יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־07:49, 14 באוקטובר 2024

רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (כ"ה שבט תקס"ו - י' אייר תרל"ד) שימש כאדמו"ר השני של חסידות קומרנא.

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ה שבט ה'תקס"ו לאביו האדמו"ר רבי אלכסנדר סנדר אייכנשטיין מקומרנא. התייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב. לאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו.

את תורתו קיבל מרבי יעקב יצחק הורוביץ מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה"ישמח משה", רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי דוד מווייסליץ, רבי אברהם דוד וואהרמן מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל "מלא הרועים", רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי משה צבי גוטרמן מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים" ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשוב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר המרכזי בתולדות חסידות קומרנא.

רבי יצחק אייזיק וחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספרו כתם אופיר על מגילת אסתר כותב רבי יצחק אייזיק: "מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של התפילין) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של הגאון הקדוש מוהר"ז בעל התניא, שהקדוש הזה היה מדקדק מאוד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק".

בספרו "שולחן הטהור" (או"ח, סימן סו, זר זהב, ס"ק ב) הוא מכנה את אדמו"ר הזקן: "גיבור חזק, נר ישראל המאיר לארץ".

ומספר בעל עשר קדושות: "סיפר לי איש מופלג ביראת השם חסיד מפורסם, ששאל לרב הקדוש (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של הגאון הקדוש מורנו הרב רבינו זלמן בעל ה'תניא' (כי לפי הנשמע אבדו מן העולם), והשיב לו, כי בעת שכתב ספרו הנזכר לעיל, והגיע למקום הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו הגאון הקדוש מורנו הרב רבינו זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן בספרו. וסיים הרב הקדוש: (תרגום מאידיש) ולפני העולם לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי הבתים".

מסופר שהצמח צדק אמר על רבי יצחק אייזיק, ש'הוא גילה סודות מן החדר'^[1].

אדמו"ר הריי"צ סיפר לנינו רבי חיים יעקב ספרין מקומרנא: זקני, בעל הצמח צדק היה מפורסם בדורו כבקי עצום בקבלה ובכל סתרי תורה. כשיצא הכרך הראשון של החומש היכל הברכה - במדבר (הכרך לחומש במדבר יצא ראשון), קנו החסידים לרבם הצמח צדק את הספר, והניחו על שולחנו. הצמח צדק הבחין בספר, דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את הספר מידו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שבדור זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת הקבלה. וסיים אדמו"ר הריי"צ ואמר: ספר זה, היכל הברכה, לא מש משולחנו של בעל הצמח צדק כל ימיו.^[2].

יחד עם זאת, בסעודת ליל ב' דחג השבועות תשכ"ז כשהרש"ג אמר שבליובאוויטש החזיקו מהאדמו"ר מקומרנא, אמר הרבי שפעם הביאו לרבי הרש"ב את ספרו של האדמו"ר מקומרנא והרבי הרש"ב עיין בו, וכשהגיע למקום שבו האדמו"ר מקומרנא אומר היפך מדברי אדמו"ר הזקן - הוציא את הספר מחדרו. הרבי הוסיף שאצל הרבי הריי"צ היו מונחים ספרי האדמו"ר מקומרנא במדפים הנמוכים בספרייה (המלך במסיבו, חלק א, עמ' קעא).

ר' איצ'ה מתמיד סיפר שהרבי הרש"ב עשה מאמצים להשיג את ספרי האדמו"ר מקומרנא, וכשהגיעו לידו למד בהם בכל יום משך זמן די רב. אך פעם הגיע למקום שבו חולק האדמו"ר מקומרנא על אדמו"ר הזקן, ואז סגר הרבי הרש"ב את הספר ויותר לא עיין בו (מעדות הרב יעקב יהושע לאופר ששמע מבנו של ר' איצ'ה, ששמע מאביו. המלך במסיבו, חלק ב, עמ' רנח).

בסוף סידור תהלת ה' בהקדמה למשניות שאומר אבל, מובא ציטוט מהאדמו"ר מקומרנא. רבי לוי יצחק שניאורסון מצטט את האדמו"ר מקומרנא לפרקים בכתביו.

מספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת האר"י ותורת הבעש"ט, בהם:

היכל הברכה- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש המסורה.
אוצר החיים - פירוש לתרי"ג מצוות על דרך הפרד"ס (בתוך חומש היכל הברכה).
כתם אופיר - פירוש על מגילת אסתר (בחומש היכל הברכה לשמות)
זוהר חי - פירוש על ספר הזוהר על פי קבלת האר"י והבעש"ט.
נתיב מצוותיך - הקדמה לספר אוצר החיים.
נוצר חסד - פירוש למסכת אבות.
אדם ישר - תפילות להנצל ממגפה
דרך אמונה - "דברים הנצרכים לתורה ולעבודה" (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)

כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה ובהלכה, והם:

עצי עדן, מעשה ארג, ופני זקן - פירוש על המשנה.
עשירית האיפה- פירוש לתורת כהנים
פני זקן - פירוש לתלמוד ירושלמי, מסכת שקלים
נדבת פי - פירוש למסכת קינים והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.
שלחן הטהור - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים.

בסוג בפני עצמו הוא הספר מגילת סתרים - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות היו"דים יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת מוסד הרב קוק על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: "ספר החזיונות" - כעין יומן של האדמו"ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא "מעשה השם" סיפורים על הבעש"ט שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב.

קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספריו באתר היברו בוקס:

היכל הברכה (ואוצר החיים) - בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים
זוהר חי - בראשית א, בראשית ב, שמות א, שמות ב, ויקרא במדבר דברים
אדם ישר
פני זקן על ירושלמי שקלים
שולחן הטהור א, ב
עשירית האיפה על תורת כהנים
מגלת סתרים

הקודם:
חסידות זידיטשוב

אדמו"רי קומרנא
כ"ה שבט תקס"ו - י' אייר תרל"ד

הבא:
האדמו"ר רבי חיים יעקב ספרין מקומרנא

הערות שוליים

↑ מפי הרב שמואל הלפרין, הובא בספר שלשלת הקודש קאמארנא
↑ מבוא לספר פורת יוסף {לרבי חיים יעקב ספרין) על התורה, עמ' 19-18.

[1] מפי הרב שמואל הלפרין, הובא בספר שלשלת הקודש קאמארנא

[2] מבוא לספר פורת יוסף {לרבי חיים יעקב ספרין) על התורה, עמ' 19-18.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ"ה שבט]] [[תקס"ו]] - [[י' אייר]] [[תרל"ד]]) שימש כ[[אדמו"ר]] הראשון של [[חסידות קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.
+רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ"ה שבט]] [[תקס"ו]] - [[י' אייר]] [[תרל"ד]]) שימש כ[[אדמו"ר]] השני של [[חסידות קומרנא]].
-היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו.
-את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה"ישמח משה", רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל "מלא הרועים", רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים" ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].
+==תולדות חייו==
+נולד ב[[כ"ה שבט]] [[ה'תקס"ו]] לאביו ה[[אדמו"ר]] רבי [[אלכסנדר סנדר אייכנשטיין]] מקומרנא. התייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מ[[חסידות זידיטשוב|זידיטשוב]]. לאחר חתונתו עבר לגור ב[[עיירה]] פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו.
-== רבי יצחק אייזיק במשנת חב"ד ==
+את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוביץ מלובלין]], רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]], חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה"ישמח משה", רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי אברהם דוד וואהרמן מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל "מלא הרועים", רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מ[[חסידות דינוב|דינוב]], רבי אשר מרופשיץ, רבי משה צבי גוטרמן מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי [[מאיר מאפטא]] בעל "[[אור לשמים]]" ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].
-ב[[ספר]]ו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: "מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''ה[[גאון]] ה[[קדוש]] מוהר"ז בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק."
-ומספר בעל [[עשר]] קדושות: "סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]]".
+== רבי יצחק אייזיק וחסידות חב"ד ==
+בספרו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: "מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''הגאון הקדוש [[אדמו"ר הזקן|מוהר"ז]] בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאוד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק".
-מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק, ש'הוא גילה סודות מן החדר'. {{הערה|מפי ה[[רב]] ר' שמואל [[הלפרין]] [[שליט"א]], הובא ב[[ספר]] שלשלת הקודש קאמארנא}}
-'''[[אדמו"ר הריי"צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו"ר הריי"צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[]] כל ימיו.{{הערה|הקדמת פרי [[חיים]] על ה[[תורה]]}}
+בספרו "שולחן הטהור" (או"ח, סימן סו, זר זהב, ס"ק ב) הוא מכנה את אדמו"ר הזקן: "גיבור חזק, נר ישראל המאיר לארץ".
+ומספר בעל עשר קדושות: "סיפר לי איש מופלג ביראת השם חסיד מפורסם, ששאל לרב הקדוש (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של הגאון הקדוש מורנו הרב רבינו זלמן בעל ה'תניא' (כי לפי הנשמע אבדו מן העולם), והשיב לו, כי בעת שכתב ספרו הנזכר לעיל, והגיע למקום הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו הגאון הקדוש מורנו הרב רבינו זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן בספרו. וסיים הרב הקדוש: (תרגום מאידיש) ולפני העולם לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי הבתים".
+מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק, ש'הוא גילה סודות מן החדר'{{הערה|מפי הרב [[שמואל הלפרין]], הובא בספר שלשלת הקודש קאמארנא}}.
+[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר לנינו רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא: זקני, בעל הצמח צדק היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי תורה. כשיצא הכרך הראשון של החומש '''היכל הברכה''' - במדבר (הכרך לחומש במדבר יצא ראשון), קנו החסידים לרבם הצמח צדק את הספר, והניחו על שולחנו. הצמח צדק הבחין בספר, דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את הספר מידו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שבדור זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת הקבלה. וסיים [[אדמו"ר הריי"צ]] ואמר: ספר זה, היכל הברכה, לא מש משולחנו של בעל הצמח צדק כל ימיו.{{הערה|מבוא לספר פורת יוסף {לרבי חיים יעקב ספרין) על התורה, עמ' 19-18.}}.
+יחד עם זאת, בסעודת ליל ב' דחג השבועות תשכ"ז כשהרש"ג אמר שבליובאוויטש החזיקו מהאדמו"ר מקומרנא, אמר הרבי שפעם הביאו לרבי הרש"ב את ספרו של האדמו"ר מקומרנא והרבי הרש"ב עיין בו, וכשהגיע למקום שבו האדמו"ר מקומרנא אומר היפך מדברי אדמו"ר הזקן - הוציא את הספר מחדרו. הרבי הוסיף שאצל הרבי הריי"צ היו מונחים ספרי האדמו"ר מקומרנא במדפים הנמוכים בספרייה (המלך במסיבו, חלק א, עמ' קעא).
+ר' איצ'ה מתמיד סיפר שהרבי הרש"ב עשה מאמצים להשיג את ספרי האדמו"ר מקומרנא, וכשהגיעו לידו למד בהם בכל יום משך זמן די רב. אך פעם הגיע למקום שבו חולק האדמו"ר מקומרנא על אדמו"ר הזקן, ואז סגר הרבי הרש"ב את הספר ויותר לא עיין בו (מעדות הרב יעקב יהושע לאופר ששמע מבנו של ר' איצ'ה, ששמע מאביו. המלך במסיבו, חלק ב, עמ' רנח).
+בסוף סידור תהלת ה' בהקדמה ל[[משניות]] שאומר אבל, מובא ציטוט מהאדמו"ר מקומרנא. רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מצטט את האדמו"ר מקומרנא לפרקים בכתביו.
 ==מספריו==
 את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר"י]] ותורת [[הבעש"ט]], בהם:
-* '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].
+* '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש המסורה.
-* '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי"ג מצוות]] על דרך הפרד"ס (בתוך חומש היכל הברכה).
+* '''אוצר החיים''' - פירוש לתרי"ג מצוות על דרך הפרד"ס (בתוך חומש היכל הברכה).
 *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)
-* '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר"י]] ו[[הבעש"ט]].
+* '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי קבלת [[האר"י]] והבעש"ט.
 * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.
 * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.
-* '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה
+* '''אדם ישר''' - תפילות להנצל ממגפה
 * '''דרך אמונה''' - "דברים הנצרכים לתורה ולעבודה" (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)
-כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם:
+כמו כן חיבר מספר ספרים ב[[תורת הנגלה]] ובהלכה, והם:
 * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.
 * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]
 * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]
 * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.
 * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים.
-בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו"דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: "ספר החזיונות" - כעין יומן של האדמו"ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא "מעשה השם" סיפורים על [[הבעש"ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב.
+בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות היו"דים יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת מוסד הרב קוק על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: "ספר החזיונות" - כעין יומן של האדמו"ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי [[נשמה|נשמות]] (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא "מעשה השם" סיפורים על הבעש"ט שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב.
 קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.
@@ שורה 45: / שורה 54: @@
 * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]
 * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]
+{{סדרה|הקודם=חסידות זידיטשוב|רשימה=אדמו"רי [[קומרנא]]|שנה=[[כ"ה שבט]] [[תקס"ו]] - [[י' אייר]] [[תרל"ד]]|הבא=האדמו"ר רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא}}
 {{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:ספרין, יצחק אייזיק}}
-[[קטגוריה:אדמו"רי זידיטשויב]]
+[[קטגוריה:אדמו"רי זידיטשוב]]
 [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]
 [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]
-[[קטגוריה:רבנים מקובלים]]
+[[קטגוריה:מקובלים]]
 [[קטגוריה:פרשני התפילה]]