פנחס טייץ: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:02, 3 בנובמבר 2024

הרב מרדכי פינחס טייץ

לידה	ח' בתמוז תרס"ח
פטירה	ד' בטבת תשנ"ו

הרב מרדכי פינחס טייץ (ח' בתמוז תרס"ח - ד' בטבת תשנ"ו) היה רבה של העיר אליזבת שבניו ג'רזי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיר סובאט שבלטביה לאביו הרב אברהם בנימין לאמו מרת שיינע סירא.

למד בישיבת פוניבז' במשך שנתיים ואחריהן שנה נוספת בישיבה בריגה.

בתרפ"ד נסע ללמוד בישיבת סלובודקה. פעל רבות לבחירתו של ר' מרדכי דובין, חסיד חב"ד, חברו לספסל הלימודים בריגה, לבית הנבחרים הלטבי. בשנים שלאחר בחירתו סייע לדובין בעניינים רבים בקהילה היהודית והתמנה כמזכיר אגודת ישראל בלטביה.

נסע לדווינסק שם פגש את הרב יוסף רוזין "הרוגאצ'ובר", שחלק מספריו ראו אור על ידו.

בשנת תרצ"ה נישא לבתיה, בתו של רבה של אליזבת שבניו ג'רזי הרב אלעזר מאיר פרייל, שנפטר שנתיים קודם לכן, והתמנה לפי צוואת חותנו, כרב על מקומו.

עד תשי"ג כונן את מוסדות הקהילה, ודאג לבניית בית כנסת חדש, ובניינים חדשים לבתי הספר ולתלמוד התורה והישיבה הקהילתיים.

בתשכ"ו נסעו הרב טייץ ורעייתו לביקור ראשון במוסקבה שמעבר למסך הברזל. הם התמידו בשנים הבאות בביקורים אלו, יצרו קשר עם יהודים, ודיווחו בארצות הברית על מצב היהדות ברוסיה הסובייטית.

הרב טייץ הדפיס חומרי הסברה יהודיים והגניב אותם לרוסיה. הוא הקים למטרה זו ארגון בשם "מהיר": מפעל הצלת יהודי רוסיה. הארגון סיפק טליתות ותפילין, מזוזות וסידורים למבקשים בברית המועצות.

הרב טייץ היה חבר באגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.

נפטר בד' בטבת תשנ"ו.

דף השבוע[עריכה | עריכת קוד מקור]

החל משנת תשי"ג הגיש הרב טייץ תוכנית שבועית ברדיו בשם "דף השבוע" ובה לימד דף מן התלמוד הבבלי. השיעור הועבר ביידיש בתקווה ששמיעת השפה תעורר זכרונות בקרב יהודים שהתרחקו מהמסורת ושפת אמם תזכיר אותה להם.

שיעורי דף השבוע הועברו על ידי הרב טייץ במשך 35 שנים. החל בשנת תש"מ החליף אותו לעיתים בנו.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר פגש הרב טייץ את אדמו"ר הריי"צ בריגה לראשונה, ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ שיקים ישיבה חסידית בעיר^[1].

לאחר בואו של אדמו"ר הריי"צ לניו יורק, והקמת ישיבת תומכי תמימים, פנה אליו הרש"ג שיגיד ברדיו: "יש ישיבה בניו יורק!".

הרבי עודד את הרב טייץ לעשות שיעורים ברדיו. הרבי כתב לו^[2] על שיעורי הגמרא של "הדף השבועי" ברדיו: "הנני בזה לכפול ברכתי, אשר יצליח לבסס השיעור לחזקו ולהרחיבו הן בכמות והן באיכות".

פעמים רבות נשלח הרב טייץ בשליחות הרבי לרוסיה להעביר מסרים וחפצים לחסידי חב"ד ברוסיה. באחת מנסיעותיו העביר אליו הרבי ספר תניא קטן באומרו שאת הספר יקח איתו ולא יתן אותו לאף אחד. כשהגיע לרוסיה שני חסידים ביקשו ממנו להעביר את שאלותיהם הדחופות אל הרבי, כאשר אמר להם שקיבל תניא מהרבי הם ביקשו אותו וגילו שהרבי יצר קפל בשתי עמודים, בעמוד הראשון היה משפט שרימז תשובה לחסיד הראשון, ובעמוד השני תשובה לחסיד השני.

הרבי תמך בפעילותו של הרב טייץ להדפסת כתבי הרוגוצובֶר.

ר' קותי ראפ סיפר, שכשנהג לארגן סיומי מסכת בתשעת הימים בשדה התעופה, הגיע באחד השנים הרב טייץ לשדה התעופה, והרב ראפ ביקש ממנו לערוך את הסיום. לאחר מכן הכריז הרב טייץ: "זה ליובאוויטש! אפילו בתשעה-באב ואפילו ב"שדה-התעופה", מחפשים כיצד ללמוד גמרא בהיתר".

לאחר מכן סיפר הרב ראפ על כך לרב גרונר, למחרת אמר לו הרב חודקוב, שהוא שמע שהוא עושה מופתים בשדה התעופה, וביקש ממנו שיתקשר מידית לרב אהרן דב הלפרין כדי שיראיין את הרב טייץ, למרות שבישראל היה אז לילה^[3].

פעם אחרת נתן הרבי הוראה לרב אהרן דב הלפרין לראיין לעיתונו את הרב טייץ כדי להביע מעל גבי העיתון הסתייגות מפעילות מסויימת, שהרבי העדיף שההסתייגות תבוא מפי גורם חיצוני, ולא רשמית מטעם חב"ד^[4].

בעת פעילותו של הרבי למען הצלת קברו של רבי נחמן מברסלב, נעזר הרבי בקשריו של הרב טייץ בשלטונות בשביל להציל את הקבר^[5].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ על אף היותו ליטאי
↑ אגרות קודש אגרת ב'שעז מיום ר"ח שבט תשי"ד
↑ הרב ראפ מספר: כך זכיתי לדאוג למשלוח המצות לאה"ק
↑ הכותרת שהרבי הורה לשים בעמוד השער הרבי עלה לפתע על קו הטלפון: "את זה בוודאי יכניסו לראיון"
↑ הצלת הקבר ע"י הרבי והרב טייץ

[1] על אף היותו ליטאי

[2] אגרות קודש אגרת ב'שעז מיום ר"ח שבט תשי"ד

[3] הרב ראפ מספר: כך זכיתי לדאוג למשלוח המצות לאה"ק

[4] הכותרת שהרבי הורה לשים בעמוד השער הרבי עלה לפתע על קו הטלפון: "את זה בוודאי יכניסו לראיון"

[5] הצלת הקבר ע"י הרבי והרב טייץ

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
+{{דמות
-הרב '''מרדכי פינחס טייץ''' ([[ח' בתמוז]] [[תרס"ח]], 7 ביולי 1908 - [[ד' בטבת]] [[תשנ"ו]], 26 בדצמבר 1995) היה [[רב]] אמריקאי, רבה של העיר אליזבת, שבניו ג'רזי. חבר נשיאות [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]], גזבר "[[עזרת תורה]]" ומראשי ועד ההצלה.
+|שם=הרב מרדכי פינחס טייץ
+|תמונה=Rabbi Mordechai Pinhas Taitz.jpg
+|תאריך לידה=[[ח' בתמוז]] [[תרס"ח]]
+|תאריך פטירה=[[ד' בטבת]] [[תשנ"ו]]
+}}
+[[קובץ:פנחס טייץ.jpeg|ממוזער|הרב טייץ אצל [[הרבי]]]]
+הרב '''מרדכי פינחס טייץ''' ([[ח' בתמוז]] [[תרס"ח]] - [[ד' בטבת]] [[תשנ"ו]]) היה רבה של העיר אליזבת שבניו ג'רזי.
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[סובאט]] שב[[לטביה]] למשפחה בת תשעה בנים ובנות. אמו שיינע סירא הייתה בתו של רבי [[משה מישל שמואל שפירא]] מ[[רוגובה (ליטא)|רוגובה]], ואביו הרב [[אברהם בנימין טייץ]], היה אחיו של הרב [[אליהו עקיבא רבינוביץ']] מ[[פולטבה]], וגדל כילד יתום אצל דודו [[האדר"ת]]. בהיות פינחס בן שש נאלצו הוריו להימלט ממקום מגוריהם והמשפחה התגוררה בין השנים [[1914]]–[[1917]] בבית הדוד הרב עקיבא רבינוביץ' עד פטירתו. המשפחה נשארה בפולטבה, והאב מילא את מקום אחיו ברבנות, עד [[1921]], אז שבה המשפחה ללטביה. פינחס למד ב[[ישיבת פוניבז' (ליטא)|ישיבת פוניבז']] במשך שנתיים ואחריהן שנה נוספת בישיבה ב[[ריגה]] [[עיר בירה|בירת]] לטביה. ב-[[1924]] נסע ללמוד ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]], בה כונה "פינחס ריגער". אביו לא איפשר לו לעלות עם חלק מתלמידי הישיבה ל[[ישיבת כנסת ישראל (חברון)|סניף הישיבה בחברון]], לאחר שבתו יונה עלתה עם בעלה שלמה בקרמן ל[[חיפה]], ובנו דב יוסף (רבינא) ואשתו רוחמה עלו והתיישבו ב[[חדרה]]. במחלוקת שהתפתחה בסלובודקה סביב רבנותו של הרב [[יוסף זוסמנוביץ]] "הירושלמי", צידד טייץ ברב זוסמנוביץ, בניגוד לעמדת רבי [[יצחק אייזיק שר]], שהייתה עמדתה הרשמית של הישיבה.
+נולד בעיר סובאט שב[[לטביה]] לאביו הרב אברהם בנימין לאמו מרת שיינע סירא.
-פעל רבות לבחירתו של [[מרדכי דובין]], חברו לספסל הלימודים בריגה, ל[[סאימה]] הלטבי. הוא חבר לחבר הסאימה [[שמעון ויטנברג]], וליו"ר [[אגודת ישראל]] בלטביה [[אביגדור בלשאנק]] בפעילות למען בחירתו של דובין. בשנים שלאחר בחירתו סייע לדובין בעניינים רבים בקהילה היהודית והתמנה כמזכיר אגודת ישראל בלטביה. הוא ערך בריגה עיתון בשם "אונזער שטימע" (קולנו).
+למד בישיבת פוניבז' במשך שנתיים ואחריהן שנה נוספת בישיבה ב[[ריגה]].
-ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] נסע ל[[דווינסק]] בה הכיר את הרב [[יוסף רוזין]] "הרוגאצ'ובר", שחלק מספריו ראו אור על ידו{{הערה|צפנת פענח כללי התורה והמצות חלק שלישי, ליקוטים מספרי הצפנת פענח וצפנת פענח על [[בבא מציעא]].}}. הוא עזר לאביו לייסד ישיבה ב[[ליבנהוף]].
+ב[[תרפ"ד]] נסע ללמוד בישיבת סלובודקה. פעל רבות לבחירתו של ר' [[מרדכי דובין]], חסיד חב"ד, חברו לספסל הלימודים בריגה, לבית הנבחרים הלטבי. בשנים שלאחר בחירתו סייע לדובין בעניינים רבים בקהילה היהודית והתמנה כמזכיר אגודת ישראל בלטביה.
-ב-[[1932]] נסע עם הרב [[אליהו מאיר בלוך]] למסע התרמת כספים ב[[אמריקה הצפונית]] עבור [[ישיבת טלז]], הרב בלוך פגש בו בחתונת אחותו בה נאם, והחליט לגייס את כשרונו לטובת הישיבה. בהגיעם ל[[ארצות הברית]] סיירו בקהילות רבות, טייץ הצעיר הביע את דעותיו בדבר חובות הרבנים באמריקה לדעתו, ודעותיו שעוררו את רוגזם של כמה מבני הדור הוותיק, הביאו את מזכירות [[אגודת הרבנים]] לשלוח לו מכתב נזיפה ולהשיב לו את דמי החבר ששילם. בינואר [[1935]] נישא לבתיה (בסי) בתו של רבה המנוח של הקהילה האורתודוקסית ב[[אליזבת, ניו ג'רזי]], הרב [[אלעזר מאיר פרייל]] שנפטר שנתיים קודם לכן, והתמנה לפי צוואת חותנו, כרב על מקומו הריק. בני הזוג נסעו לאירופה לסיור היכרות עם הוריו של הרב טייץ וחזרו לארצות הברית, הם שלחו להוריו אשרות כניסה וכרטיסי טיסה לארצות הברית והצליחו להציל אותם, דרך [[איטליה]], לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].
+נסע ל[[דווינסק]] שם פגש את הרב [[יוסף רוזין]] "הרוגאצ'ובר", שחלק מספריו ראו אור על ידו.
-הוא כונן באליזבת מערכת חינוך [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסית]] שכללה בית ספר לבנים ולבנות וישיבה. שנה לאחר מינויו נקרא לשוב לשורות "אגודת הרבנים" והצטרף אליה. הוא ראה ב[[עם הארץ|'עם הארץ'ות]] אם כל חטאת, וגרס כי אם ערך לימוד התורה יעלה בארצות הברית, הוא יהווה חיסון בפני הרפורמה, יותר ממתקפות חוזרות ונשנות ובדרך כלל חסרות תכלית מול רבנים רפורמים וקונסרבטיבים. הוא התמנה כיו"ר הוועד המנהל של אגודת ישראל בארצות הברית, ופעל במסגרתה בשיתוף פעולה עם ידידו הרב [[יחיאל מיכל פיינשטיין]].
+בשנת [[תרצ"ה]] נישא לבתיה, בתו של רבה של אליזבת שבניו ג'רזי הרב [[אלעזר מאיר פרייל]], שנפטר שנתיים קודם לכן, והתמנה לפי צוואת חותנו, כרב על מקומו.
-עד [[1953]] כונן את מוסדות הקהילה, ודאג לבניית בית כנסת חדש, ובנינים חדשים לבתי הספר ולתלמוד התורה והישיבה הקהילתיים בקמפוס שנקרא "[[המרכז לחינוך יהודי]]" (JEC) {{אנ|Jewish Educational Center}}.
+עד [[תשי"ג]] כונן את מוסדות הקהילה, ודאג לבניית בית כנסת חדש, ובניינים חדשים לבתי הספר ולתלמוד התורה והישיבה הקהילתיים.
-עם הקמת מדינת ישראל ראה בתקופה עת מבחן ליהדות החרדית וניסה לפעול למען איחוד בין כל המפלגות הדתיות בישראל, איחוד שלא התממש. הוא התנגד לקביעת יום צום לזיכרון אימי השואה, והציע לקבוע את [[יום השואה]] בל"ב בעומר, יום לפני [[ל"ג בעומר]], במטרה להעבירו מחודש ניסן בו נאסרה האבלות לפי המסורת.
+ב[[תשכ"ו]] נסעו הרב טייץ ורעייתו לביקור ראשון ב[[מוסקבה]] שמעבר למסך הברזל. הם התמידו בשנים הבאות בביקורים אלו, יצרו קשר עם יהודים, ודיווחו בארצות הברית על מצב היהדות ב[[רוסיה הסובייטית]].
-ב-[[1965]] נסעו בני הזוג טייץ לביקור ראשון ב[[מוסקבה]] שמעבר ל[[מסך הברזל]]. הם התמידו בשנים הבאות בביקורים אלו, יצרו קשר עם יהודים, ודיווחו בארצות הברית על מצב היהדות ב[[רוסיה הסובייטית]]. הרב טייץ הדפיס [[אלמנך|אלמנכים]] וחומרי הסברה יהודיים והגניב אותם לרוסיה. הוא הקים למטרה זו ארגון בשם "מהיר": מפעל הצלת יהודי רוסיה. הארגון סיפק טליתו ותפילין, מזוזות וסידורים למבקשים בברית המועצות.
+הרב טייץ הדפיס חומרי הסברה יהודיים והגניב אותם לרוסיה. הוא הקים למטרה זו ארגון בשם "מהיר": מפעל הצלת יהודי רוסיה. הארגון סיפק טליתות ותפילין, מזוזות וסידורים למבקשים בברית המועצות.
+הרב טייץ היה חבר ב[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]].
+נפטר ב[[ד' בטבת]] [[תשנ"ו]].
 ===דף השבוע===
-החל בינואר [[1953]] הגיש הרב טייץ תוכנית שבועית ברדיו [[WEVD]] {{אנ|WEVD}} הסוציאליסטי, בשם "דף השבוע" ובה לימד דף מן [[התלמוד הבבלי]]. השיעור הועבר ב[[יידיש]] בתקווה ששמיעת השפה תעורר זכרונות בקרב יהודים שהתרחקו מהמסורת ושפת אמם תזכיר אותה להם. חוגים שמרניים ביקרו את השימוש במדיה המודרנית לצרכים אלו, אך הרב טייץ זכה לגיבוי מהרבנים: [[משה פיינשטיין]], [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], [[מנחם מנדל שניאורסון]], [[יוסף שלמה כהנמן]], [[יחיאל יעקב וינברג]] ו[[אליעזר סילבר]]. בשלב מסוים העלה הרב טייץ רעיון חדש, להקליט את שיעוריו על תקליטים, אך מגבלת הזמן גרמה לכך שיצאו רק 12 תקליטים בסדרה זו והרעיון נגנז. לפי הערכה של גוף ממשלתי, האזינו בשנות ה-50 לתוכנית זו 200,000 איש מדי שבוע.
+החל משנת [[תשי"ג]] הגיש הרב טייץ תוכנית שבועית ברדיו בשם "דף השבוע" ובה לימד דף מן ה[[תלמוד הבבלי]]. השיעור הועבר ב[[יידיש]] בתקווה ששמיעת השפה תעורר זכרונות בקרב יהודים שהתרחקו מהמסורת ושפת אמם תזכיר אותה להם.
+שיעורי דף השבוע הועברו על ידי הרב טייץ במשך 35 שנים. החל בשנת [[תש"מ]] החליף אותו לעיתים בנו.
+==קשריו עם חב"ד==
+כאשר פגש הרב טייץ את [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ריגה]] לראשונה, ביקש ממנו [[אדמו"ר הריי"צ]] שיקים ישיבה חסידית בעיר{{הערה|על אף היותו ליטאי}}.
+לאחר בואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ניו יורק]], והקמת ישיבת תומכי תמימים, פנה אליו [[הרש"ג]] שיגיד ברדיו: "יש ישיבה בניו יורק!".
+[[הרבי]] עודד את הרב טייץ לעשות שיעורים ברדיו. הרבי כתב לו{{הערה|אגרות קודש אגרת ב'שעז מיום ר"ח שבט [[תשי"ד]]}} על שיעורי הגמרא של "הדף השבועי" ברדיו: {{ציטוטון|הנני בזה לכפול ברכתי, אשר יצליח לבסס השיעור לחזקו ולהרחיבו הן בכמות והן באיכות}}.
+פעמים רבות נשלח הרב טייץ ב[[שליחות]] הרבי ל[[רוסיה]] להעביר מסרים וחפצים לחסידי חב"ד ברוסיה. באחת מנסיעותיו העביר אליו הרבי ספר תניא קטן באומרו שאת הספר יקח איתו ולא יתן אותו לאף אחד. כשהגיע לרוסיה שני חסידים ביקשו ממנו להעביר את שאלותיהם הדחופות אל הרבי, כאשר אמר להם שקיבל תניא מהרבי הם ביקשו אותו וגילו שהרבי יצר קפל בשתי עמודים, בעמוד הראשון היה משפט שרימז תשובה לחסיד הראשון, ובעמוד השני תשובה לחסיד השני.
+הרבי תמך בפעילותו של הרב טייץ להדפסת כתבי [[הרוגוצובֶר]].
+ר' [[קותי ראפ]] סיפר, שכשנהג לארגן סיומי מסכת בתשעת הימים בשדה התעופה, הגיע באחד השנים הרב טייץ לשדה התעופה, והרב ראפ ביקש ממנו לערוך את הסיום. לאחר מכן הכריז הרב טייץ: "זה ליובאוויטש! אפילו בתשעה-באב ואפילו ב"שדה-התעופה", מחפשים כיצד ללמוד גמרא בהיתר".
-בראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] הקליט שיעורי תלמוד עבור [[קול ציון לגולה]]; שידורים אלו נקלטו גם באירופה וב[[ברית המועצות]].
+לאחר מכן סיפר הרב ראפ על כך לרב גרונר, למחרת אמר לו הרב חודקוב, שהוא שמע שהוא עושה מופתים בשדה התעופה, וביקש ממנו שיתקשר מידית לרב [[אהרן דב הלפרין]] כדי שיראיין את הרב טייץ, למרות שבישראל היה אז לילה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/64407/ הרב ראפ מספר: כך זכיתי לדאוג למשלוח המצות לאה"ק] {{אינפו}}}}.
-שיעורי דף השבוע הועברו על ידי הרב טייץ במשך 35 שנים, החל בשנת [[1980]] החליף אותו לעיתים בנו.
+פעם אחרת נתן הרבי הוראה לרב [[אהרן דב הלפרין]] לראיין לעיתונו את הרב טייץ כדי להביע מעל גבי העיתון הסתייגות מפעילות מסויימת, שהרבי העדיף שההסתייגות תבוא מפי גורם חיצוני, ולא רשמית מטעם חב"ד{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2219 הכותרת שהרבי הורה לשים בעמוד השער] {{שטורעם}} [https://col.org.il/news/125678 הרבי עלה לפתע על קו הטלפון: "את זה בוודאי יכניסו לראיון"] {{col}}}}.
-===מרכז הרבנים===
+בעת פעילותו של [[הרבי]] למען הצלת קברו של [[רבי נחמן מברסלב]], נעזר [[הרבי]] בקשריו של הרב טייץ בשלטונות בשביל להציל את הקבר{{הערה|[https://chabad.info/magazine/298151/ הצלת הקבר ע"י הרבי והרב טייץ]}}.
-ב-[[1981]], לאחר שקריאותיו החוזרות ונשנות לחברי [[אגודת הרבנים]] לפתוח את שורות הארגון לרבנים צעירים ילידי אמריקה, נענו בשלילה. הקים הרב טייץ בשיתוף עם רבי [[יעקב קמינצקי]], ידידו מתקופת לימודיו בסלובודקה, איגוד רבנים חדש בשם "מרכז הרבנים". הם זכו לגיבוי בכתב מהרבנים [[יעקב ישראל קניבסקי]] ו[[אלעזר מנחם מן שך]], "[[גדול הדור|גדולי הדור]]" ה[[ליטאים (זרם)|ליטאים]] בישראל. פעילות המרכז העיקרית הייתה להפנות אברכי [[כולל אברכים|כוללים]] לאחר מספר שנות לימוד, להפצת תורה בפריפריה, בתפקידי הוראה ובתפקידי רבנות. מרכז הרבנים נסגר לאחר שנות פעילות מועטות.
-==הקשר עם חב"ד==
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://www.merkazato.co.il/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-20/ קשריו של הרבי עם הרב טייץ]
+*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=59282 בתו של הרב טייץ מספת על היחידות שלה אצל הרבי] {{שטורעם}}
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:טייץ, פנחס}}
+[[קטגוריה:רבני ליטא]]
+[[קטגוריה:רבני ערים]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]
+[[קטגוריה:אישים בניו ג'רזי]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]]
+[[קטגוריה:רבני אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]]