שרגא פייביש ווגל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(ביטול גרסה 720719 של 69.113.149.239 (שיחה))
 
(42 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''שרגא פייביש ווגל''' ('''וואגעל''', יליד שנת [[תרצ"ו]]) הוא מראשוני [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בקמפוסים, הפועל בשליחות הרבי ב[[אנגליה]] במשך למעלה מיובל שנים. בעת [[משפט הספרים]] נטל חלק פעיל בהשבת הספרים שהספיקו להימכר והתגלגלו בין סוחרי ואספני הספרים באירופה.
[[קובץ:שרגא פייביש.png|ממוזער|מקבל מהרבי לקח]]
[[קובץ:בית ליובאוויטש לונדון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווגל ניהל את בית ליובאוויטש בלונדון]]
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית בית הכנסת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]
הרב '''שרגא פייביש ווגל''' ('''וואגעל'''), ([[תרצ"ו]]- [[ט' מרחשון]] [[תשפ"ה]]), בשנות הי' היה מראשוני [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בקמפוסים בארצות הברית, מנהל ארגון ידידי ליובאוויטש לונדון, פעל בשליחות הרבי ב[[אנגליה]] משנת תשכ"א במשך למעלה משישים שנים. בעת [[משפט הספרים]] נטל חלק פעיל בהשבת הספרים שהספיקו להימכר והתגלגלו בין סוחרי ואספני הספרים באירופה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]] בשנת [[תרצ"ו]] לאביו ר' יעקב קאפיל וואגעל ולאמו מרת דאברא ביילא, במשפחה של יהודים יראי שמים, שלא נמנו על חסידי חב"ד.
נולד ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]] בשנת [[תרצ"ו]] לאביו ר' יעקב קאפיל וואגעל ולאמו מרת דאברא ביילא, במשפחה של יהודים יראי שמים, שלא נמנו על חסידי חב"ד. כשהגיע לגיל ישיבה, הוא הלך ללמוד בישיבה בגייטסהד. הוא שמע על [[הרבי]] והחליט לכתוב לו מכתב המסביר כיצד הוא מרגיש שהוא לומד הרבה אך אינו פועל אצלו להיות יותר עדין. בתגובה הרבי יעץ לו ללמוד עם הרב דובער לוין{{הערה|בנו של ר' [[שרגא פייטל לוין]] מנעוועל.}} בסנדרלין (עיר לא רחוקה משם). לאחר שנה של למידה ובילוי איתו הוא קיבל השראה להיות לחסיד בעצמו. אחר כך שוכנעו הוא ואביו על ידי החסיד הרב [[בן ציון שם טוב]] שהיה עמוד התווך של חב"ד בלונדון, שיגלה למקום תורה וייסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[770|חצר הרבי]], ואכן בעקבות כך התקרב הוא ואחריו רוב משפחתו והפכו לחסידי חב"ד, והוא למד בישיבה מחג הפורים [[תשי"ח]] ועד חודש אלול [[תש"כ]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע"ה''']{{אינפו}}}}.


כשהגיע לגיל ישיבה, הוא הלך ללמוד בישיבה בגייטסהד. הוא שמע על הרבי והחליט לכתוב לו מכתב המסביר כיצד הוא מרגיש שהוא לומד הרבה אך אינו פועל אצלו להיות יותר עדין. בתגובה הרבי יעץ לו ללמוד עם החסיד שלו בסנדרלין [עיר לא רחוקה משם] והוא ציית. שמו של החסיד היה הרב בערל לוין. לאחר שנה של למידה ובילוי איתו הוא קיבל השראה להיות לחסיד בעצמו. אחר כך שוכנעו הוא ואביו על ידי החסיד ר' [[בן ציון שם טוב]] שיגלה למקום תורה וייסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בחצר הרבי, ואכן בעקבות כך התקרב הוא ואחריו רוב משפחתו והפכו לחסידי חב"ד, והוא למד בישיבה מחג הפורים [[תשי"ח]] ועד חודש תשרי [[תשכ"א]].
בעודו בחור נהג למסור מידי ליל שישי שיעור תניא ב'ישיבה יוניברסיטי', ובאופן קבוע הכניס לרבי דו"ח מהשיעור עם שאלות שעלו למשתתפים, וזכה פעמים רבות למענה מפורט על שאלותיו.


בעודו בחור נהג למסור מידי ליל שישי שיעור תניא ב'ישיבה יוניברסיטי', ובאופן קבוע הכניס לרבי דו"ח מהשיעור עם שאלות שעלו למשתתפים, וזכה פעמים רבות למענה מפורט על שאלותיו.
===הרבי מסדר קידושין===
קודם חתונתו עם רעייתו מרת דאברושא בת הרב [[מרדכי הערש חריטאנאוו]], ביקש מהרבי שייעתר [[סידור קידושין|לסדר את הקידושין]] בחופתו, והרבי הסכים רק לאחר שוידא עם הרב חודוקוב שבני הזוג יצאו לשליחות בלונדון מייד לאחר החתונה, ואכן הרבי סידר את הקידושין בחתונה שנערכה ב[[ט"ז אלול]] [[תש"כ]]ולאחר תשרי אצל הרבי, יצא עם זוגתו לשליחות בלונדון, וכך היה מהשלוחים הראשונים שיצאו בעשור השני לנשיאות הרבי{{הערה|ראה מקדש ישראל}}.


קודם חתונתו עם רעייתו מרת דאברושא בת הרב מרדכי הערש חריטאנאוו, ביקש מהרבי שייעתר [[סידור קידושין|לסדר את הקידושין]] בחופתו, והרבי הסכים רק לאחר שוידא עם הרב חודוקוב שבני הזוג יצאו לשליחות בלונדון מייד לאחר החתונה, ואכן הרבי סידר את הקידושין בחתונה שנערכה ב[[ט"ז אלול]] [[תש"כ]].
==שליחות בלונדון==
כשהגיע יחד עם זוגתו ל[[לונדון]], הצטרף לפעילות השליח הרב [[נחמן סודק]] שהגיע ללונדון שנה קודם והיה מראשוני הפעילים עם הסטודנטים היהודים בקמפוסים, וזכה לקרב רבים ליהדות ולחסידות, כאשר אחד הנודעים שבהם הוא הסטודנט שהפך לימים לרבה הראשי של בריטניה, הרב הלורד ד"ר יעקב צבי המכונה [[יונתן זקס]].


כשהגיע יחד עם זוגתו ללונדון, הצטרף לפעילותו של הרב [[נחמן סודק]] והיה מראשוני הפעילים עם הסטודנטים היהודים בקמפוסים, וזכה לקרב רבים ליהדות ולחסידות, כאשר אחד הנודעים שבהם הוא הסטודנט שהפך לימים לרבה הראשי של בריטניה, הרב הלורד ד"ר יעקב צבי [[הנודע בשם ג'נוטון זקס]].
הקים וניהל את קרן ידידי ליובאוויטש בלונדון, באמצעותו גייס סכומי עתק עבור מוסדות ושלוחי הרבי בלונדון.


לצד פעילותו בשדה השליחות וסיועו להקמת וביסוס בית ליובאוויטש וכלל הפעילות החב"דית בלונדון, רתם בעלי ממון עבור מוסדות חב"ד בכל רחבי העולם, בדגש על ארץ הקודש.
כיהן במשך שנים רבות כמנהל צעירי אגודת חב"ד בבריטניה המרכז את פעילות [[חסידות חב"ד]] ו[[הפצת המעיינות]] במדינת [[אנגליה]]. מרכז הפעילות הוא ב[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]], בניין רחב ידיים ממנו מופעל כל מערך השליחות והפצת היהדות והמעיינות באנגליה. 
לצד פעילותו בשדה השליחות וסיועו להקמת וביסוס בית ליובאוויטש וכלל הפעילות החב"דית בלונדון, רתם בעלי ממון עבור מוסדות חב"ד בכל רחבי העולם, בדגש על [[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע"ה''']{{אינפו}}}}.


כאשר עלתה הצעה שיהיה שותף עסקי בעסק מסויים מבלי שיצטרך לטרוח בכך כלל, השיב הרבי שמתפלא על עצם השאלה כיון שתפקידו להיות מסור לגמרי לחיזוק התורה באנגליה ולא במסחר באיזה אופן שרק יהיה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shuchat-Chazan%20-%20Tamuz%204%2C%205777.pdf תשורה שוחאט עמוד 35].}}.
כאשר עלתה הצעה שיהיה שותף עסקי בעסק מסויים מבלי שיצטרך לטרוח בכך כלל, השיב הרבי שמתפלא על עצם השאלה כיון שתפקידו להיות מסור לגמרי לחיזוק התורה באנגליה ולא במסחר באיזה אופן שרק יהיה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shuchat-Chazan%20-%20Tamuz%204%2C%205777.pdf תשורה שוחאט עמוד 35].}}.


בעת שהחלה להתגלגל פרשיית [[משפט הספרים]] בשנת [[תשמ"ה]], היה איש הקשר שסייע לעלות על עקבותיהם של הספרים וכתבי היד שנמכרו והתגלגלו אצל סוחרי הספרים והאספנים באירופה, לפדותם אותם, ולהשיב אותם למקום ב[[ספריית ליובאוויטש]], כשלאורך כל הדרך הוא מקבל הדרכה וליווי צמוד של הוראות הרבי דרך [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|המזכירות]].
בעת שהחלה להתגלגל פרשיית [[משפט הספרים]] בשנת [[תשמ"ה]], היה איש הקשר שסייע לעלות על עקבותיהם של הספרים וכתבי היד שנמכרו והתגלגלו אצל סוחרי הספרים והאספנים באירופה, לפדותם אותם, ולהשיב אותם למקום ב[[ספריית ליובאוויטש]], כשלאורך כל הדרך הוא מקבל הדרכה וליווי צמוד של הוראות הרבי דרך [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|המזכירות]]{{הערה|ראה "דידן נצח" לובעצקי עמוד 34}}.


נודע בשפתו הרהוטה, ומוזמן מעת לעת להתוועד בריכוזי אנ"ש ברחבי העולם.
נודע בשפתו הרהוטה, והוזמן מעת לעת להתוועד בריכוזי אנ"ש ברחבי העולם.
 
==הקמת המטה העולמי להבאת המשיח==
ב[[ד' אייר]] [[תנש"א]], בעקבות השיחה הידועה בכ"ח ניסן "עשו ככל אשר ביכולתכם", ב-770 נערך כינוס גדול בהשתתפות קהל חסידים גדול. במהלכו הודיע הרב [[שמואל בוטמן]], על הקמת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ובו יפעלו ועדות פעולה בתחומים שונים וכתשורה חולקה למשתתפי האסיפה חוברת 'מפתח עניינים גאולה ומשיח המבוארים מתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א'. ביומן 'אראנו נפלאות' מתועד כי רבנים ועסקנים נשאו דברי התעוררות, ונאום מיוחד נשא האורח מלונדון השליח הרב שרגא פייביש וואגעל{{הערה|אראנו נפלאות ע' 141}}.
 
הנאום כולו פורסם לאחר פטירתו בכתבה אודותו בבית משיח{{הערה|גיליון 1434}}.


==משפחתו==
==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אליהו ווגל]].
*אחיו, הרב [[אליהו ווגל]].
*אחיו, הרב [[נתן ווגל]].
*אחיו, הרב [[נתן וואגעל]]
*אחיו, הרב יחיאל וואגעל.
*אחיו, הרב יחיאל וואגעל.
*אחיו, הרב אברהם וואגעל.
*אחיו, הרב אברהם וואגעל.
*אחותו, מרת גיטל אולזבערג.
*אחותו, מרת גיטל אולזבערג.
*בנו, ר' מרדכי צבי וואגעל.
*בנו, ר' יוסף יצחק וואגעל.
*בנו, ר' יוסף יצחק וואגעל.
*בנו, ר' מנחם מענדל וואגעל.
*בנו, ר' יעקב קאפל וואגעל.
==לקריאה נוספת==
* '''החסיד האנגלי שחימם את אנגליה, קורות חייו של הרב פייביש וואגעל''', [[שבועון בית משיח]] 1434
*מקדש ישראל
*דידן נצח, ר' שמואל לובעצקי, ע' 34, על פועלו להשבת הספרים לרבי


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ צפו: כיצד נקנו הספרים הגנובים של הרבי]''', הרב וואגעל מספר על חלק מעבודותיו מאחורי הקלעים כדי לקנות את הספרים בחזרה {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית) ביוזמת 'איגוד מתיבתות וישיבות ליובאוויטש'
*[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע"ה'''] {{אינפו}} - תולדותיו ושליחותו
*'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ צפו: כיצד נקנו הספרים הגנובים של הרבי]''', הרב וואגעל מספר על חלק מעבודותיו מאחורי הקלעים כדי לקנות את הספרים בחזרה {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית) ביוזמת 'איגוד מתיבתות וישיבות ליובאוויטש' [[תש"פ]]
*שלום מגידמן, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/32/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C.pdf מראשוני השלוחים של הרבי בעולם - חלק א'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/98/%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%91.pdf חלק ב'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99.pdf חלק ג']''', סדרת כתבות ב{{שבועון כפר חב"ד}}, קיץ תשפ"ב


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 36: שורה 57:
[[קטגוריה:שלוחים באנגליה]]
[[קטגוריה:שלוחים באנגליה]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]]
[[קטגוריה:אישים בלונדון]]
[[קטגוריה:שלוחים באוניברסיטאות]]

גרסה אחרונה מ־11:05, 14 בנובמבר 2024

מקבל מהרבי לקח
הרב ווגל ניהל את בית ליובאוויטש בלונדון
מעמד הנחת אבן הפינה לבניית בית הכנסת חב"ד בנחלת הר חב"ד. מימין לשמאל: ר' זושא וילימובסקי, ר' אפרים וולף, ר' אברהם זלצמן, ר' פייביש וואגעל, ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב יהודה קולאשער (בוטראשווילי), ר' בן ציון שם טוב, ר' בערל ריקמן

הרב שרגא פייביש ווגל (וואגעל), (תרצ"ו- ט' מרחשון תשפ"ה), בשנות הי' היה מראשוני שלוחי הרבי בקמפוסים בארצות הברית, מנהל ארגון ידידי ליובאוויטש לונדון, פעל בשליחות הרבי באנגליה משנת תשכ"א במשך למעלה משישים שנים. בעת משפט הספרים נטל חלק פעיל בהשבת הספרים שהספיקו להימכר והתגלגלו בין סוחרי ואספני הספרים באירופה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד במנצ'סטר שבאנגליה בשנת תרצ"ו לאביו ר' יעקב קאפיל וואגעל ולאמו מרת דאברא ביילא, במשפחה של יהודים יראי שמים, שלא נמנו על חסידי חב"ד. כשהגיע לגיל ישיבה, הוא הלך ללמוד בישיבה בגייטסהד. הוא שמע על הרבי והחליט לכתוב לו מכתב המסביר כיצד הוא מרגיש שהוא לומד הרבה אך אינו פועל אצלו להיות יותר עדין. בתגובה הרבי יעץ לו ללמוד עם הרב דובער לוין[1] בסנדרלין (עיר לא רחוקה משם). לאחר שנה של למידה ובילוי איתו הוא קיבל השראה להיות לחסיד בעצמו. אחר כך שוכנעו הוא ואביו על ידי החסיד הרב בן ציון שם טוב שהיה עמוד התווך של חב"ד בלונדון, שיגלה למקום תורה וייסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בחצר הרבי, ואכן בעקבות כך התקרב הוא ואחריו רוב משפחתו והפכו לחסידי חב"ד, והוא למד בישיבה מחג הפורים תשי"ח ועד חודש אלול תש"כ[2].

בעודו בחור נהג למסור מידי ליל שישי שיעור תניא ב'ישיבה יוניברסיטי', ובאופן קבוע הכניס לרבי דו"ח מהשיעור עם שאלות שעלו למשתתפים, וזכה פעמים רבות למענה מפורט על שאלותיו.

הרבי מסדר קידושין[עריכה | עריכת קוד מקור]

קודם חתונתו עם רעייתו מרת דאברושא בת הרב מרדכי הערש חריטאנאוו, ביקש מהרבי שייעתר לסדר את הקידושין בחופתו, והרבי הסכים רק לאחר שוידא עם הרב חודוקוב שבני הזוג יצאו לשליחות בלונדון מייד לאחר החתונה, ואכן הרבי סידר את הקידושין בחתונה שנערכה בט"ז אלול תש"כולאחר תשרי אצל הרבי, יצא עם זוגתו לשליחות בלונדון, וכך היה מהשלוחים הראשונים שיצאו בעשור השני לנשיאות הרבי[3].

שליחות בלונדון[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשהגיע יחד עם זוגתו ללונדון, הצטרף לפעילות השליח הרב נחמן סודק שהגיע ללונדון שנה קודם והיה מראשוני הפעילים עם הסטודנטים היהודים בקמפוסים, וזכה לקרב רבים ליהדות ולחסידות, כאשר אחד הנודעים שבהם הוא הסטודנט שהפך לימים לרבה הראשי של בריטניה, הרב הלורד ד"ר יעקב צבי המכונה יונתן זקס.

הקים וניהל את קרן ידידי ליובאוויטש בלונדון, באמצעותו גייס סכומי עתק עבור מוסדות ושלוחי הרבי בלונדון.

כיהן במשך שנים רבות כמנהל צעירי אגודת חב"ד בבריטניה המרכז את פעילות חסידות חב"ד והפצת המעיינות במדינת אנגליה. מרכז הפעילות הוא בבית ליובאוויטש, בניין רחב ידיים ממנו מופעל כל מערך השליחות והפצת היהדות והמעיינות באנגליה. לצד פעילותו בשדה השליחות וסיועו להקמת וביסוס בית ליובאוויטש וכלל הפעילות החב"דית בלונדון, רתם בעלי ממון עבור מוסדות חב"ד בכל רחבי העולם, בדגש על ארץ הקודש[4].

כאשר עלתה הצעה שיהיה שותף עסקי בעסק מסויים מבלי שיצטרך לטרוח בכך כלל, השיב הרבי שמתפלא על עצם השאלה כיון שתפקידו להיות מסור לגמרי לחיזוק התורה באנגליה ולא במסחר באיזה אופן שרק יהיה[5].

בעת שהחלה להתגלגל פרשיית משפט הספרים בשנת תשמ"ה, היה איש הקשר שסייע לעלות על עקבותיהם של הספרים וכתבי היד שנמכרו והתגלגלו אצל סוחרי הספרים והאספנים באירופה, לפדותם אותם, ולהשיב אותם למקום בספריית ליובאוויטש, כשלאורך כל הדרך הוא מקבל הדרכה וליווי צמוד של הוראות הרבי דרך המזכירות[6].

נודע בשפתו הרהוטה, והוזמן מעת לעת להתוועד בריכוזי אנ"ש ברחבי העולם.

הקמת המטה העולמי להבאת המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

בד' אייר תנש"א, בעקבות השיחה הידועה בכ"ח ניסן "עשו ככל אשר ביכולתכם", ב-770 נערך כינוס גדול בהשתתפות קהל חסידים גדול. במהלכו הודיע הרב שמואל בוטמן, על הקמת המטה העולמי להבאת המשיח ובו יפעלו ועדות פעולה בתחומים שונים וכתשורה חולקה למשתתפי האסיפה חוברת 'מפתח עניינים גאולה ומשיח המבוארים מתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א'. ביומן 'אראנו נפלאות' מתועד כי רבנים ועסקנים נשאו דברי התעוררות, ונאום מיוחד נשא האורח מלונדון השליח הרב שרגא פייביש וואגעל[7].

הנאום כולו פורסם לאחר פטירתו בכתבה אודותו בבית משיח[8].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אחיו, הרב אליהו ווגל.
  • אחיו, הרב נתן וואגעל
  • אחיו, הרב יחיאל וואגעל.
  • אחיו, הרב אברהם וואגעל.
  • אחותו, מרת גיטל אולזבערג.
  • בנו, ר' מרדכי צבי וואגעל.
  • בנו, ר' יוסף יצחק וואגעל.
  • בנו, ר' מנחם מענדל וואגעל.
  • בנו, ר' יעקב קאפל וואגעל.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • החסיד האנגלי שחימם את אנגליה, קורות חייו של הרב פייביש וואגעל, שבועון בית משיח 1434
  • מקדש ישראל
  • דידן נצח, ר' שמואל לובעצקי, ע' 34, על פועלו להשבת הספרים לרבי

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בנו של ר' שרגא פייטל לוין מנעוועל.
  2. מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע"ה
  3. ראה מקדש ישראל
  4. מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע"ה
  5. תשורה שוחאט עמוד 35.
  6. ראה "דידן נצח" לובעצקי עמוד 34
  7. אראנו נפלאות ע' 141
  8. גיליון 1434