
- ↑ תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.
- ↑ במדבר כז, כג.
- ↑ שבת לג, ב.
- ↑ יונה פרק ד, פסוק ו.
- ↑ ליל ט"ו בשבט תשד"מ, התוועדויות ע' 916.
- ↑ לקו"ש חל"ב ע' 204.