ים: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''ים''' הוא המקום<ref>ראה שיחת לך תנש"א, התוועדויות ע' 263-264. </ref> של איסוף כל המים שבעולם. == היסטוריה == ביום השני של בריאת העולם הקב"ה אמר שכל המים "יקוו" - יתאספו למקום אחד, ושיכלו לראות את היבשה, וכך היה. {{ציטוט|תו...") |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ים''' הוא ה[[מקום (גדר המקום)|מקום]] | '''ים''' הוא ה[[מקום (גדר המקום)|מקום]]{{הערה|ראה שיחת לך תנש"א, התוועדויות ע' 263-264. }} של איסוף כל המים שבעולם. | ||
== היסטוריה == | == היסטוריה == | ||
ב[[יום שני|יום השני]] של [[בריאת העולם]] [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] אמר שכל ה[[מים]] "יקוו" - יתאספו למקום אחד, ושיכלו לראות את היבשה, וכך היה. | ב[[יום שני|יום השני]] של [[בריאת העולם]] [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] אמר שכל ה[[מים]] "יקוו" - יתאספו למקום אחד, ושיכלו לראות את היבשה, וכך היה. | ||
{{ציטוט|תוכן=וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא [[ים|יַמִּים]]|מקור=[[בראשית]] א, י}} | {{ציטוט|תוכן=וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא [[ים|יַמִּים]]|מקור=[[בראשית]] א, י}} | ||
== גדרו == | |||
הים נקרא בהלכה{{הערה|יבמות קכא, א. רמב"ם הל' גירושין פי"ג הט"ז וה"כ.}} "מים שאין להם סוף", ובחסידות הוא נשתמש לפעמים כמשל על בלי גבול<ref name=":0">למשל אור התורה במדבר כרך ג, הנה הטעם שאצילות דוקא נק' אדם, ע' תתקפד.}}. וביחד עם זאת מביאים על זה שאין זה בלי גבול אמיתי<ref name=":0" />, כמו שמובא בגמרא{{הערה|מסופר שם על רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, הוריות י, א.}} שיכולין לשאר כמה טיפות יש בים. | |||
מי הים הם מים מלוחים, ואינם ראויין לשתיה, אך לאחרי שהמים עוברים בגידי הארץ - במעיינות, נהיים מים ראויין לשתיה{{הערה|תורת מנחם חלק כח (תש"כ) חלק שני, ע' 173. וש"נ. ומבואר שם הענין בעבודת האדם שם.}}. | |||
== בחסידות == | == בחסידות == | ||
| שורה 18: | שורה 23: | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58828&pgnum=220 ספר הליקוטים להצ"צ ערך ים]{{היברו בוקס}} | * [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58828&pgnum=220 ספר הליקוטים להצ"צ ערך ים]{{היברו בוקס}}{{הערה|בספר המצולם בהיברו בוקס חסר מעמוד תשכא עד עמוד תשנז.}} | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
[[קטגוריה:טבע הבריאה]] | [[קטגוריה:טבע הבריאה]] | ||
<references /> | |||
[[קטגוריה:מים]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:21, 18 בנובמבר 2024
ים הוא המקום[1] של איסוף כל המים שבעולם.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום השני של בריאת העולם הקב"ה אמר שכל המים "יקוו" - יתאספו למקום אחד, ושיכלו לראות את היבשה, וכך היה.
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים
— בראשית א, י
גדרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הים נקרא בהלכה[2] "מים שאין להם סוף", ובחסידות הוא נשתמש לפעמים כמשל על בלי גבול<ref name=":0">למשל אור התורה במדבר כרך ג, הנה הטעם שאצילות דוקא נק' אדם, ע' תתקפד.}}. וביחד עם זאת מביאים על זה שאין זה בלי גבול אמיתי[3], כמו שמובא בגמרא[4] שיכולין לשאר כמה טיפות יש בים.
מי הים הם מים מלוחים, ואינם ראויין לשתיה, אך לאחרי שהמים עוברים בגידי הארץ - במעיינות, נהיים מים ראויין לשתיה[5].
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – עלמא דאתכסיא |
הים בחסידות הוא משל לעלמא דאתכסיא, שזה מורה על הנבראים שמרגישים את מקורם, שזה מאלקות, ולא מרגישים את עמצמם כדבר נפרד. כמו שהנבראים בים (דגים) הם לא יכולים לחיות לבד, הם צריכים להיות כל הזמן במים, וברגע שפורשים מהמים מיד הם מתים.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ ראה שיחת לך תנש"א, התוועדויות ע' 263-264.
- ↑ יבמות קכא, א. רמב"ם הל' גירושין פי"ג הט"ז וה"כ.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם:0 - ↑ מסופר שם על רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, הוריות י, א.
- ↑ תורת מנחם חלק כח (תש"כ) חלק שני, ע' 173. וש"נ. ומבואר שם הענין בעבודת האדם שם.
- ↑ בספר המצולם בהיברו בוקס חסר מעמוד תשכא עד עמוד תשנז.