ביטול האור למאור – הבדלי גרסאות

Mdafula (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "אחד מגדרי האור הוא שהוא דבוק במאור (היינו, שמציאות אור תתכן רק כשאין דבר מסתיר את המאור), וכתוצאה מזה "מרגיש" האור שהוא '''בטל למאור'''{{הערה|ספר הערכים ב, בערך "אור" סעיף ז', וראה שם כמה פרטים בזה.}} תורת החסידות מסבירה{{הערה|ספר הערכים ב, ערך "אור", סעיף ט'.}} ביטול..."
 
ב. שורה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
אחד מגדרי האור הוא שהוא דבוק במאור (היינו, שמציאות אור תתכן רק כשאין דבר מסתיר את המאור), וכתוצאה מזה "מרגיש" האור שהוא '''בטל למאור'''{{הערה|ספר הערכים ב, בערך "אור" סעיף ז', וראה שם כמה פרטים בזה.}}
אחד מגדרי האור הוא שהוא דבוק במאור (היינו, שמציאות אור תתכן רק כשאין דבר מסתיר את המאור), וכתוצאה מזה "מרגיש" האור שהוא '''בטל למאור'''{{הערה|ספר הערכים ב, בערך "אור" סעיף ז', וראה שם כמה פרטים בזה.}}.


תורת החסידות מסבירה{{הערה|ספר הערכים ב, ערך "אור", סעיף ט'.}} ביטול זה בשני אופנים שונים, ובכל אחד מהם שלוש דרגות: א. ביטול האורות המתלבשים בכלים, ביטול האורות שלמעלה מהתלבשות, וביטול האורות הכלולים במקורם.
תורת החסידות מסבירה{{הערה|ספר הערכים ב, ערך "אור", סעיף ט'.}} ביטול זה בשני אופנים שונים, ובכל אחד מהם שלוש דרגות: א. ביטול האורות המתלבשים בכלים, ביטול האורות שלמעלה מהתלבשות, וביטול האורות הכלולים במקורם.
שורה 17: שורה 17:
'''ג. הביטול שמצד רצונו להכלל במקורו'''{{הערה|שם=כימי צאתך}}: מצד שעצם האור (שלמעלה '''מגדר''' התלבשות בכלים) דבוק במקורו ומרגיש את מקורו, רצונו הוא להכלל לגמרי במקורו - ו"במקום רצונו של אדם שם הוא נמצא"{{הערה|פתגם הבעש"ט, וישנו בשני נוסחים: במקום רצונו, או במקום מחשבתו.}}.
'''ג. הביטול שמצד רצונו להכלל במקורו'''{{הערה|שם=כימי צאתך}}: מצד שעצם האור (שלמעלה '''מגדר''' התלבשות בכלים) דבוק במקורו ומרגיש את מקורו, רצונו הוא להכלל לגמרי במקורו - ו"במקום רצונו של אדם שם הוא נמצא"{{הערה|פתגם הבעש"ט, וישנו בשני נוסחים: במקום רצונו, או במקום מחשבתו.}}.


{{תבנית:אור}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: תורת החסידות]]
[[קטגוריה: תורת החסידות]]