פרץ חן (ברמ"ש): הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 2,930 בתים ,  ביום שני בשעה 13:19
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(35 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Chein, Peretz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ חן]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד שנאסר בעון הפצת היהדות בברית המועצות|אחר=דמות אחרת|ראו=פרץ חן (פירושונים)}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=פרץ חן - בנו של מאיר שמחה חן|אחר=פרץ חן - סבו של מאיר שמחה חן|ראו=[[פרץ חן]]}}.
[[קובץ:פרץ חן.jpg|ממוזער|ממוזער|שמאל|ר' פרץ חן עם בניו, מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]], ר' [[אברהם אהרון חן|אברהם אהרן]], ר' [[חיים דובער חן|ברק'ה]] (תרפ"ד)]]
הרב '''פרץ חן''' ([[י"ג חשון]] [[תרמ"ה]] - [[כ"ה תמוז]] [[תשכ"ט]]) היה תושב ה[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שנמנה על צאצאי [[משפחת חן]] החב"דית, שנאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות, ולאחר שחרורו עלה לארץ הקודש.


הרב '''פרץ חן''' הוא בנו של הרב [[מאיר שמחה חן]]. ר' פרץ התגורר בעיירה החסידית [[נעוול]].
==תולדות חיים==
נולד ביום [[י"ג חשון]] [[תרמ"ה]] ב[[נעוועל]], לאביו הרב [[מאיר שמחה חן]] ולאימו מרת רבקה דינה.


בשנות השלטון הקומוניסטי סבל ר' פרץ מפאת היותו [[חסיד]] [[חב"ד]]. בעיני השלטונות לא מצאה חן העובדה שבני המשפחה ממשיכים לדבוק בדרכי היהדות והחסידות, ועוד יותר הכעיסה אותם העובדה שהבנים הגדולים, ר' [[דובער חן|בערק'ע]], ר' דוד לייב ור' אברהם אהרן נשלחו ללמוד בישיבות. כאשר גם הרדיפות לא הועילו, גירשו השלטונות את המשפחה מנעוול לא לפני שרכושם הוחרם מהם והם נותרו בחוסר כל. המשפחה עברה ל[[קרמנצ'וג]], שם התגוררו באותה תקופה חסידים רבים.  
בגיל 15 נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ולאחר נישואיו התיישב בסמיכות למקום מגורי הוריו בנעוועל.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן פרץ]]
בשנים הקשות ב[[רוסיה]] היה מהחסידים שמסרו את נפשם על חיזוק התורה והיהדות, עד שנתפס על ידי ה[[ק.ג.ב.]], ושהה במאסר שלוש שנים.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן פרץ]]
 
===יציאתו מברית המועצות===
[[קובץ:Chein, Peretz.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]]
השלטונות לא הסתפקו במאסרו של ר' פרץ, והכעיסה אותם העובדה שכל בני משפחת חן ממשיכים לדבוק בדרכי היהדות והחסידות, ועוד יותר הכעיסה אותם העובדה שהבנים הגדולים, ר' [[דובער חן|בערק'ע]], ר' [[דוד לייב חן]] ור' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרון]] נשלחו ללמוד בישיבות. כאשר גם הרדיפות לא הועילו, גירשו השלטונות את המשפחה מנעוול לא לפני שרכושם הוחרם מהם והם נותרו בחוסר כל. המשפחה עברה ל[[קרמנצ'וג]], שם התגוררו באותה תקופה חסידים רבים.
 
בתחילת קייץ תשכ"ט יצא מברית המועצות והגיע לחצרות קודשנו.
 
עם הגעתו (בימי חודש סיון) זכה להיכנס ל[[יחידות]]. כשנכנס לחדרו של הרבי, קם הרבי מלוא קומתו הק' והורה לו להתיישב, אך הוא נמנע מכך באומרו שחסיד אינו יושב ביחידות.
 
במהלך אותה יחידות ניגן את הניגון 'הרנינו גויים' והרבי הורה לו שיילמד את הניגון בהתוועדות בשבת הקרובה. 
 
עלה לארץ, ונפטר ב[[כ"ה תמוז]] [[תשכ"ט]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
 
==משפחתו==
*בנו ר' [[חיים דובער חן|חיים דובער]].
*בנו ר' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרן]].
*בנו ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]].
*בנו ר' [[מנחם מענדל חן (בר"פ)|מנחם מענדל]].
*בנו ר' [[פייבוש שרגה חן|פייבוש שרגה]].
*בתו מרת לאה.
*בתו מרת חיה אסתר, אשת ר' [[אהרן חרך|אהרן הכהן חרך]]. 
*בתו מרת תאנה, אשת ר' [[נפתלי הרץ מינקוביץ]].
 
==לקריאה נוספת==
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]]
*ישראל קראוו, [[שושני חן]], [[תשס"ט]]
 
== עץ משפחה ==
{{עץ משפחת חן}}
 
{{מיון רגיל:חן, פרץ}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:משפחת חן]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ט]]
משתמש אלמוני