בית השחי – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{איברים}} | {{איברים}} | ||
'''בית השחי''' הוא חלק הגוף שמתחת ל[[כתף]], בין הז[[רוע]] ל[[גב]] ו[[בית החזה]]. חלל בית השחי מוגדר על ידי שרירים ועצמות של בית החזה ושל הגף העליון. דרך בית השחי עוברים כלי דם ועצבים בדרכם מבית החזה ומהצוואר אל היד, ובחזרה | '''בית השחי''' הוא חלק הגוף שמתחת ל[[כתף]], בין הז[[רוע]] ל[[גב]] ו[[בית החזה]]. חלל בית השחי מוגדר על ידי שרירים ועצמות של בית החזה ושל הגף העליון. דרך בית השחי עוברים כלי דם ועצבים בדרכם מבית החזה ומהצוואר אל היד, ובחזרה. | ||
משמעות הלשון היא 'כיפוף', כיון שזהו מקום כיפוף הזרוע, והמקום שנגלה לעין בשעה שמתכופפים. | משמעות הלשון היא 'כיפוף', כיון שזהו מקום כיפוף הזרוע, והמקום שנגלה לעין בשעה שמתכופפים. | ||
צירוף הלשון 'בית השחי' לא מופיע בתנ"ך, והוא מופיע לראשונה בדברי חז"ל{{הערה|סנהדרין ז, ז: "בעל אוב - המדבר משחיו". נזיר נח, ב: "המעביר בית השחי", זבחים יט, א: "בית השחי מהו שיחוץ על בשרו", ועוד.}}. ביטויים בעלי משמעות לשונית קרובה הם 'תחת אצילי ידיו'{{הערה|ירמיהו לח, יב: "וַיֹּ֡אמֶר עֶבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שִׂ֣ים נָ֠א בְּלוֹאֵ֨י הַסְּחָב֤וֹת וְהַמְּלָחִים֙ תַּ֚חַת אַצִּל֣וֹת יָדֶ֔יךָ מִתַּ֖חַת לַחֲבָלִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יִרְמְיָ֖הוּ כֵּֽן", ובמצודת ציון: "הם בתי השחי" (וראה במפרשים על יחזקאל יג, יח, שגם 'אצילי הידיים' סתם פירושו בתי השחי). אך במקומות אחרים 'אצילי הידיים' הם המרפקים, כמו במסכת סופרים: "ולא יתננו על גבי ארכובותו ויתן אציליו עליו", (וראו ברש"י על זבחים יח, ב שהמרפק משמש גם לציון בית השחי, "למעלה מנגד מרפקן שקורא קוד"א לפי '''ששם היד שוכב תמיד על הצלעות ומזיע'''")..}}, ולדעת חלק מהמפרשים 'חיקו'{{הערה|על אף שבדרך כלל המשמעות היא לחלל שנוצר בין הזרועות לבית החזה בשעה שאדם חובק את ידיו, כמו תינוק שנח 'בחיק אמו'.}} ו'בית הזרוע'{{הערה|אם כי פעמים רבות הכוונה בביטוי זה היא לשרוול הבגד.}}. | צירוף הלשון 'בית השחי' לא מופיע בתנ"ך, והוא מופיע לראשונה בדברי חז"ל{{הערה|סנהדרין ז, ז: "בעל אוב - המדבר משחיו". נזיר נח, ב: "המעביר בית השחי", זבחים יט, א: "בית השחי מהו שיחוץ על בשרו", ועוד.}}. ביטויים בעלי משמעות לשונית קרובה הם 'תחת אצילי ידיו'{{הערה|ירמיהו לח, יב: "וַיֹּ֡אמֶר עֶבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שִׂ֣ים נָ֠א בְּלוֹאֵ֨י הַסְּחָב֤וֹת וְהַמְּלָחִים֙ תַּ֚חַת אַצִּל֣וֹת יָדֶ֔יךָ מִתַּ֖חַת לַחֲבָלִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יִרְמְיָ֖הוּ כֵּֽן", ובמצודת ציון: "הם בתי השחי" (וראה במפרשים על יחזקאל יג, יח, שגם 'אצילי הידיים' סתם פירושו בתי השחי). אך במקומות אחרים 'אצילי הידיים' הם המרפקים, כמו במסכת סופרים: "ולא יתננו על גבי ארכובותו ויתן אציליו עליו", (וראו ברש"י על זבחים יח, ב שהמרפק משמש גם לציון בית השחי, "למעלה מנגד מרפקן שקורא קוד"א לפי '''ששם היד שוכב תמיד על הצלעות ומזיע'''")..}}, ולדעת חלק מהמפרשים 'חיקו'{{הערה|על אף שבדרך כלל המשמעות היא לחלל שנוצר בין הזרועות לבית החזה בשעה שאדם חובק את ידיו, כמו תינוק שנח 'בחיק אמו'.}} ו'בית הזרוע'{{הערה|אם כי פעמים רבות הכוונה בביטוי זה היא לשרוול הבגד.}}. | ||
==בספרות ההלכה== | ==בספרות ההלכה== | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
*'''מקומות המכוסים''' - לכל הדעות, בית השחי הוא מהמקומות המכוסים שצריך להקפיד לכסות אותם משום צניעות, ובאם אדם נוגע במקום זה, מחוייב ליטול את ידיו. | *'''מקומות המכוסים''' - לכל הדעות, בית השחי הוא מהמקומות המכוסים שצריך להקפיד לכסות אותם משום צניעות, ובאם אדם נוגע במקום זה, מחוייב ליטול את ידיו. | ||
*'''חציצה''' - כאשר אדם מחוייב הלכתית בטבילה ב[[מקווה טהרה]], עליו לדאוג שהמים יגיעו לכל חלקי הגוף, ולכן הוא צריך להתכופף מעט ולהרחיק את הזרועות מהגוף כדי שהמים יוכלו להגיע גם לבית השחי, ואף שהטבילה כשרה אם המים לא הגיעו - מחוייבים לדאוג לכך שלא תהיה חציצה במקומות אלו (בשונה ממקומות הבלועים שבהם אין חציצה כלל). | *'''חציצה''' - כאשר אדם מחוייב הלכתית בטבילה ב[[מקווה טהרה]], עליו לדאוג שהמים יגיעו לכל חלקי הגוף, ולכן הוא צריך להתכופף מעט ולהרחיק את הזרועות מהגוף כדי שהמים יוכלו להגיע גם לבית השחי, ואף שהטבילה כשרה אם המים לא הגיעו - מחוייבים לדאוג לכך שלא תהיה חציצה במקומות אלו (בשונה ממקומות הבלועים שבהם אין חציצה כלל). | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||