הומיל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(כפילות)
 
(11 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הומיל''' (באנגלית: '''Homiel''', ברוסית: '''Гомель'''), היא עיר הבירה של מחוז הומיל בדרום מזרח [[רוסיה הלבנה]], הממוקמת בסמיכות לקו הגבול של [[אוקראינה]] ונחשבת לעיר השנייה בגודלה ברוסיה הלבנה עם אוכלוסיה של קרוב לחצי מליון תושבים.
[[קובץ:הומיל_העיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום כללי של העיר הומיל כיום]]
[[קובץ:הומיל_רחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רחוב טיפוסי בהומיל]]
[[קובץ:הומיל_פארק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הפארק העירוני]]
'''הומיל''' (באנגלית: '''Homiel''', ברוסית: '''Гомель'''), היא עיר הבירה של מחוז הומיל בדרום מזרח [[רוסיה הלבנה]], הממוקמת בסמיכות לקו הגבול של [[אוקראינה]] ונחשבת לעיר השנייה בגודלה ברוסיה הלבנה עם אוכלוסייה של קרוב לחצי מליון תושבים.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
העיר הוקמה בשנת ד'תתקב, על גדות נהר הסוז', והייתה משוייכת לרשות המונציפלית של [[צ'רניגוב]] שב[[אוקראיינה]] הסמוכה. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] נכבשה על ידי הצבא הגרמני, אך לאחר מספר חודשים חזרו הרוסים וכבשו אותה בחזרה, ועם השלמת המהפכה הסוציאליסטית קיבלה את התואר 'בירת מחוז הומיל'.
העיר הוקמה בשנת ד'תתקב, על גדות נהר הסוז', והייתה משוייכת לרשות המונציפלית של [[צ'רניגוב]] שב[[אוקראינה]] הסמוכה. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] נכבשה על ידי הצבא הגרמני, אך לאחר מספר חודשים חזרו הרוסים וכבשו אותה בחזרה, ועם השלמת המהפכה הסוציאליסטית קיבלה את התואר 'בירת מחוז הומיל'.


היהודים החלו להתיישב בעיר כשלושים שנה לפני פריצת [[פרעות חמילנצקי]], שפגעו בקהילה היהודית בעיר בצורה קשה. הקוזקים בהנהגות של בוגדן חמילנצקי רצחו באכזריות את תושבי העיר במיתות משונות.
היהודים החלו להתיישב בעיר כשלושים שנה לפני פריצת [[פרעות חמילנצקי]], שפגעו בקהילה היהודית בעיר בצורה קשה. הקוזקים בהנהגות של בוגדן חמילנצקי רצחו באכזריות את תושבי העיר במיתות משונות.
שורה 10: שורה 13:
בשנת [[תקס"ה]], עוד בתקופת כהונתו של [[אדמו"ר הזקן]] כנשיא תנועת החסידות, מונה חסידו הרב [[יצחק אייזיק מהומיל]] לכהן כ[[מרא דאתרא|רב העיר]].
בשנת [[תקס"ה]], עוד בתקופת כהונתו של [[אדמו"ר הזקן]] כנשיא תנועת החסידות, מונה חסידו הרב [[יצחק אייזיק מהומיל]] לכהן כ[[מרא דאתרא|רב העיר]].


כאשר פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] מעצמות המרכז פלשו ל[[רוסיה]] מגבולה הדרום-מזרחי, ורבים מתושבי רוסיה ברחו מקו החזית לתוככי המדינה, ומצאו מקלט ב[[הומיל]]. בשנים אלו הגיע מספרם של היהודים בעיר לשמונים אלף נפשות. עם סיום מלחמת האחים ברוסיה והמהפכה הקומוניסטית, נוסדה בהומיל ישיבת [[תומכי תמימים הומיל|תומכי תמימים]] שניהולו של הרב [[ישראל דזייקובסון]] והרב [[יחזקאל פייגין]], וישיבת נובהרדוק עברה לפעול בעיר יחד עם תלמידי הישיבה והצוות שפעל בה בזמן שהתקיימה בנובהרדוק.
כאשר פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] מעצמות המרכז פלשו ל[[רוסיה]] מגבולה הדרום-מזרחי, ורבים מתושבי רוסיה ברחו מקו החזית לתוככי המדינה, ומצאו מקלט ב[[הומיל]]. בשנים אלו הגיע מספרם של היהודים בעיר לשמונים אלף נפשות. עם סיום מלחמת האחים ברוסיה והמהפכה הקומוניסטית, נוסדה בהומיל ישיבת [[תומכי תמימים הומיל|תומכי תמימים]] בניהולו של הרב [[ישראל דזייקובסון]] והרב [[יחזקאל פייגין]], וישיבת נובהרדוק עברה לפעול בעיר יחד עם תלמידי הישיבה והצוות שפעל בה בזמן שהתקיימה בנובהרדוק.


==אישים בעיירה==
==אישים ב[[עיירה]]==
===רבני העיר===
===רבני העיר===
*רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]].
*רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]].
שורה 21: שורה 24:


===ילידי העיר===
===ילידי העיר===
*[[יצחק שאול שואב המים]].
*[[זוסמן ריבקין]].
*[[זוסמן ריבקין]].
*[[זושא ריבקין]].
*[[זושא ריבקין]].
שורה 26: שורה 30:
*[[יהושע העשיל צייטלין]].
*[[יהושע העשיל צייטלין]].
*[[יהודה לייב צייטלין]].
*[[יהודה לייב צייטלין]].
*[[ישראל חסדן]].
*[[אברהם בערל מבוברויסק]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''חסדי ישראל'''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]] [[תשפ"ג]], פרק ג - זכרונות מהומיל החסידית
*הרב משה צינוביץ, '''גומל''', בתוך '''אישים וקהילות''', [[תל אביב]], [[תש"נ]].
*הרב משה צינוביץ, '''גומל''', בתוך '''אישים וקהילות''', [[תל אביב]], [[תש"נ]].
*[[זכרון לבני ישראל]] - מכתבי  ר' [[ישראל דזייקאבסאן]].
*[[זכרון לבני ישראל]] - זכרונותיו של ר' [[ישראל דזייקאבסאן]].


{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}

גרסה אחרונה מ־23:14, 7 בנובמבר 2024

תצלום כללי של העיר הומיל כיום
רחוב טיפוסי בהומיל
הפארק העירוני

הומיל (באנגלית: Homiel, ברוסית: Гомель), היא עיר הבירה של מחוז הומיל בדרום מזרח רוסיה הלבנה, הממוקמת בסמיכות לקו הגבול של אוקראינה ונחשבת לעיר השנייה בגודלה ברוסיה הלבנה עם אוכלוסייה של קרוב לחצי מליון תושבים.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

העיר הוקמה בשנת ד'תתקב, על גדות נהר הסוז', והייתה משוייכת לרשות המונציפלית של צ'רניגוב שבאוקראינה הסמוכה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נכבשה על ידי הצבא הגרמני, אך לאחר מספר חודשים חזרו הרוסים וכבשו אותה בחזרה, ועם השלמת המהפכה הסוציאליסטית קיבלה את התואר 'בירת מחוז הומיל'.

היהודים החלו להתיישב בעיר כשלושים שנה לפני פריצת פרעות חמילנצקי, שפגעו בקהילה היהודית בעיר בצורה קשה. הקוזקים בהנהגות של בוגדן חמילנצקי רצחו באכזריות את תושבי העיר במיתות משונות.

עם התפשטותה של תנועת החסידות, הצטרפו אליה רוב תושביה היהודיים של העיר, והיא נהפכה לאחד מהמרכזים העיקריים של החסידות, כשברוב בתי הכנסת מתפללים בנוסח האר"י.

בשנת תקס"ה, עוד בתקופת כהונתו של אדמו"ר הזקן כנשיא תנועת החסידות, מונה חסידו הרב יצחק אייזיק מהומיל לכהן כרב העיר.

כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה מעצמות המרכז פלשו לרוסיה מגבולה הדרום-מזרחי, ורבים מתושבי רוסיה ברחו מקו החזית לתוככי המדינה, ומצאו מקלט בהומיל. בשנים אלו הגיע מספרם של היהודים בעיר לשמונים אלף נפשות. עם סיום מלחמת האחים ברוסיה והמהפכה הקומוניסטית, נוסדה בהומיל ישיבת תומכי תמימים בניהולו של הרב ישראל דזייקובסון והרב יחזקאל פייגין, וישיבת נובהרדוק עברה לפעול בעיר יחד עם תלמידי הישיבה והצוות שפעל בה בזמן שהתקיימה בנובהרדוק.

אישים בעיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבני העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילידי העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]


עיירות ברוסיה הלבנה
מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ'מחוז הומיל - מאזיר · ז'לובין · פאריטש · רהצ'וב · רציצאמחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגוןמחוז ויטבסק - אולע · אורשה · בישנקוביץ · גלובוקי · דוברובנה · דוברומיסל · דיסנא · דישקע · דרויה · הורודוק · טולצ'ין · ינוביץ' · לפל · סיינו · סוראז · סמיליאן · פולוצק · צשניק · קובליץ · קאפוסטמחוז מוהילוב - באברויסק · ביחוב · דריבין · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלובמחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין
עיירות ברוסיהעיירות באוקראינהעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין