יוסף שלום אלישיב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־01:02, 30 באוקטובר 2024

הרב יוסף שלום אלישיב

מגדולי פוסקי הדור
לידה	א' בניסן תר"ע
פטירה	כ"ח בתמוז תשע"ב
	ירושלים
מקום פעילות	ירושלים
השתייכות	ליטאי
תפקידים נוספים	רב ופוסק

הגאון הרב יוסף שלום אלישיב (מוכר בתור הגרי"ש אלישיב; נולד בא' ניסן תר"ע, 10 באפריל 1910, נפטר בכ"ח תמוז תשע"ב, 18 ביולי 2012) היה מחשובי הפוסקים בדור האחרון, וממנהיגי הציבור הליטאי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד לאחר 17 שנות נישואין. סבו מצד אמו חיה מושא^[1], היה המקובל רבי שלמה אלישיב (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני קבלה. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה^[^{דרוש מקור]}. אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל ('גומל' לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת מלחמת העולם הראשונה, ונודע כ"הרב מהאמלע"^[2]. בתרפ"ד החליטה המשפחה לעלות לארץ ישראל ובעצת החפץ חיים שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שבירושלים, ובגיל 20 נישא הרב אלישיב למרת שיינה חיה, בתו של "אבי האסירים", הרב אריה לוין.

לאחר פטירת אביו התמנה לכהן כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. במסגרת זו השתתף בתפילות בית הכנסת ומסר בו שיעורים בגמרא מדי יום, אך נמנע מלנהוג בעצמו כרב רשמי.

בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בתאריך 3.12.50 (תשי"א) מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול^[3].

הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת תשל"ד. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית.

בעקבות היבחרו של הרב שלמה גורן לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, התעוררו בינו לבין הרב אלישיב פולמוסים הלכתיים, ובעקבות כך פרש מבית הדין. עם זאת, הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד אחר ראוי למלא את מקומם.

משנת תשס"ב החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אלישיב היה מהמנויים והתומכים בספריו של הרב אברהם חיים נאה בעניין שיעורי התורה. כמו כן באחד ממכתביו כותב הרב אלישיב כי שיעורי התורה הנכונים והמקובלים הם של הרב נאה^[4] למרות ששיטת החזון איש הייתה שונה ומנוגדת.

כאשר בשנת תשט"ז חנוך הענדל הבלין תבע את מוסדות חב"ד והרבי לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב עדס, הרב אלישיב והרב בצלאל זולטי, הם פסקו כי "ישיבת תורת אמת הכללית בירושלים, היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מליובאוויטש.". במהלך הדיון טען הבלין כי הרבי אינו ממשיכם של הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ. בתגובה, שאל הרב אלישיב את הבלין: "מיהו מנהיג חב"ד כיום?"; ענה לו הבלין ספונטאנית: "הרבי". אמר לו הרב אלישיב: "הרי אתה עצמך מודה כי הוא הרבי והוא מנהיג את חב"ד". לשאלה ותשובה זו הייתה השפעה מכרעת על פסק הדין^[5].

בשנת תשל"ב שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאת לו שבעים שנה^[6].

כאשר הרב יהושע פולק רצה להקים מקווה חב"ד בשכונת רמות ג' בירושלים, נתקל בהתנגדות עזה מצד תושבים מתנגדים בסביבה. כאשר פנה לרב אלישיב, הורה לו הרב אלישיב לא להכנע בשום פנים, ולא להרתע אלא להקים במקום מקווה חב"ד^[7].

בשנת תש"מ חתם על 'קול קורא' המצטרף לקריאת הרבי בעניין טהרת המשפחה. בראש הקריאה נכתב: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש"^[8].

הרב אלישיב ניהל קשר מכתבים הלכתי עם הרבי דרך הרב צבי וינמן. בהזדמנות מסויימת קיבל ר' צבי מענה מהרבי בכתב יד קודשו ולא הצליח לפענחו. הוא ניגש עם המענה אל הרב אלישיב שנטל את מכתב הרבי לידיו ועיין בו זמן מה בכובד ראש^[9].

בני משפחתו מספרים על סופר סת"ם מלוד שהיה מגיע לעיתים די תכופות לשאלו בענייני הלכה, לאור הוראת הרבי להתייעץ עימו^[10].

בהזדמנות התבטא באוזני הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי כי הרבי הוא "עמודו של עולם".

באחת השבתות פתח את שיעורו השבועי בבית-המדרש 'תפארת-בחורים' במאה-שערים, באומרו: "אמש שמעתי הקלטה מדברי הרבי מליובאוויטש שליט"א שדיבר בקול חוצב להבות אש, כי "העולם רועד". לאור הדברים אני מציע שנאמר פרק תהלים ושילדי תינוקות של בית רבן ילמדו משניות..".

מספר פעמים סיפר בפני מקורביו סיפור אליו היה עד כשהרבי הורה לבדוק את תפילין של בעל נכדתו לאחר שחלתה בכתפה ואכן נמצא שחסרים בתפילין המילים 'על ידך'. כשהיה מספר את הסיפור היא אומר: "על פי פסיקת ההלכה לא היה צורך בבדיקת התפילין, אבל הליובאוויטשער רבי רואה ברוח קדשו דברים שלא כולנו רואים^[11]".

בערב יום כיפור תשמ"ט הגיע אל הרב אלישיב רב מסויים שניסה לגייסו לעשיית חרם על חב"ד אך הוא סירב והתעקש שלא להטיל חרם כזה ^[12]

לאחר הרצח בבית חב"ד מומבאי בתשס"ט, ביקש אברך ליטאי לקרוא לביתו רבקה על-שם השליחה שנרצחה, ושאל על-כך את הרב אלישיב. הרב אלישיב אמר שהדבר ראוי, ולאחר שאחד הנוכחים העיר "הלא הם היו חב"דניקים...", הרב אלישיב ביטל את דבריו בניע יד^[13].

הרב אלישיב עם אחיינו הרב שמעון יעקובוביץ, בנו ונכדו

לגיסו של הרב אלישיב - הרב אהרן יעקובוביץ, שני בנים חסידי חב"ד: הרב שמעון יעקובוביץ מירושלים, והרב אלחנן יעקובוביץ' מנחלת הר חב"ד. ולהם צאצאים רבים חסידי חב"ד הפזורים בארץ ובעולם.

למרות שנמנע במשך שנים רבות מכתיבת הסכמות לספרים, בשנת תש"ע כתב הסכמה על הספר ביכורי אליהו של בחור חב"די בשם אליהו צבי יעקובוביץ (נכד לאחיינו הרב שמעון יעקובוביץ) מתומכי תמימים כפר חב"ד, ושם מעיד על כך שדיבר עמו פעמים רבות בלימוד, וראה את למדנותו המופלגה והכשרונות הרבים שיש לו^[14].

בכ"ד טבת תש"ע חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של שערי הוראה לעידוד לימוד ההלכה של ספרי אדמו"ר הזקן^[15].

הרב שמעון פרידמן היה ממקורביו והיה יוצא ובא אצלו. בני משפחתו של הרב אלישיב מספרים כי אף בעת זקנותו כשלא קיבל אנשים פרטיים היה מקבל את הרב פרידמן ומשוחח עימו^[16].

בהזדמנות מסויימת התבטא כי על אף שיש לו אי אלו השגות ושאלות על דרכו של הרבי, הרי אם הרב פרידמן הוא חסיד של הרבי אין הוא יכול לפצות את פיו כלפיו^[17].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חתנו, ר' חיים קנייבסקי
חתנו, ר' יצחק זילברשטיין

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור זלמן ברגר בחשיפה על יחסו החיובי של הרב אלישיב לפסקיו של הרב חיים נאה - הפוסק הליטאי תומך בפוסק החב"די. עוד באותו באותו עניין: גילוי נוסף: "הודעתי שנוהגים כר"ח נאה"
ניגון צמאה לך נפשי במעמד אלפים ביום השנה לפטירת הרב אלישיב
הרב אלישיב התפלא: מדוע לא אמר "ויקרב משיחי'ה?!"

הקודם:
הרב יעקב ישראל קנייבסקי

מנהיג הציבור הליטאי
ט"ז חשוון תשס"ב - כ"ח תמוז תשע"ב

הבא:
אהרן יהודה לייב שטיינמן

הערות שוליים

↑ יש הסוברים כי שמה המקורי היה חיה מושקא, כשם אשתו של הרבי. ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&u מאמר באתר חב"ד אינפו
↑ מודעה בה הוא מופיע בשם זה.
↑ הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן").
↑ הרב אלישיב פסק לנהוג כגר"ח נאה
↑ סופר על ידי הרב חנוך גליצנשטיין.
↑ נדפס בספר נשיאי חב"ד ובני דורם.
↑ הרב אלישיב תמך בבניית מקווה חב"דית
↑ הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש
↑ השקדן ח"ב
↑ השקדן חלק שני פרק יד, עמ' 48
↑ כפר חב"ד, ז' אב תשע"ב
↑ מפי הרב חיים קרייזוירטה - שמן ששון מחבריך ח"ד עמ' 153
↑ 'חדשות משפחה' אדר תשס"ט.
↑ הרבנים הליטאים נתנו הסכמה לספר של חב"דניק
↑ מכתב קריאה
↑ שמעון הצדיק - מסכת חייו ופועלו של הרב שמעון פרידמן, ניסן תשע"ה, ישראל.
↑ מפי ר' חיים שאולזון, שמעון הצדיק - מסכת חייו ופועלו של הרב שמעון פרידמן, ניסן תשע"ה, ישראל.

[1] יש הסוברים כי שמה המקורי היה חיה מושקא, כשם אשתו של הרבי. ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&u מאמר באתר חב"ד אינפו

[2] מודעה בה הוא מופיע בשם זה.

[3] הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן").

[4] הרב אלישיב פסק לנהוג כגר"ח נאה

[5] סופר על ידי הרב חנוך גליצנשטיין.

[6] נדפס בספר נשיאי חב"ד ובני דורם.

[7] הרב אלישיב תמך בבניית מקווה חב"דית

[8] הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש

[9] השקדן ח"ב

[10] השקדן חלק שני פרק יד, עמ' 48

[11] כפר חב"ד, ז' אב תשע"ב

[12] מפי הרב חיים קרייזוירטה - שמן ששון מחבריך ח"ד עמ' 153

[13] 'חדשות משפחה' אדר תשס"ט.

[14] הרבנים הליטאים נתנו הסכמה לספר של חב"דניק

[15] מכתב קריאה

[16] שמעון הצדיק - מסכת חייו ופועלו של הרב שמעון פרידמן, ניסן תשע"ה, ישראל.

[17] מפי ר' חיים שאולזון, שמעון הצדיק - מסכת חייו ופועלו של הרב שמעון פרידמן, ניסן תשע"ה, ישראל.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:אלישיב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליישיב]]
+{{דמות
-הגאון הרב '''יוסף שלום אלישיב''' (מוכר בתור הגרי"ש אלישיב; נולד בא' בניסן ה'[[עת"ר]] 10 באפריל 1910 בשאוול שבליטא נפטר בכ"ח בתמוז ה'[[תשע"ב]] 18 ביולי 2012 בירושלים) הוא פוסק הלכה נודע, וממנהיגי הליטאים, יחסיו עם [[חב"ד]] מורכבים.
+|שם=הרב יוסף שלום אלישיב
+|תמונה=אלישיב.JPG
+|כינוי= מגדולי פוסקי הדור
+|תאריך לידה=[[א' בניסן]] [[תר"ע]]
+|תאריך פטירה=[[כ"ח בתמוז]] [[תשע"ב]]
+|מקום פטירה=[[ירושלים]]
+|מקום פעילות=ירושלים
+|תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[הלכה|פוסק]]
+|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטאי]]
+}}
+הגאון הרב '''יוסף שלום אלישיב''' (מוכר בתור הגרי"ש אלישיב; נולד ב[[א' ניסן]] [[תר"ע]], 10 באפריל 1910, נפטר ב[[כ"ח תמוז]] [[תשע"ב]], 18 ביולי 2012) היה מחשובי הפוסקים בדור האחרון, וממנהיגי הציבור הליטאי.
-== תולדות חייו ==
+==תולדות חיים==
-הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד להוריו לאחר 17 שנות [[נישואין]]. סבו מצד אמו חיה מושא, היה ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[שלמה אלישיב]] (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני [[קבלה]]. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה{{מקור}}. אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל ('גומל' לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת [[מלחמת העולם הראשונה]], ונודע כ"הרב מהאמלע"‏‏<ref>‏[http://www.virtualjudaica.com/AuctionItemImages/000000021412_0001.jpg מודעה בה הוא מופיע בשם זה.]‏</ref>. ב[[תרפ"ד]] החליטה המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]] ובעצת [[החפץ חיים]] שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שב[[ירושלים]], ובגיל 20 נישא הרב אלישיב למרת שיינה חיה ע"ה, בתו של "אבי האסירים", הרב [[אריה לוין]].
+הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד לאחר 17 שנות [[נישואין]]. סבו מצד אמו חיה מושא{{הערה|1=יש הסוברים כי שמה המקורי היה '''חיה מושקא''', כשם אשתו של הרבי. ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&u
+ [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62203 מאמר] באתר חב"ד אינפו}}, היה ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[שלמה אלישיב]] (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני קבלה. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה{{מקור}}. אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל ('גומל' לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת [[מלחמת העולם הראשונה]], ונודע כ"הרב מהאמלע"{{הערה|[http://www.virtualjudaica.com/AuctionItemImages/000000021412_0001.jpg מודעה בה הוא מופיע בשם זה.]}}. ב[[תרפ"ד]] החליטה המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]] ובעצת [[החפץ חיים]] שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל [[סרטיפיקט]] משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שב[[ירושלים]], ובגיל 20 נישא הרב אלישיב למרת שיינה חיה, בתו של "אבי האסירים", הרב [[אריה לוין]].
-הרב אלישיב מכהן מיום פטירת אביו כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. במסגרת זו הוא משתתף ב[[תפילות]] בית הכנסת ומוסר בו שיעור בתלמוד מידי יום, אך הוא אינו נוהג בשאר גינוני הרבנות כנשיאת דרשות [[שבת הגדול]] ו[[שבת תשובה]], [[מכירת חמץ|מכירת חמצם]] של מתפללי בית הכנסת וכדומה.
+לאחר פטירת אביו התמנה לכהן כרב [[בית הכנסת]] "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. במסגרת זו השתתף ב[[תפילות]] בית הכנסת ומסר בו שיעורים בגמרא מדי יום, אך נמנע מלנהוג בעצמו כרב רשמי.
-בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת [[תשי"א]] לערך, מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול‏‏<ref>‏‏הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן").</ref>.
+בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר [[רמלה]], אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בתאריך 3.12.50 (תשי"א) מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול{{הערה|הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן").}}.
 [[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסקן של הרב אלישיב לטובת [[הרבי]]]]
 הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת [[תשל"ד]]. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית.
-כאשר בשנת [[תשט"ז]] [[חנוך הענדל הבלין]] תבע את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב אלישיב והרב [[בצלאל זולטי]], הם פסקו כי {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}. במהלך הדיון טען הבלין כי הרבי אינו ממשיכם של הרבי [[הרש"ב]] ו[[הריי"צ]]. בתגובה, שאל הרב אלישיב את הבלין: "מיהו מנהיג חב"ד כיום?"; ענה לו הבלין ספונטאנית: "[[הרבי]]". אמר לו אלישיב: "הרי אתה עצמך מודה כי הוא הרבי והוא מנהיג את חב"ד". לשאלה ותשובה זו הייתה השפעה מכרעת על פסק הדין{{הערה|הרב ח. גליצנשטיין.}}.
+בעקבות היבחרו של הרב [[שלמה גורן]] לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, התעוררו בינו לבין הרב אלישיב פולמוסים הלכתיים, ובעקבות כך פרש מבית הדין. עם זאת, הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד אחר ראוי למלא את מקומם.
-בעקבות היבחרו של הרב [[שלמה גורן]] לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, ובעקבות פולמוסים שהיה שנויים במחלוקת והלכתית ובו נטל הרב אלישיב חלק פעיל, פרש מבית הדין. עם זאת, הוא הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד ראוי אחר.<ref>קטע זה הינו מויקפידיה.</ref>
+משנת [[תשס"ב]] החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי.
 == קשריו עם חב"ד ==
-בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאת לו שבעים שנה.<REF>[[נשיאי חב"ד ובני דורם]].</REF> כאשר הרב יהושע פולק רצה להקים [[מקווה חב"ד]] ברמות ג' בירושלים, הוא נתקל בהתנגדות עזה מצד תושבים מתנגדים בסביבה. כאשר הוא פנה לרב אלישיב, הורה הרב לרב פולק לא להכנע בשום פנים, ולא להרתע אלא להקים במקום מקווה חב"ד{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=37628 הרב אלישיב תמך בבניית מקווה חב"דית] {{אינפו}}‎‎}}.
+הרב אלישיב היה מהמנויים והתומכים בספריו של הרב [[אברהם חיים נאה]] בעניין שיעורי התורה. כמו כן באחד ממכתביו כותב הרב אלישיב כי שיעורי התורה הנכונים והמקובלים הם של הרב נאה{{הערה|[https://col.org.il/news/63309 הרב אלישיב פסק לנהוג כגר"ח נאה]{{חב"ד און ליין}}}} למרות ששיטת ה[[חזון איש]] הייתה שונה ומנוגדת.
-לאחר הרצח ב[[בית חב"ד בומביי]] ב[[תשס"ט]], ביקש אברך ליטאי לקרוא לביתו רבקה על-שם השליחה שנרצחה, ושאל על-כך את הרב אלישיב. הרב אלישיב אמר שהדבר ראוי, ולאחר שאחד הנוכחים העיר "הלא הם היו חב"דניקים...", הרב אלישיב ביטל את דבריו בניע יד{{הערת שוליים|'חדשות משפחה' [[אדר]] [[תשס"ט]].}}.
+כאשר בשנת [[תשט"ז]] [[חנוך הענדל הבלין]] תבע את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל [[הרבנות הראשית לישראל]], בה היו חברים באותה עת הרב יעקב עדס, הרב אלישיב והרב [[בצלאל זולטי]], הם פסקו כי {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}. במהלך הדיון טען הבלין כי הרבי אינו ממשיכם של הרבי [[הרש"ב]] והרבי [[הריי"צ]]. בתגובה, שאל הרב אלישיב את הבלין: "מיהו מנהיג חב"ד כיום?"; ענה לו הבלין ספונטאנית: "הרבי". אמר לו הרב אלישיב: "הרי אתה עצמך מודה כי הוא הרבי והוא מנהיג את חב"ד". לשאלה ותשובה זו הייתה השפעה מכרעת על פסק הדין{{הערה|סופר על ידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]].}}.
-למרות שכבר שנים רבות אינו כותב הסכמות לספרים, לאחרונה כתב הסכמה על הספר [[ביכורי אליהו]] של בחור חב"די [[אליהו צבי יעקובוביץ]] מ[[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה המרכזית בכפר חב"ד]], ושם מעיד על כך שדיבר עמו פעמים רבות בלימוד, וראה את למדנותו המופלגה והכשרונות הרבים שיש לו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56293 הרבנים הליטאים נתנו הסכמה לספר של חב"דניק] {{אינפו}}}}.
+בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאת לו שבעים שנה{{הערה|1=נדפס בספר [[נשיאי חב"ד ובני דורם]].}}.
-ב[[כ"ד טבת]] [[תש"ע]] חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]].<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 חב"ד אינפו]</REF>.
+כאשר הרב יהושע פולק רצה להקים [[מקווה חב"ד]] בשכונת רמות ג' ב[[ירושלים]], נתקל בהתנגדות עזה מצד תושבים [[מתנגדים]] בסביבה. כאשר פנה לרב אלישיב, הורה לו הרב אלישיב לא להכנע בשום פנים, ולא להרתע אלא להקים במקום מקווה חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37628 הרב אלישיב תמך בבניית מקווה חב"דית] {{אינפו}}}}.
-==קישורים חיצונים==
+בשנת [[תש"מ]] חתם על 'קול קורא' המצטרף לקריאת הרבי בעניין טהרת המשפחה. בראש הקריאה נכתב: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של '''ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש'''"{{הערה|[https://col.org.il/news/70100 הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש] {{אינפו}}}}.
-* [[שניאור זלמן ברגר]] בחשיפה על יחסו החיובי של הרב אלישיב לפסקיו של הרב [[חיים נאה]] [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63097 הפוסק הליטאי תומך בפוסק החב"די]. עוד באותו באותו עניין: [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=63113 גילוי נוסף: "הודעתי שנוהגים כר"ח נאה"] - {{אינפו}}
+הרב אלישיב ניהל קשר מכתבים הלכתי עם הרבי דרך הרב צבי וינמן. בהזדמנות מסויימת קיבל ר' צבי מענה מהרבי בכתב יד קודשו ולא הצליח לפענחו. הוא ניגש עם המענה אל הרב אלישיב שנטל את מכתב הרבי לידיו ועיין בו זמן מה בכובד ראש{{הערה|השקדן ח"ב}}.
+בני משפחתו מספרים על סופר סת"ם מלוד שהיה מגיע לעיתים די תכופות לשאלו בענייני הלכה, לאור הוראת הרבי להתייעץ עימו{{הערה|השקדן חלק שני פרק יד, עמ' 48}}.
+בהזדמנות התבטא באוזני הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] כי הרבי הוא "עמודו של עולם".
+באחת השבתות פתח את שיעורו השבועי בבית-המדרש 'תפארת-בחורים' במאה-שערים, באומרו: "אמש שמעתי הקלטה מדברי הרבי מליובאוויטש שליט"א שדיבר בקול חוצב להבות אש, כי "העולם רועד". לאור הדברים אני מציע שנאמר פרק תהלים ושילדי תינוקות של בית רבן ילמדו משניות..".
+מספר פעמים סיפר בפני מקורביו סיפור אליו היה עד כשהרבי הורה לבדוק את תפילין של בעל נכדתו לאחר שחלתה בכתפה ואכן נמצא שחסרים בתפילין המילים 'על ידך'. כשהיה מספר את הסיפור היא אומר: "על פי פסיקת ההלכה לא היה צורך בבדיקת התפילין, אבל '''הליובאוויטשער רבי רואה ברוח קדשו דברים שלא כולנו רואים{{הערה|כפר חב"ד, ז' אב תשע"ב}}'''".
+ב[[ערב יום כיפור]] [[תשמ"ט]] הגיע אל הרב אלישיב רב מסויים שניסה לגייסו לעשיית חרם על חב"ד אך הוא סירב והתעקש שלא להטיל חרם כזה {{הערה|מפי הרב חיים קרייזוירטה - שמן ששון מחבריך ח"ד עמ' 153}}
+לאחר הרצח ב[[בית חב"ד מומבאי]] ב[[תשס"ט]], ביקש אברך ליטאי לקרוא לביתו רבקה על-שם השליחה שנרצחה, ושאל על-כך את הרב אלישיב. הרב אלישיב אמר שהדבר ראוי, ולאחר שאחד הנוכחים העיר "הלא הם היו חב"דניקים...", הרב אלישיב ביטל את דבריו בניע יד{{הערה|'חדשות משפחה' [[אדר]] [[תשס"ט]].}}.
+[[קובץ:אלישיב2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלישיב עם אחיינו הרב [[שמעון יעקובוביץ]], בנו ונכדו]]
+לגיסו של הרב אלישיב - הרב אהרן יעקובוביץ, שני בנים חסידי חב"ד: הרב [[שמעון יעקובוביץ]] מ[[ירושלים]], והרב [[אלחנן יעקובוביץ']] מ[[נחלת הר חב"ד]]. ולהם צאצאים רבים חסידי חב"ד הפזורים בארץ ובעולם.
+למרות שנמנע במשך שנים רבות מכתיבת הסכמות לספרים, בשנת [[תש"ע]] כתב הסכמה על הספר [[ביכורי אליהו]] של בחור חב"די בשם [[אליהו צבי יעקובוביץ]] (נכד לאחיינו הרב [[שמעון יעקובוביץ]]) מ[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ושם מעיד על כך שדיבר עמו פעמים רבות בלימוד, וראה את למדנותו המופלגה והכשרונות הרבים שיש לו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56293 הרבנים הליטאים נתנו הסכמה לספר של חב"דניק] {{אינפו}}}}.
+ב[[כ"ד טבת]] [[תש"ע]] חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 מכתב קריאה] {{אינפו}}}}.
+הרב [[שמעון פרידמן]] היה ממקורביו והיה יוצא ובא אצלו. בני משפחתו של הרב אלישיב מספרים כי אף בעת זקנותו כשלא קיבל אנשים פרטיים היה מקבל את הרב פרידמן ומשוחח עימו{{הערה|'''שמעון הצדיק''' - מסכת חייו ופועלו של הרב שמעון פרידמן, [[ניסן]] [[תשע"ה]], ישראל.}}.
+בהזדמנות מסויימת התבטא כי על אף שיש לו אי אלו השגות ושאלות על דרכו של הרבי, הרי אם הרב פרידמן הוא חסיד של הרבי אין הוא יכול לפצות את פיו כלפיו{{הערה|מפי ר' [[חיים שאולזון]], '''שמעון הצדיק''' - מסכת חייו ופועלו של הרב שמעון פרידמן, [[ניסן]] [[תשע"ה]], ישראל.}}.
+== משפחתו ==
+* חתנו, ר' [[חיים קנייבסקי]]
+* חתנו, ר' [[יצחק זילברשטיין]]
+==קישורים חיצוניים==
+*[[שניאור זלמן ברגר]] בחשיפה על יחסו החיובי של הרב אלישיב לפסקיו של הרב [[חיים נאה]] - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63097 הפוסק הליטאי תומך בפוסק החב"די]. עוד באותו באותו עניין: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63113 גילוי נוסף: "הודעתי שנוהגים כר"ח נאה"] {{אינפו}}
+*'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_שנה_לפטירת_הרב_אלישיב_אלפים_ניגנו_צמאה_לך_נפשי_76420.html ניגון צמאה לך נפשי]''' במעמד אלפים ביום השנה לפטירת הרב אלישיב {{col}}
+* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70391 הרב אלישיב התפלא: מדוע לא אמר "ויקרב משיחי'ה?!"] {{אינפו}}
+{{סדרה|הקודם=הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ז חשוון]] [[תשס"ב]] - [[כ"ח תמוז]] [[תשע"ב]]|הבא=[[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]}}
+{{אחרונים}}
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:אלישיב, יוסף שלום}}
 [[קטגוריה:רבני ליטא]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
+[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
+[[קטגוריה:אחרונים]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
+[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]

אחרונים
חכמי יהדות אשכנז	רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה • רבי יהושע פלק כץ • רבי שמואל אליעזר איידלס • רבי יואל סירקיש • רבי שבתי כהן • רבי דוד הלוי סגל • רבי אברהם אבלי גומבינר • רבי יעקב יהושע פלק • רבי אריה לייב גינצבורג • רבי נתנאל וייל • רבי יוסף תאומים • רבי יחזקאל לנדא • הגאון מווילנא • אדמו"ר הזקן • רבי יהודה לייב מינוביץ' • רבי אריה לייב הלר • רבי יצחק מאיר אלתר • רבי אברהם דנציג • רבי יעקב לורברבוים • רבי עקיבא איגר • אדמו"ר האמצעי • החת"ם סופר • רבי נחמיה בירך מדוברובנה • אדמו"ר הצמח צדק • רבי שניאור זלמן פרדקין • רבי שלמה קלוגר • אדמו"ר המהר"ש • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין • רבי שלום מרדכי שבדרון • רבי ישראל מאיר הכהן • אדמו"ר הרש"ב • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי יוסף רוזין • אדמו"ר הריי"צ • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער לייבוביץ' • רבי אברהם ישעיהו קרליץ • רבי משה פיינשטיין • כ"ק אדמו"ר שליט"א
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד	רבי שמואל די מדינה • רבי אברהם די בוטון • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס • רבי חיים בנבנישתי • רבי אפרים נבון • רבי שלום מזרחי שרעבי • רבי יחיא צאלח • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי מרדכי כרמי • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדד
חכמי ארץ ישראל	רבי דוד בן זמרא • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני • רבי בצלאל אשכנזי • רבי יוסף מטראני • רבי לוי בן חביב • הרב יוסף חיים זוננפלד • רבי אברהם יצחק קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • הרב מרדכי אליהו • הרב יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל וואזנר • הרב נסים קרליץ