אסרו חג: הבדלים בין גרסאות בדף

'''איסרו חג''' הוא היום שלאחר החג האחרון ב[[שלושת הרגלים]]. בעוד שב[[חוץ לארץ]] ביום זה ניחוג [[יום טוב שני של גלויות]], הרי ב[[ארץ ישראל]] מצויין היום כאיסרו חג.

מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח{{הערת שוליים|[[תהילים]] קיח, כז}}". שפשוטו - קישרו את [[קרבן]] החג בשלשלאות סמוך לפינות ה[[מזבח]] (כדי שיהיה מוכן לצורך [[זריקת הדם]]). [[חז"ל]] דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן{{הערת שוליים|[[מסכת סוכה]] מה, עמוד ב'}}".

*פוסק [[אדמו"ר הזקן]] יש להרבות בסעודה ביום זה{{הערת שוליים|[[שולחן ערוך]] סימן תכט סעיף י"ז}}.

כמו"כ, בדרך כלל ביום זה מתקיים ה[[כינוס תורה]] ע"פ הוראת הרבי.

[[קטגוריה: חגים וזמנים]]