חסידות באבוב: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:באבובב.jpg|שמאל|ממוזער|400px|שלושה דורות של אדמו"רי באבוב: הסבא הקדושת ציון מבאבוב, הבן הדברי שלמה מבאבוב, והנכד המהרנ"צ מבאבוב]] | [[קובץ:באבובב.jpg|שמאל|ממוזער|400px|שלושה דורות של אדמו"רי באבוב: הסבא הקדושת ציון מבאבוב, הבן הדברי שלמה מבאבוב, והנכד המהרנ"צ מבאבוב]] | ||
'''שושלת באבוב''' היא שושלת בת של חסידות [[צאנז]], מיסודו של רבי חיים מצאנז. | '''שושלת באבוב''' היא שושלת בת של חסידות [[צאנז]], מיסודו של רבי חיים מצאנז. | ||
השושלת מסתעפת מרבי מאיר נתן, בנו של הרה"ק מצאנז. בנו של רבי מאיר נתן היה רבי שלמה, אביו של רבי [[בן ציון הלברשטם]] מבאבוב בעל הקדושת ציון, שנהרג על קידוש השם בשנות השואה. | השושלת מסתעפת מרבי מאיר נתן, בנו של הרה"ק מצאנז. בנו של רבי מאיר נתן היה רבי שלמה, אביו של רבי [[בן ציון הלברשטם]] מבאבוב בעל הקדושת ציון, שנהרג על קידוש השם בשנות השואה. | ||
ארבעה דורות של אדמו"רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב"ד, רבי [[בן ציון הלברשטאם]], בנו רבי [[שלמה הלברשטאם]] שהוא וחסידיו התגוררו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת [[קראון הייטס]], ובנו רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם]], ואחיו רבי בן ציון אריה ליבוש הלברשטאם. | ארבעה דורות של אדמו"רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב"ד, רבי [[בן ציון הלברשטאם]], בנו רבי [[שלמה הלברשטאם]] שהוא וחסידיו התגוררו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת [[קראון הייטס]], ובנו רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם]], ואחיו רבי [[בן ציון אריה ליבוש הלברשטאם]]. | ||
שניים מלחניו של האדמו"ר רבי [[בן ציון הלברשטם]] הי"ד הפכו לחלק בלתי נפרד מניגוני חב"ד ליובאוויטש, הניגון [[בך ה' חסיתי]] והניגון [[פרזות תשב ירושלים]]. | |||
כיום החסידות מפוצלת לשתי חצרות, הגדולה בראשות רבי [[בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם]], הנושאת את השם "באבוב", והשנייה בראשות רבי [[מרדכי דוד אונגר]], הנושאת את השם "באבוב 45". | |||
== הדור הרביעי == | == הדור הרביעי == | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
===רבי מרדכי דוד אונגר=== | ===רבי מרדכי דוד אונגר=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מרדכי דוד אונגר]]}} | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה אחרונה מ־02:34, 20 באוקטובר 2024
שושלת באבוב היא שושלת בת של חסידות צאנז, מיסודו של רבי חיים מצאנז.
השושלת מסתעפת מרבי מאיר נתן, בנו של הרה"ק מצאנז. בנו של רבי מאיר נתן היה רבי שלמה, אביו של רבי בן ציון הלברשטם מבאבוב בעל הקדושת ציון, שנהרג על קידוש השם בשנות השואה.
ארבעה דורות של אדמו"רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב"ד, רבי בן ציון הלברשטאם, בנו רבי שלמה הלברשטאם שהוא וחסידיו התגוררו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת קראון הייטס, ובנו רבי נפתלי צבי הלברשטאם, ואחיו רבי בן ציון אריה ליבוש הלברשטאם.
שניים מלחניו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטם הי"ד הפכו לחלק בלתי נפרד מניגוני חב"ד ליובאוויטש, הניגון בך ה' חסיתי והניגון פרזות תשב ירושלים.
כיום החסידות מפוצלת לשתי חצרות, הגדולה בראשות רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם, הנושאת את השם "באבוב", והשנייה בראשות רבי מרדכי דוד אונגר, הנושאת את השם "באבוב 45".
הדור הרביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירתו של רבי נפתלי צבי בשנת תשס"ד, מונו כממשיכי דרכו אחיו הגה"צ רבי בן ציון אריה לייביש הלברשטאם שליט"א וחתנו הגה"צ רבי מרדכי דוד אונגר. באלול תשס"ז התקיימו בחירות, בהם הצביעו רוב הציבור (כ-70%) לחצרו של רבי בן ציון ואילו כ-30% בחרו ברבי מרדכי דוד אונגר לאדמו"ר. מפתחות המוסדות ושליטתן הוא בידי חסידיו של רבי בן ציון, בתשע"ה לאחר דין תורה הגיעו להסכם בוררות בדבר השליטה במוסדות בין יתר תנאי ההסכם היה שפלג החסידות התומך ברב מרדכי דוד אונגר יציין את שם החסידות שלו :באבוב 45
רבי בן ציון אריה לייביש הלברשטאם[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהיג את עדתו בבית המדרש הישן והגדול של חסידי באבוב, במרכז שכונת בורו פארק.
הרב הלברשטאם נהג לבקר רבות בספריית אגודת חסידי חב"ד ולו קשרי ידידות עם הספרנים הרבנים שלום דובער לוין ויצחק וילהלם.
לאחר פטירת אביו רבי נפתלי צבי משלחת חב"דית שמנתה את הרבנים חיים יהודה קרינסקי, יהודה לייב גרונר, משה קוטלרסקי שלום דובער לוין, חנינא שפערלין, נחום גרוס ואליהו סלווין ניחמה אותו[1].
בשנת תש"ע הנהיג תקנות מחמירות כנגד פאות נכריות ללא כיסוי, ובהן כל חתן נדרש להתנות לפני קשרי השידוכין כי באם תלך הכלה בפאה נכרית אזי תהיה הפאה מכוסה בדווקא.
בב' תמוז תש"ע תיקן כי יש לומר בנוסח התפילה לפני קריאת התורה בנוסח "ויחון עלינו לפליטת עולמים" ולא כנהוג "ויחון אותנו לפליטת עולמים". לדבריו, הוא חקר בכל הסידורים הישנים[2], ומתברר כי בהם מופיע הנוסח "ויחון עלינו", אלא שהמשכילים - ובראשם וואלף היידנהיים - הם מתוך ההקפדה הידועה שלהם על הדקדוק הנכון, 'תיקנו' את הנוסח. וכמובן שמסיבה זו יש לומר בדווקא כפי הנוסח המקובל מדורי דורות. לדבריו, הוא אף התקשר אישית לגבאי ספריית חב"ד ליובאוויטש בשכונת קראון הייטס, וביקש מהם לבדוק מה הנוסח המופיע בסידור הבעל שם טוב, ואכן מתברר כי זה הוא הנוסח הנכון יותר.
יש לציין כי זה הוא גם הנוסח החבד"י, המופיע בסידור תהלת ה'.[3]
באייר תשפ"ד קיבל מהרב יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי את הספר דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים, הוא העניק לרב עזגאווי סכום כסף של 40 דולרים והתבטא על הספר "כל זה יקרב ביאת המשיח", בהמשך התעניין על אדמור"ים נוספים אצלם ביקר הרב עזגאווי והעניק להם את הספר, והעניק להם את ברכתם שבכל מעשיהם תשרה סייעתא דשמיא[4].
רבי מרדכי דוד אונגר[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מרדכי דוד אונגר |
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי בניחום אבלים אצל רבי שלמה אחרי פטירת בתו התינוקת יום ב' כ"א סיון תשי"ח קונטרס בהוצאת ועד הנחות בלה"ק
- רבי שלמה בניחום אבלים אצל הרבי אחרי פטירת הרבנית חנה אזכור על הניחום בהוספות לשיחות קודש תשכ"ה
הערות שוליים
- ↑ חשיפה: האדמו"ר מבאבוב נשאר בארה"ב בהוראת הרבי - באתר
כ"ה אדר ב' תשס"ה
- ↑ ראה לדוגמה בסידור כל בו.
- ↑ ראה כאן.
- ↑ ראו סרטון 'כל זה יקרב ביאת המשיח - אדמו"ר מבאבוב על דבר מלכות' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |