מעלתן של ישראל (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף
(←הרקע) |
אין תקציר עריכה |
||
| (21 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:444.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'מעלתן של ישראל']] | ||
'''מעלתן של ישראל''' הינו ספר המלקט [[שיחות]] מתורתו של [[הרבי | '''מעלתן של ישראל''' הינו ספר המלקט [[שיחות]] מתורתו של [[הרבי]] העוסקות במעלתו של עם ישראל. השיחות נאמרו כדברי עידוד לעם ישראל בתקופת טרום [[מלחמת המפרץ]] וכתשובת נגד לאלו שניסו לדבר בגנותו של עם ישראל. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]] על ידי [[מכון מלכות שבתפארת]] | ||
== הרקע == | == הרקע == | ||
התקופה, ימי ערב [[מלחמת המפרץ]] | התקופה, ימי ערב [[מלחמת המפרץ]], העולם כולו מודע לאירועים במפרץ הפרסי. סדאם חוסיין משתלטות על כווית ומאיים לפגוע ב[[ארצות הברית]] ובישראל, המוגדרת כ"אם כל המלחמות". | ||
ממשלת ישראל, בעצת המדינאים ואנשי הביטחון, נכנסים למצב חרום ומכינים את העלם לקראת מלחמה נוראה. פאניקה אוחזת בקרב תושבי ישראל, מצב הרוח יורד פלאים, וכולם נערכים למלחמה עם אפשרות של הפגזה לא קונבנציונלית. | |||
מנגד, באותם ימים בחודש טבת | באותה תקופה נשמע קולו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט"א, בברוקלין שבניו-יורק. הרבי הודיע בדברי נבואה: "בני אל תתייראו - ענווים הגיע זמן גאולתכם!" הרבי אף הדריך עשרות מחסידיו לא לצאת מארץ הקודש ואף לא לפחד לנסוע לארץ ישראל. הרבי הדגיש שוב ושוב את דברי הפסוק "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" | ||
מנגד, באותם ימים בחודש טבת [[תנש"א]], החלו להתפרסם (בשם ראש ישיבה ידוע) דברי קטרוג על עם ישראל ואיומים שחס וחלילה עומדת להתרחש [[שואה]] שנייה היל"ת. דברים שנדפסים ומתפרסמים לעין כל, ומעוררים מבוכה וכעס בקרב הציבור. הרבי יוצא מגדרו נוכח הדברים, ובמשך כמה שבועות לא פסק מלדבר דברי [[אהבה]] ועידוד לעם ישראל הוא הדגיש את האיסור והשלילה לדבר דיבורים של "קטרוג" ולימוד חובה על על ישראל, הוא מקדיש התוועדויות שלימות לבאר את מעלתו של עם ישראל, ומבטיח ש[[דור השביעי|דורנו]] הוא דור ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]. | |||
== תוכן השיחות == | == תוכן השיחות == | ||
השיחות עוסקות בחמישה עניינים עיקריים: 1. מעלת עם ישראל מצד עצמם. 2. קירוב ישראל לאביהם שבשמיים. 3. האיסור לדבר בגנות עם ישראל. 4. עונשי התורה בכלל | השיחות עוסקות בחמישה עניינים עיקריים: | ||
1. מעלת עם ישראל מצד עצמם. | |||
2. קירוב ישראל לאביהם שבשמיים. | |||
3. האיסור לדבר בגנות עם ישראל. | |||
4. עונשי התורה בכלל ו[[השואה]] בפרט. | |||
5. הגאולה. | |||
בצום עשרה בטבת אותה שנה, מקדיש הרבי את [[דברי | בצום עשרה בטבת אותה שנה, מקדיש הרבי את [[דברי כיבושין]] להסביר כי דברי החובה על עם ישראל הם פגיעה ב"בבת עינו של הקב"ה, ובפרט חילול שמם של "קהילות הקודש שמסרו נפשם על קדושת השם" בשנות [[השואה]] האיומה. הרבי קובע כי בפרט לאחר מאורעות [[השואה]] האיומה ("אשר לא תקום פעמיים צרה") אין שייך לשפוט אף אחד מעם ישראל על הנהגתו, מכיוון שאנו במצב של [[העלם והסתר]] והנסיונות הקשים שעברו על עמנו הם הרבה מעבר ליכולת הסבל של עם נורמלי ובוודאי שאין אנו יכולים לדון אדם אחר על מעשיו, וכבר חכמינו זכרונם לברכה "הוי דן את כל האדם לכף זכות". בנוסף לכך מדגיש הרבי את דברי הגמרא (חגיגה) "אין לך אדם מישראל שלא קיים כמה וכמה מצוות" ו"כל ישראל מלאים מצוות כרימון" (ברכות נז. ילקוט שמעוני רמז תקי"ד, ועוד). בשיחה זו קובע הרבי כי אין כל עניין המעכב חס ושלום את [[הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה העתידה]]. | ||
גם בשלושת השבתות הבאות מקדיש הרבי את הדברים | גם בשלושת השבתות הבאות מקדיש הרבי את הדברים ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לנושא זה, ומסביר שעניין מעלת עם ישראל, ואהבתו העצומה של [[הקב"ה]] אליהם הוא אחד מעיקרי יסודות החסידות. | ||
השיחות נאמרות תוך התרגשות גדולה והדבר מתבטא בסגנון והנהגת הרבי באמירתם: גופו הק' מזדעזע, פניו מאדימות, וקולו הק' גובר כשכאב פנימי נשמע מתוכו. בהמשך, כשדיבר על אהבתו של [[הקב"ה]] לעם ישראל והתעסקותו בלהרבות שמחות בישראל, הקרינו פניו של הרבי שמחה גדולה, ולאחר השיחות אף עודד את שירת הקהל בשמחה עצומה. | השיחות נאמרות תוך התרגשות גדולה והדבר מתבטא בסגנון והנהגת הרבי באמירתם: גופו הק' מזדעזע, פניו מאדימות, וקולו הק' גובר כשכאב פנימי נשמע מתוכו. בהמשך, כשדיבר על אהבתו של [[הקב"ה]] לעם ישראל והתעסקותו בלהרבות שמחות בישראל, הקרינו פניו של הרבי שמחה גדולה, ולאחר השיחות אף עודד את שירת הקהל בשמחה עצומה. | ||
| שורה 23: | שורה 35: | ||
הספר מכיל בעיקר ארבעה שיחות שנאמרו בתקופה זו: | הספר מכיל בעיקר ארבעה שיחות שנאמרו בתקופה זו: | ||
#השיחה הראשונה - נאמרה במהלך '''צום עשרה בטבת''' במסגרת | #השיחה הראשונה - נאמרה במהלך '''צום עשרה בטבת''' במסגרת דברי כיבושין הנאמרים ביום צום. | ||
#השיחה השנייה - שבת פרשת ויחי. | #השיחה השנייה - שבת פרשת ויחי. | ||
#השיחה השלישית - שבת פרשת שמות. | #השיחה השלישית - שבת פרשת שמות. | ||
#השיחה הרביעית - שבת פרשת וארא. | #השיחה הרביעית - שבת פרשת וארא. | ||
בנוסף לשיחות הנ"ל מובאת גם שיחת הרבי משנת תש"ן המדגישה את מעלת עם ישראל, וגודל הזהירות בכבודם. עם העצה לתיקון הדבר על ידי [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]]. וכן גם שיחות ומאמרי הרבי בנושא זה. | בנוסף לשיחות הנ"ל מובאת גם שיחת הרבי משנת [[תש"ן]] המדגישה את מעלת עם ישראל, וגודל הזהירות בכבודם. עם העצה לתיקון הדבר על ידי [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]]. וכן גם שיחות ומאמרי הרבי בנושא זה. | ||
עיקר עבודת עורכי הספר היא פיענוח "מראי המקומות" (=הבאת ציטוט מלא של המקורות לדבריו של הרבי, כשהם מופיעים בגוף ה"שיחה" עצמה) והוספת דברי מבוא וסיכומים, ס"ה 290 עמודים. | עיקר עבודת עורכי הספר היא פיענוח "מראי המקומות" (=הבאת ציטוט מלא של המקורות לדבריו של הרבי, כשהם מופיעים בגוף ה"שיחה" עצמה) והוספת דברי מבוא וסיכומים, ס"ה 290 עמודים. | ||
הספר הוכן לדפוס על ידי [[מכון מלכות שבתפארת]] והודפס על ידי [[מ.מ.ש הוצאה לאור]]. | הספר הוכן לדפוס על ידי [[מכון מלכות שבתפארת]] והודפס על ידי [[מ. מ. ש הוצאה לאור]]. | ||
==צוות העריכה== | |||
*הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]] מנהל הפרויקט | |||
*הרב [[שניאור זלמן בלוך]] חבר הנהלה | |||
*הרב [[אלירן שמר]] - חבר צוות הפענוח | |||
*הרב [[ישראל בלוך]] - חבר צוות הפענוח | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://www.chabad.fm/144/7985.html במאמץ אדיר: יצא לאור ספר הפיענוחים החדש] {{חב"ד אף אם}} | |||
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]] | [[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]] | ||
[[קטגוריה:ספרי מכון ממ"ש]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:11, 10 בנובמבר 2024
מעלתן של ישראל הינו ספר המלקט שיחות מתורתו של הרבי העוסקות במעלתו של עם ישראל. השיחות נאמרו כדברי עידוד לעם ישראל בתקופת טרום מלחמת המפרץ וכתשובת נגד לאלו שניסו לדבר בגנותו של עם ישראל. יצא לאור בשנת תשס"ו על ידי מכון מלכות שבתפארת
הרקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
התקופה, ימי ערב מלחמת המפרץ, העולם כולו מודע לאירועים במפרץ הפרסי. סדאם חוסיין משתלטות על כווית ומאיים לפגוע בארצות הברית ובישראל, המוגדרת כ"אם כל המלחמות".
ממשלת ישראל, בעצת המדינאים ואנשי הביטחון, נכנסים למצב חרום ומכינים את העלם לקראת מלחמה נוראה. פאניקה אוחזת בקרב תושבי ישראל, מצב הרוח יורד פלאים, וכולם נערכים למלחמה עם אפשרות של הפגזה לא קונבנציונלית.
באותה תקופה נשמע קולו של הרבי מלך המשיח שליט"א, בברוקלין שבניו-יורק. הרבי הודיע בדברי נבואה: "בני אל תתייראו - ענווים הגיע זמן גאולתכם!" הרבי אף הדריך עשרות מחסידיו לא לצאת מארץ הקודש ואף לא לפחד לנסוע לארץ ישראל. הרבי הדגיש שוב ושוב את דברי הפסוק "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה"
מנגד, באותם ימים בחודש טבת תנש"א, החלו להתפרסם (בשם ראש ישיבה ידוע) דברי קטרוג על עם ישראל ואיומים שחס וחלילה עומדת להתרחש שואה שנייה היל"ת. דברים שנדפסים ומתפרסמים לעין כל, ומעוררים מבוכה וכעס בקרב הציבור. הרבי יוצא מגדרו נוכח הדברים, ובמשך כמה שבועות לא פסק מלדבר דברי אהבה ועידוד לעם ישראל הוא הדגיש את האיסור והשלילה לדבר דיבורים של "קטרוג" ולימוד חובה על על ישראל, הוא מקדיש התוועדויות שלימות לבאר את מעלתו של עם ישראל, ומבטיח שדורנו הוא דור הגאולה.
תוכן השיחות[עריכה | עריכת קוד מקור]
השיחות עוסקות בחמישה עניינים עיקריים:
1. מעלת עם ישראל מצד עצמם.
2. קירוב ישראל לאביהם שבשמיים.
3. האיסור לדבר בגנות עם ישראל.
4. עונשי התורה בכלל והשואה בפרט.
5. הגאולה.
בצום עשרה בטבת אותה שנה, מקדיש הרבי את דברי כיבושין להסביר כי דברי החובה על עם ישראל הם פגיעה ב"בבת עינו של הקב"ה, ובפרט חילול שמם של "קהילות הקודש שמסרו נפשם על קדושת השם" בשנות השואה האיומה. הרבי קובע כי בפרט לאחר מאורעות השואה האיומה ("אשר לא תקום פעמיים צרה") אין שייך לשפוט אף אחד מעם ישראל על הנהגתו, מכיוון שאנו במצב של העלם והסתר והנסיונות הקשים שעברו על עמנו הם הרבה מעבר ליכולת הסבל של עם נורמלי ובוודאי שאין אנו יכולים לדון אדם אחר על מעשיו, וכבר חכמינו זכרונם לברכה "הוי דן את כל האדם לכף זכות". בנוסף לכך מדגיש הרבי את דברי הגמרא (חגיגה) "אין לך אדם מישראל שלא קיים כמה וכמה מצוות" ו"כל ישראל מלאים מצוות כרימון" (ברכות נז. ילקוט שמעוני רמז תקי"ד, ועוד). בשיחה זו קובע הרבי כי אין כל עניין המעכב חס ושלום את הגאולה העתידה.
גם בשלושת השבתות הבאות מקדיש הרבי את הדברים בהתוועדות לנושא זה, ומסביר שעניין מעלת עם ישראל, ואהבתו העצומה של הקב"ה אליהם הוא אחד מעיקרי יסודות החסידות.
השיחות נאמרות תוך התרגשות גדולה והדבר מתבטא בסגנון והנהגת הרבי באמירתם: גופו הק' מזדעזע, פניו מאדימות, וקולו הק' גובר כשכאב פנימי נשמע מתוכו. בהמשך, כשדיבר על אהבתו של הקב"ה לעם ישראל והתעסקותו בלהרבות שמחות בישראל, הקרינו פניו של הרבי שמחה גדולה, ולאחר השיחות אף עודד את שירת הקהל בשמחה עצומה.
שיחות אלו זוכות להתפרסם בתפוצה נרחבת עם הכותרת "דבר מלכות", שבהמשך הפכה להיות "דף השער" הקבוע לכל שיחותיו של הרבי מהשנים תנש"א - תשנ"ב (1990-1991)
מעלתן של ישראל - הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר מכיל בעיקר ארבעה שיחות שנאמרו בתקופה זו:
- השיחה הראשונה - נאמרה במהלך צום עשרה בטבת במסגרת דברי כיבושין הנאמרים ביום צום.
- השיחה השנייה - שבת פרשת ויחי.
- השיחה השלישית - שבת פרשת שמות.
- השיחה הרביעית - שבת פרשת וארא.
בנוסף לשיחות הנ"ל מובאת גם שיחת הרבי משנת תש"ן המדגישה את מעלת עם ישראל, וגודל הזהירות בכבודם. עם העצה לתיקון הדבר על ידי שלימות העם ושלימות הארץ. וכן גם שיחות ומאמרי הרבי בנושא זה.
עיקר עבודת עורכי הספר היא פיענוח "מראי המקומות" (=הבאת ציטוט מלא של המקורות לדבריו של הרבי, כשהם מופיעים בגוף ה"שיחה" עצמה) והוספת דברי מבוא וסיכומים, ס"ה 290 עמודים.
הספר הוכן לדפוס על ידי מכון מלכות שבתפארת והודפס על ידי מ. מ. ש הוצאה לאור.
צוות העריכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוסף יצחק פרידמן מנהל הפרויקט
- הרב שניאור זלמן בלוך חבר הנהלה
- הרב אלירן שמר - חבר צוות הפענוח
- הרב ישראל בלוך - חבר צוות הפענוח
