יוליוס (יהודה) סטולמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגית: קישורים לדפי פירושונים |
|||
| (12 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מר סטולמן.PNG|שמאל|ממוזער|150px|מר סטולמן]] | [[קובץ:מר סטולמן.PNG|שמאל|ממוזער|150px|מר סטולמן]] | ||
מר '''יוליוס סטולמן''' היה מקורב לרבי ה[[ריי"צ]] ול[[הרבי|רבי מלך המשיח]], | מר '''יוליוס סטולמן''' גביר התגורר בריצ'מונט, [[ניו יורק]], היה מקורב לרבי ה[[ריי"צ]] ול[[הרבי|רבי מלך המשיח]], מתומכי ה[[מרכז לעניני חינוך]], ישיבות [[תומכי תמימים]] ומוסדות [[בית רבקה]]. הקים את [[קרן סטולמן]] לתמיכה במוסדות וארגוני חב"ד. נפטר בשנת תשס"א. | ||
==קשריו עם | ==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ והרבי== | ||
יוליוס סטולמן היה בקשרי ידידות עם חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], ובעת הגיע אדמו"ר הריי"צ לניו יורק בשנת [[ת"ש]], יצא לקבל את פני הרבי בנמל יחד עם כל החסידים. את קשריו עם אדמו"ר הריי"צ טווה שותפו וידידו היה מר [[אלחנן קאווען|אלחנן כהן]] (מכונה אלכסנדר קאווען) שהיה בקשר מיוחד עם אדמו"ר הריי"צ{{הערה|תשורה מנקר תשס"ו}}. | |||
ב[[תש"ב]] הזמין [[הרבי הריי"צ]] את מר סטולמן לפגישה, בה ביקש ממנו הרבי לתרום להפצת The bible unauthorized ספרו של ר' [[אהרון לעוויט]], (עורך [[הקריאה והקדושה]]) על אמונה ותורה{{הערה|על ספר זה כותב [[הרבי הריי"צ]] באגרות קודש חלק ט' עמ' ה}}, ביציאה מה[[יחידות]] עם [[הרבי הריי"צ]] נפגש גם עם ה[[רבי]] לראשונה, פגישה זו הותירה בו רשמים עזים ויצר קשר חזק ביניהם, לאחר כמה ימים שלח [[הרבי הריי"צ]] מכתב לידידו של מר סטולמן מכתב, בו מבקש שיספרו בקהילתם אודות ההתרשמות שלהם מחתנו - הרבי{{הערה|מתוך המסופר במכתבי הרבי לר' ניסן מינדל.תשורה מנקר תשס"ו}}. | |||
ב[[תש"ד]] כתב [[הרבי הריי"צ]] מכתב{{הערה|אג"ק חלק ח' עמ'רג}} בו מזמין אותו לאסיפה נוספת יחד עם הרמ"ש - [[הרבי]] ור' [[ניסן מינדל]]. במהלך האסיפה פירטו הרבי ור' ניסן מינדל באוזני מר סטולמן את תכניות המרכז לעניני חינוך: פתיחת 10 בתי ספר לנערות, מחלקות לדת עבור 10,000 ילדים, הוצאת חומר לימוד וקריאה, מסיבות שבת, והכשרת מורים. ואכן הוקמה קרן מיוחדת בשם [[קרן סטולמן]], כאשר מר סטולמן התחייב לתרום 25,000 דולר מידי שנה למרכז.{{ | ==קרן סטולמן== | ||
ב[[תש"ד]] כתב [[הרבי הריי"צ]] מכתב{{הערה|אג"ק חלק ח' עמ'רג}} בו מזמין אותו לאסיפה נוספת יחד עם הרמ"ש - [[הרבי]] ור' [[ניסן מינדל]]. במהלך האסיפה פירטו הרבי ור' [[ניסן מינדל]] באוזני מר סטולמן את תכניות המרכז לעניני חינוך: פתיחת 10 בתי ספר לנערות, מחלקות לדת עבור 10,000 ילדים, הוצאת חומר לימוד וקריאה, מסיבות שבת, והכשרת מורים. ואכן בקיץ תש"ד הוקמה קרן מיוחדת בשם [[קרן סטולמן]], כאשר מר סטולמן התחייב לתרום 25,000 דולר מידי שנה למרכז. בשנים הבאות תרם סכומי עתק למטרות חב"דיות רבות.{{הערה|תשורה מנקר תשס"ו ושם צילומי אגרות, פרוטוקולים מהאסיפה, ותיאור מלא של השתלשלות הדברים}} ובהן מרכז לענייני חינוך{{הערה|1=לדוגמא: ישנו מכתב בו הרבי מאשר קבלת תרומה בסך 500$ עבור הדפסת החוברות [[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]][https://crownheights.info/something-jewish/519900/rebbes-letter-from-1944-explains-significance-of-tu-bshvat/ תצלום המכתב ופיענוח שלו (באנגלית) באתר קראון הייטס אינפו].}}, תומכי תמימים ובית רבקה. | |||
=== ברכות לבר מצוה=== | |||
בתקופה בה הוקמה קרן סטולמן, הבן סטיבן סטולמן חגג בר מצוה, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אל נער הבר מצוה אגרת הכוללת מסר מיוחד הקשור למלחמת העולם השניה, שהיתה אז בעיצומה. | |||
בשנים הבאות אדמו"ר הריי"צ והרבי עשו רבות כדי לקרב את סטיבן הבן ליהדות, אם באמצעות מכתבים ואם באמצעות המזכיר הרב ניסן מינדל{{הערה|תשורה מנקר תשס"ו. כפר חב"ד 2081}}. | |||
הרבי שיגר לו באופן קבוע רעיון שקשור לחג, ואף השתדל לקשר זאת לתחומי העיסוק שלו, דוגמת המכתב ששיגר לו הרבי בקשר עם חג השבועות תשי"ב אותו קישר הרבי עם המחקר שלו 'הדפוס של החיים'. | ==אגרות הרבי== | ||
הרבי שיגר לו באופן קבוע רעיון שקשור לחג, ואף השתדל לקשר זאת לתחומי העיסוק שלו, דוגמת המכתב ששיגר לו הרבי בקשר עם [[חג השבועות]] [[תשי"ב]] אותו קישר הרבי עם המחקר שלו 'הדפוס של החיים'. | |||
אגרות הרבי איליו פורסמו במשך השנים בתשורות אתרים ועיתונים חב"דיים (ראה לקריאה נוספת וקישורים חיצוניים). | |||
==קרן סטולמן לאחר פטירתו== | |||
מר סטולמן הוריש 40 אחוז מרכושו לקרן סטולמן. ובנו אמנם שאף להמשיך את תרומות הקרן לפי המטרות בהן נהג אביו{{הערה|תשורה מנקר תשס"ו}}. | |||
אבל מסיבות שאינן ידועות מטרות הקרן השתנו והתרומות מנותבות למטרות אורטודוכסיות וגם רפורמיות{{הערה|מקור ראשון}}. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''האמיתות המוחלטת של התורה''', מכתב הרבי למר סטולמן, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1860 עמוד 9 | *'''האמיתות המוחלטת של התורה''', מכתב הרבי למר סטולמן, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1860 עמוד 9 | ||
* הרבי ויוליוס סטולמן, דוד זקליקובסקי, כפר חב"ד 2081 | * הרבי ויוליוס סטולמן, [[דוד זקליקובסקי]], כפר חב"ד 2081 | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־09:13, 14 באוקטובר 2024
מר יוליוס סטולמן גביר התגורר בריצ'מונט, ניו יורק, היה מקורב לרבי הריי"צ ולרבי מלך המשיח, מתומכי המרכז לעניני חינוך, ישיבות תומכי תמימים ומוסדות בית רבקה. הקים את קרן סטולמן לתמיכה במוסדות וארגוני חב"ד. נפטר בשנת תשס"א.
קשריו עם אדמו"ר הריי"צ והרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
יוליוס סטולמן היה בקשרי ידידות עם חסידי חב"ד בארצות הברית, ובעת הגיע אדמו"ר הריי"צ לניו יורק בשנת ת"ש, יצא לקבל את פני הרבי בנמל יחד עם כל החסידים. את קשריו עם אדמו"ר הריי"צ טווה שותפו וידידו היה מר אלחנן כהן (מכונה אלכסנדר קאווען) שהיה בקשר מיוחד עם אדמו"ר הריי"צ[1].
בתש"ב הזמין הרבי הריי"צ את מר סטולמן לפגישה, בה ביקש ממנו הרבי לתרום להפצת The bible unauthorized ספרו של ר' אהרון לעוויט, (עורך הקריאה והקדושה) על אמונה ותורה[2], ביציאה מהיחידות עם הרבי הריי"צ נפגש גם עם הרבי לראשונה, פגישה זו הותירה בו רשמים עזים ויצר קשר חזק ביניהם, לאחר כמה ימים שלח הרבי הריי"צ מכתב לידידו של מר סטולמן מכתב, בו מבקש שיספרו בקהילתם אודות ההתרשמות שלהם מחתנו - הרבי[3].
קרן סטולמן[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתש"ד כתב הרבי הריי"צ מכתב[4] בו מזמין אותו לאסיפה נוספת יחד עם הרמ"ש - הרבי ור' ניסן מינדל. במהלך האסיפה פירטו הרבי ור' ניסן מינדל באוזני מר סטולמן את תכניות המרכז לעניני חינוך: פתיחת 10 בתי ספר לנערות, מחלקות לדת עבור 10,000 ילדים, הוצאת חומר לימוד וקריאה, מסיבות שבת, והכשרת מורים. ואכן בקיץ תש"ד הוקמה קרן מיוחדת בשם קרן סטולמן, כאשר מר סטולמן התחייב לתרום 25,000 דולר מידי שנה למרכז. בשנים הבאות תרם סכומי עתק למטרות חב"דיות רבות.[5] ובהן מרכז לענייני חינוך[6], תומכי תמימים ובית רבקה.
ברכות לבר מצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופה בה הוקמה קרן סטולמן, הבן סטיבן סטולמן חגג בר מצוה, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אל נער הבר מצוה אגרת הכוללת מסר מיוחד הקשור למלחמת העולם השניה, שהיתה אז בעיצומה. בשנים הבאות אדמו"ר הריי"צ והרבי עשו רבות כדי לקרב את סטיבן הבן ליהדות, אם באמצעות מכתבים ואם באמצעות המזכיר הרב ניסן מינדל[7].
אגרות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי שיגר לו באופן קבוע רעיון שקשור לחג, ואף השתדל לקשר זאת לתחומי העיסוק שלו, דוגמת המכתב ששיגר לו הרבי בקשר עם חג השבועות תשי"ב אותו קישר הרבי עם המחקר שלו 'הדפוס של החיים'.
אגרות הרבי איליו פורסמו במשך השנים בתשורות אתרים ועיתונים חב"דיים (ראה לקריאה נוספת וקישורים חיצוניים).
קרן סטולמן לאחר פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מר סטולמן הוריש 40 אחוז מרכושו לקרן סטולמן. ובנו אמנם שאף להמשיך את תרומות הקרן לפי המטרות בהן נהג אביו[8]. אבל מסיבות שאינן ידועות מטרות הקרן השתנו והתרומות מנותבות למטרות אורטודוכסיות וגם רפורמיות[9].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- האמיתות המוחלטת של התורה, מכתב הרבי למר סטולמן, שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 9
- הרבי ויוליוס סטולמן, דוד זקליקובסקי, כפר חב"ד 2081
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי ויוליוס סטולמן, קשרים והקמת קרן סטולמן - תשורה מנקר, תשס"ו, עמודים 56-70
- סטפן סטולמן, "האיש מאחורי החתימה", הסיפור שלי, JEM, גיליון 352, ח' אדר ב' תשפ"ב
- אגרות הרבי אל ואודות יוליוס סטולמן תשורה משפחת מאס, ט"ו אלול תשפ"ד
- אגרות הרבי אל יוליוס סטולמן, אגרות שנכתבו בשנת תש"ז בעת שהות הרבי בפריז
הערות שוליים
- ↑ תשורה מנקר תשס"ו
- ↑ על ספר זה כותב הרבי הריי"צ באגרות קודש חלק ט' עמ' ה
- ↑ מתוך המסופר במכתבי הרבי לר' ניסן מינדל.תשורה מנקר תשס"ו
- ↑ אג"ק חלק ח' עמ'רג
- ↑ תשורה מנקר תשס"ו ושם צילומי אגרות, פרוטוקולים מהאסיפה, ותיאור מלא של השתלשלות הדברים
- ↑ לדוגמא: ישנו מכתב בו הרבי מאשר קבלת תרומה בסך 500$ עבור הדפסת החוברות ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיסתצלום המכתב ופיענוח שלו (באנגלית) באתר קראון הייטס אינפו.
- ↑ תשורה מנקר תשס"ו. כפר חב"ד 2081
- ↑ תשורה מנקר תשס"ו
- ↑ מקור ראשון