יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (ויקיזציה) |
||
| (39 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר השני לבית גור|אחר=רב יהודה אריה לייב אלתר - בן הפני מנחם|ראו=[[יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר השני לבית גור|אחר=רב יהודה אריה לייב אלתר - בן הפני מנחם|ראו=[[יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)]]}} | ||
רבי '''יהודה אריה לייב אלתר''' האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]] (ידוע על שם ספרו '''השפת אמת'''), היה האדמו"ר השני לבית גור. | רבי '''יהודה אריה לייב אלתר''' האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]] (ידוע על שם ספרו '''השפת אמת'''), היה האדמו"ר השני לבית גור. | ||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד בוורשה ב-[[כ"ט בניסן]] ה'[[תר"ז]] לר' אברהם מרדכי בנו של רבי [[יצחק מאיר אלתר|בעל "חידושי הרי"ם"]] מייסד [[חסידות גור]]. בהיותו בן שנתיים נפטרה אמו, ושש שנים מאוחר יותר התייתם גם מאביו ועבר לגור בבית סבו. מגיל צעיר ניכרה שקדנותו והתמדתו{{ | נולד בוורשה ב-[[כ"ט בניסן]] ה'[[תר"ז]] לר' אברהם מרדכי בנו של רבי [[יצחק מאיר אלתר|בעל "חידושי הרי"ם"]] מייסד [[חסידות גור]]. בהיותו בן שנתיים נפטרה אמו, ושש שנים מאוחר יותר התייתם גם מאביו ועבר לגור בבית סבו. מגיל צעיר ניכרה שקדנותו והתמדתו{{הערה|סבו שכר עבורו מלמד שילמדו תורה, והתנה עמו שלש תנאים: שיעירו כל בוקר לפני עלות השחר, שילמד עמו שמונה עשר שעות ברציפות, שבכל יום יחדשו משהו בלימודם.}}. בהיותו בן 12 נפטר רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. עד אז הספיק סבו לקחתו פעמיים לקוצק, וביקוריו שם עשו עליו רושם רב{{הערה|1=רבי יצחק מאיר עצמו הסביר מה ראה לקחת את נכדיו הקטנים לקוצק באומרו: "כדי שיראה פעם יהודי אמיתי". (ישראל יעקב אראטין, [http://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=20392 אמת ואמונה], אות רפ"א, [[ירושלים]] ת"ש.).}}. | ||
ב[[תרכ"ב]], בהיותו בן 15 | ב[[תרכ"ב]], בהיותו בן 15 [[נישואין|נשא]] את יוכבד רבקה בתם של ר' יהודה קמינר ואשתו הדסה. כדי שלא יהיה שמו של החתן כשם החותן, צווה עליו סבו האדמו"ר להחליף את שמו לאריה ליב (במקום יהודה ליב). לאחר החתונה נשארו בני הזוג לגור בעיירה [[גור]]. באותן השנים, כמעט שלא בא במגע עם אנשים והיה עסוק רק בתורה ובתפילה. | ||
ב[[תרכ"ו]] בהיותו בן 19, נפטר סבו הרי"מ, והוא התמנה ל[[רב]] העיירה גור על פי צוואת סבו. בניגוד לרצון החסידים, סירב להצעת | ב[[תרכ"ו]] בהיותו בן 19, נפטר סבו הרי"מ, והוא התמנה ל[[רב]] העיירה גור על פי צוואת סבו. בניגוד לרצון החסידים, סירב להצעת האדמו"רות וקיבל את הנהגתו של רבי [[חנוך העניך הכהן מאלכסנדר]]. רק לאחר פטירת רבי חנוך העניך, בגיל 23, לאחר הפצרות מרובות, הסכים לשמש כאדמו"ר. עם זאת, סירב לשבת בראש ה[[טיש|שולחן]], במקום של סבו, ומאז יושבים אדמו"רי גור באמצע השולחן ולא בראשו. | ||
תחת הנהגתו של רבי יהודה אריה הפכה חסידות גור לאחת החסידויות הגדולות בפולין. ב[[תרס"א]] | תחת הנהגתו של רבי יהודה אריה הפכה חסידות גור לאחת החסידויות הגדולות בפולין. ב[[תרס"א]] נפטרה אשתו הראשונה וכעבור שנה הוא [[נישואין|נשא]] את בתו של האדמו"ר [[חסידות גורליץ|ברוך מגורליץ]]. ב[[תרס"ה]] חלה במחלה נדירה. וכעבור שבועיים נפטר ב[[ה' בשבט]] תרס"ה בגיל 58 שנים בלבד. החסידים תלו את מותו בדאגה הרבה שחש לאלפי חסידיו שהיו מגויסים באותה העת לצבא הצאר הרוסי בשל מלחמת רוסיה-יפן. בני ביתו העידו כי בכל ימי המלחמה היה ישן על הרצפה כשרק מעילו מכסה אותו וממרר בבכי על גורלם. הוא נטמן בעיירה גור, לצדו סבו בעל חידושי הרי"ם. | ||
==עם רבותינו נשיאינו== | ==עם רבותינו נשיאינו== | ||
רבי יהודה אריה היה בקשרים תמידיים עם [[אדמו"ר הרש"ב]]{{ | רבי יהודה אריה היה בקשרים תמידיים עם [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|והם מוזכרים בהרחבה באגרות קודש של הרבי הרש"ב. ראה במפתח שמות אנשים שבסוף חלק ג' של אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, ערך: אלטר, אדמו"ר יהודה לייב. }} ועם [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] אף נפגש עם רבי יהודה אריה לייב בצעירותו, וסיפר כי באותה הזדמנות אמר לו השפת אמת כי כל מילה ב[[תניא]] ו[[לקוטי תורה]] מאירה את הלבבות | [[אדמו"ר הריי"צ]] אף נפגש עם רבי יהודה אריה לייב בצעירותו, וסיפר כי באותה הזדמנות אמר לו השפת אמת כי כל מילה ב[[תניא]] ו[[לקוטי תורה]] מאירה את הלבבות{{הערה|1=מכתב מאדמו"ר הריי"צ. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק א, עמ' שלד.}}. כאשר הוא הושיט את ידו לשפת אמת, קרא השפת אמת: "א הייליגע הענטעלע" - יד קדושה!{{הערה|1=מפי הרב [[חיים שאול ברוק]] ששהה שם. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 87.}}. | ||
הרבי הריי"צ כותב לחסיד חב"ד שחי בעיר בריסק וכתב כי הוא מתפלל בשטיבל של חסידי גור, שיעורר את חסידי גור לקבוע שיעור בספר "שפת אמת" כי "הרבה הרבה יש בו מספר ליקוטי תורה ותניא וכו'". {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק א, עמ' שלד.}}. | |||
במכתב של הרבי הריי"צ שנכתב כנראה לאחד מראשי אנ"ש בוורשה, כותב הרבי על כך שיש לייסד שיעורי תורה בכל בית כנסת וללמד שם (לחסידי פולין) גם שיעורים בספרי חסידות "כמו ספר שפת אמת" {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק א, עמ' שמא. עיינו שם בהרחבה.}}. | |||
יש אומרים שהשפת אמת הוא התפלל בנוסח של [[סידור אדמו"ר הזקן]]. ו[[פנחס מנחם אלתר|הפני מנחם]]{{הערה|1=בהגהותיו ל'מכתבי תורה', מהדורת תשנ"ז, סימן קנד, שם כותב ה'שפת אמת': "וע"ד הנוסח כל העולם כולו שאמרתי שנכון הוא…", והכוונה לנוסח תפילות ראש-השנה ויוהכ"פ: "מלוך על כל העולם כולו בכבודך".}} כותב: "ומכאן ראי' לכאו' שהשפת אמת לא התפלל הכל כמו שאיתא בסידור תהל(ו)ת ה' להרב מליאדי. וכן שמעתי מפ"ק אאמו"ר [ה'אמרי אמת'] כשהתפלל, שנוסחו היה בכמה דברים לא מנוסח סידור הנ"ל"{{הערה|1=וב'שפת אמת' בראשית שנת תרנ"ה ד"ה ותקנו בקידוש נאמר: "ויש נוסחאות שאין אומרים ביוצר של שבת המחדש בטובו מעשה בראשית. אבל באמת יש לאומרו…", מתאים לנוסח אדמו"ר הזקן. ויש לחפש למי הכוונה ב"יש נוסחאות".}}. | |||
===חיבוריו=== | |||
רבים ממאמריו בספר שפת אמת מבוססים על דברי [[אדמו"ר הזקן]], לרוב ללא הבאת המקור. | |||
כמה פעמים התעניין [[הרבי]] בהדפסת כתבי ה'שפת אמת' שעדיין לא הודפסו. הוא דיבר על כך הרב [[יעקב אלתר]] (כיום האדמו"ר מגור) ב[[אייר]] [[תשל"ז]]{{הערה|השווה בספר 'בצל החכמה', עמ' 42}}. | |||
כך גם, בביקורו של הרב [[פנחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו"ר בעל 'פני מנחם' מגור) בשנת [[תשל"ט]] התבטא הרבי: | |||
"דובר פעם אודות הדפסת כתבי ה'שפת אמת'. האם התווספו מאז דברים הראויים להדפסה או שנמצאו כתבים חדשים?"... | |||
"אם הרשימות הם בין כה מהתלמידים, אולי אפשר להוסיף מראי-מקומות... רואים במציאות שכאשר חסר מראה-מקום, גורם הדבר לחוסר בהבנת הדברים"{{הערה|השווה בספר 'בצל החכמה', עמ' 78)}} . | |||
בהזדמנות אחרת, בהתוועדות ברבים סיפר הרבי: | |||
...התעניינו בנוגע הנהגת אדמו"רי פולין, החל מה'שפת אמת' אשר מפורסם ומקובל שהנהגתו הייתה מיוסדת לגמרי על-פי נגלה, וספריו נתקבלו בכל סוגי הישיבות – ישיבות חסידיות ושאינן חסידיות – בתור ספרי לימוד בחלק הנגלה, ובמשפחתו היה נהוג – וכפי שמסרו אלה הנוהגים כן אף עתה, החיים ת"ל עמנו כיום – שהבנות היו מדליקות נרות שבת עוד טרם הגיעם לגיל בת-מצווה, ולא הנהיגו זאת מדעת עצמן – שכן אז לא היה מכך שום הוכחה – אלא משום שכך הורום האב והסבא לנהוג כך!{{הערה|התוועדות מוצאי [[זאת חנוכה]] [[תשל"ה]], [[שיחות קודש]] תשל"ה, כרך א, עמ' 300-299.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב [[יואל כהן]] '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/600ec8d5b0ebb_1611581653.pdf שפת אמת נוסח חב"ד]''', מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 6 | |||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יצחק מאיר רוטנברג-אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ט בניסן]] [[תר"ז]] - [[ה' שבט]] [[תרס"ה]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מגור}} | {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יצחק מאיר רוטנברג-אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ט בניסן]] [[תר"ז]] - [[ה' שבט]] [[תרס"ה]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מגור}} | ||
| שורה 24: | שורה 48: | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר יהודה אריה לייב]] | [[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר יהודה אריה לייב]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ה]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:19, 29 באוקטובר 2024
רבי יהודה אריה לייב אלתר האדמו"ר מגור (ידוע על שם ספרו השפת אמת), היה האדמו"ר השני לבית גור.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בוורשה ב-כ"ט בניסן ה'תר"ז לר' אברהם מרדכי בנו של רבי בעל "חידושי הרי"ם" מייסד חסידות גור. בהיותו בן שנתיים נפטרה אמו, ושש שנים מאוחר יותר התייתם גם מאביו ועבר לגור בבית סבו. מגיל צעיר ניכרה שקדנותו והתמדתו[1]. בהיותו בן 12 נפטר רבי מנחם מנדל מקוצק. עד אז הספיק סבו לקחתו פעמיים לקוצק, וביקוריו שם עשו עליו רושם רב[2].
בתרכ"ב, בהיותו בן 15 נשא את יוכבד רבקה בתם של ר' יהודה קמינר ואשתו הדסה. כדי שלא יהיה שמו של החתן כשם החותן, צווה עליו סבו האדמו"ר להחליף את שמו לאריה ליב (במקום יהודה ליב). לאחר החתונה נשארו בני הזוג לגור בעיירה גור. באותן השנים, כמעט שלא בא במגע עם אנשים והיה עסוק רק בתורה ובתפילה.
בתרכ"ו בהיותו בן 19, נפטר סבו הרי"מ, והוא התמנה לרב העיירה גור על פי צוואת סבו. בניגוד לרצון החסידים, סירב להצעת האדמו"רות וקיבל את הנהגתו של רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר. רק לאחר פטירת רבי חנוך העניך, בגיל 23, לאחר הפצרות מרובות, הסכים לשמש כאדמו"ר. עם זאת, סירב לשבת בראש השולחן, במקום של סבו, ומאז יושבים אדמו"רי גור באמצע השולחן ולא בראשו.
תחת הנהגתו של רבי יהודה אריה הפכה חסידות גור לאחת החסידויות הגדולות בפולין. בתרס"א נפטרה אשתו הראשונה וכעבור שנה הוא נשא את בתו של האדמו"ר ברוך מגורליץ. בתרס"ה חלה במחלה נדירה. וכעבור שבועיים נפטר בה' בשבט תרס"ה בגיל 58 שנים בלבד. החסידים תלו את מותו בדאגה הרבה שחש לאלפי חסידיו שהיו מגויסים באותה העת לצבא הצאר הרוסי בשל מלחמת רוסיה-יפן. בני ביתו העידו כי בכל ימי המלחמה היה ישן על הרצפה כשרק מעילו מכסה אותו וממרר בבכי על גורלם. הוא נטמן בעיירה גור, לצדו סבו בעל חידושי הרי"ם.
עם רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יהודה אריה היה בקשרים תמידיים עם אדמו"ר הרש"ב[3] ועם אדמו"ר הריי"צ.
אדמו"ר הריי"צ אף נפגש עם רבי יהודה אריה לייב בצעירותו, וסיפר כי באותה הזדמנות אמר לו השפת אמת כי כל מילה בתניא ולקוטי תורה מאירה את הלבבות[4]. כאשר הוא הושיט את ידו לשפת אמת, קרא השפת אמת: "א הייליגע הענטעלע" - יד קדושה![5].
הרבי הריי"צ כותב לחסיד חב"ד שחי בעיר בריסק וכתב כי הוא מתפלל בשטיבל של חסידי גור, שיעורר את חסידי גור לקבוע שיעור בספר "שפת אמת" כי "הרבה הרבה יש בו מספר ליקוטי תורה ותניא וכו'". [6].
במכתב של הרבי הריי"צ שנכתב כנראה לאחד מראשי אנ"ש בוורשה, כותב הרבי על כך שיש לייסד שיעורי תורה בכל בית כנסת וללמד שם (לחסידי פולין) גם שיעורים בספרי חסידות "כמו ספר שפת אמת" [7].
יש אומרים שהשפת אמת הוא התפלל בנוסח של סידור אדמו"ר הזקן. והפני מנחם[8] כותב: "ומכאן ראי' לכאו' שהשפת אמת לא התפלל הכל כמו שאיתא בסידור תהל(ו)ת ה' להרב מליאדי. וכן שמעתי מפ"ק אאמו"ר [ה'אמרי אמת'] כשהתפלל, שנוסחו היה בכמה דברים לא מנוסח סידור הנ"ל"[9].
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבים ממאמריו בספר שפת אמת מבוססים על דברי אדמו"ר הזקן, לרוב ללא הבאת המקור.
כמה פעמים התעניין הרבי בהדפסת כתבי ה'שפת אמת' שעדיין לא הודפסו. הוא דיבר על כך הרב יעקב אלתר (כיום האדמו"ר מגור) באייר תשל"ז[10].
כך גם, בביקורו של הרב פנחס מנחם אלתר (לימים האדמו"ר בעל 'פני מנחם' מגור) בשנת תשל"ט התבטא הרבי:
"דובר פעם אודות הדפסת כתבי ה'שפת אמת'. האם התווספו מאז דברים הראויים להדפסה או שנמצאו כתבים חדשים?"...
"אם הרשימות הם בין כה מהתלמידים, אולי אפשר להוסיף מראי-מקומות... רואים במציאות שכאשר חסר מראה-מקום, גורם הדבר לחוסר בהבנת הדברים"[11] .
בהזדמנות אחרת, בהתוועדות ברבים סיפר הרבי:
...התעניינו בנוגע הנהגת אדמו"רי פולין, החל מה'שפת אמת' אשר מפורסם ומקובל שהנהגתו הייתה מיוסדת לגמרי על-פי נגלה, וספריו נתקבלו בכל סוגי הישיבות – ישיבות חסידיות ושאינן חסידיות – בתור ספרי לימוד בחלק הנגלה, ובמשפחתו היה נהוג – וכפי שמסרו אלה הנוהגים כן אף עתה, החיים ת"ל עמנו כיום – שהבנות היו מדליקות נרות שבת עוד טרם הגיעם לגיל בת-מצווה, ולא הנהיגו זאת מדעת עצמן – שכן אז לא היה מכך שום הוכחה – אלא משום שכך הורום האב והסבא לנהוג כך![12].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יואל כהן שפת אמת נוסח חב"ד, מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 6
| הקודם: האדמו"ר רבי יצחק מאיר רוטנברג-אלתר מגור |
אדמו"רי גור כ"ט בניסן תר"ז - ה' שבט תרס"ה |
הבא: האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור |
הערות שוליים
- ↑ סבו שכר עבורו מלמד שילמדו תורה, והתנה עמו שלש תנאים: שיעירו כל בוקר לפני עלות השחר, שילמד עמו שמונה עשר שעות ברציפות, שבכל יום יחדשו משהו בלימודם.
- ↑ רבי יצחק מאיר עצמו הסביר מה ראה לקחת את נכדיו הקטנים לקוצק באומרו: "כדי שיראה פעם יהודי אמיתי". (ישראל יעקב אראטין, אמת ואמונה, אות רפ"א, ירושלים ת"ש.).
- ↑ והם מוזכרים בהרחבה באגרות קודש של הרבי הרש"ב. ראה במפתח שמות אנשים שבסוף חלק ג' של אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, ערך: אלטר, אדמו"ר יהודה לייב.
- ↑ מכתב מאדמו"ר הריי"צ. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק א, עמ' שלד.
- ↑ מפי הרב חיים שאול ברוק ששהה שם. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 87.
- ↑ אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק א, עמ' שלד.
- ↑ אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק א, עמ' שמא. עיינו שם בהרחבה.
- ↑ בהגהותיו ל'מכתבי תורה', מהדורת תשנ"ז, סימן קנד, שם כותב ה'שפת אמת': "וע"ד הנוסח כל העולם כולו שאמרתי שנכון הוא…", והכוונה לנוסח תפילות ראש-השנה ויוהכ"פ: "מלוך על כל העולם כולו בכבודך".
- ↑ וב'שפת אמת' בראשית שנת תרנ"ה ד"ה ותקנו בקידוש נאמר: "ויש נוסחאות שאין אומרים ביוצר של שבת המחדש בטובו מעשה בראשית. אבל באמת יש לאומרו…", מתאים לנוסח אדמו"ר הזקן. ויש לחפש למי הכוונה ב"יש נוסחאות".
- ↑ השווה בספר 'בצל החכמה', עמ' 42
- ↑ השווה בספר 'בצל החכמה', עמ' 78)
- ↑ התוועדות מוצאי זאת חנוכה תשל"ה, שיחות קודש תשל"ה, כרך א, עמ' 300-299.