יונה הנביא – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}" |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
כתוב בזהר ש"יונה בן אמיתי" הוא מלשון "לא תונו איש את עמיתו" וזה מרמז על הנשמה. כי לאחרי שהנשמה ירדה בגוף, יכול להיות ש[[הונאה בנפש|הגוף תרמה]], חס-ושלום, את הנשמה, וצריכים לראות שיהיה הפוך שהנשמה תרמה את הגוף, זאת אומרת, שהנשמה תרמה את הגשם ותעשה ממנו [[דירה בתחתונים|דירה לו יתברך]]. | כתוב בזהר ש"יונה בן אמיתי" הוא מלשון "לא תונו איש את עמיתו" וזה מרמז על הנשמה. כי לאחרי שהנשמה ירדה בגוף, יכול להיות ש[[הונאה בנפש|הגוף תרמה]], חס-ושלום, את הנשמה, וצריכים לראות שיהיה הפוך שהנשמה תרמה את הגוף, זאת אומרת, שהנשמה תרמה את הגשם ותעשה ממנו [[דירה בתחתונים|דירה לו יתברך]]. | ||
ולכן מצינו בנוגע ליונה דוקא ששאב [[רוח הקודש]] מ[[שמחת בית השואבה]]: כי הענין של שמחת בית השואבה הוא, הענין של "מחצתי ואני ארפא", הענין ד"אשר ברא אלקים לעשות" – "לתקן", שמבלי הבט על הירידה שבגשמיות, ישנו הכח להעלותו למעלה יותר מקודם לכן. ומשמחת בית השואבה שואבים את הכח ל"יונה" מלשון אונאה – לרמות את הגשם ולעשות מגשמיות העולם גופא דירה לו יתברך | ולכן מצינו בנוגע ליונה דוקא ששאב [[רוח הקודש]] מ[[שמחת בית השואבה]]: כי הענין של שמחת בית השואבה הוא, הענין של "מחצתי ואני ארפא", הענין ד"אשר ברא אלקים לעשות" – "לתקן", שמבלי הבט על הירידה שבגשמיות, ישנו הכח להעלותו למעלה יותר מקודם לכן. ומשמחת בית השואבה שואבים את הכח ל"יונה" מלשון אונאה – לרמות את הגשם ולעשות מגשמיות העולם גופא דירה לו יתברך{{הערה|משיחת ליל ג' דחול המועד סוכות תשט"ז, תו"מ ע' 73. וש"נ.}}. | ||
== עיקר עניינו == | == עיקר עניינו == | ||