חיים דרוקמן: הבדלים בין גרסאות בדף

 

הרב '''חיים מאיר דרוקמן''' ([[ט"ז חשוון]] [[תרצ"ג]] - [[ב' טבת]] [[תשפ"ג]]) היה רב ומנהיג בכיר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]], כיהן כנשיא איגוד ישיבות ההסדר, ראש ישיבת אור עציון, רב הישוב מרכז שפירא, ראש הישיבות והאולפנות וחבר הנהלת תנועת בני עקיבא. קודם לכן כיהן כחבר כנסת וכראש מנהלת הגיור.

נולד ב[[ט"ז בחשוון]] [[תרצ"ג]] בעיירה קיטוב שב[[פולין]] (כיום באוקראינה) בזמן הכיבוש הנאצי בעיירה הסתתר עם הוריו, שבהמשך נמלטו אתו לרומניה, שם מסרו אותו לזוג יהודים שהשיגו [[סרטיפיקטים]] לכניסה לארץ. תחילה היה אמור להפליג באונייה מסוימת, אך הוא והזוג אחרו את מועד ההפלגה ועלו על אונייה אחרת, בהמשך נודע להם שהאונייה עליה היו אמורים לעלות טבעה, והם ניצלו בנס. כמה שנים אחריו הגיעו גם הוריו לארץ והמשפחה התאחדה.

הרב דרוקמן למד במוסדות ציוניים-דתיים ובהמשך התגייס ל[[צה"ל]], לאחר מכן למד אצל הרב [[צבי יהודה קוק]] בישיבת מרכז הרב.

בשנת [[תשי"ד]] מונה כמדריך בתנועת הנוער בני עקיבא, בשנת [[תשט"ו]] נסע לשליחות מטעם התנועה בארצות הברית. הוא הוביל בתנועה את המהפך של הליכה לישיבות בציבור הציוני דתי.שם שהה עד שנת תשי"ז.

בהוראת רבו הרב צבי יהודה קוק הקים את ישיבת אור עציון, הסדר ותיכונית (בראש הישיבה התיכונית בה עמד משך תקופה גם הרב [[חיים בנימיני]]) והוא עמד בראשה עד לפטירתו, בנוסף לתפקידו כראש ישיבות 'בני עקיבא'.

בשנת [[תשנ"ד]] נפצע הרב דרוקמן בפיגוע ירי, בו נרצח נהגו. עקב החשש שמדובר בנסיון התנקשות בחיי הרב הוצבה אבטחה סביב ביתו.

בשנת [[תשנ"ז]] עמד בראש הועדה לגיור קטינים. בשנת [[תשנ"ט]] התבקש על ידי הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא לשוב למפד"ל וחזר לכהן בכנסת, עד שנת [[תשס"ג]].

באותה שנה מונה הרב דרוקמן לכהן כראש מערך ה[[גיור]] בלשכת ראש הממשלה. הרב דרוקמן [[מיהו יהודי|הקל בגיוריו]], מה שגרם למחאה נגדו, אותה הוביל הדיין הרב [[אברהם שרמן]], שערער על אלפים מגיוריו של הרב דרוקמן. לבסוף הרב עמאר הכשיר אותם. {{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/82898/ מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי] {{אינפו}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61229 הדיין שחולל סערה ממליץ: ספר התניא] {{אינפו}}}}.

הרב דרוקמן סיים את תפקידו במנהלת בשנת [[תשע"ב]], באותה שנה זכה ב'פרס ישראל'. בשנת [[תשע"ג]] היה חבר בוועדת רבנים שייעצה למפלגת הבית היהודי, החל משנת [[תשפ"א]] התפרסם כמורה הדרך הרוחני של מפלגת 'הציונות הדתית' והוזכר בדרך כלל בתקשורת כמנהיג [[הציונות הדתית]] או כ'זקן הרבנים' בציבור זה. כיהן כנשיא ארגון 'רבני תורת הארץ הטובה' - מעין מועצה רבנית עליונה לציונות הדתית.

 

נפטר באור ל[[ב' בטבת]] - [[זאת חנוכה]] [[תשפ"ג]] לאחר שחלה ב[[נגיף הקורונה]].

הרב דרוקמן הקפיד להשתתף בהתוועדויות לכבוד [[י"ט כסלו - חג הגאולה]] ובהתוועדויות ואירועים חב"דיים נוספים.

לאחר שהשתתף בהתוועדות שנערכה לרגל [[סיום הרמב"ם]] במוצאי שבת ב[[קריית מלאכי]], מיד לאחר ההתוועדות טס לארצות הברית והספיק להגיע אל מעמד [[חלוקת דולרים]] אצל הרבי ב[[כ"ז בטבת]] [[תנש"א]], הרב דרוקמן סיפר לרבי על דבריו בהתוועדות, על הדרך שמוביל הרבי בקירוב יהודים ליהדות מתוך אהבה. הרבי השיב לו בנוגע לדברי [[הרמב"ם]], שלעתיד לבוא כל אנשי העולם, ולא רק היהודים יתעסקו ב'לדעת את השם'. הרב דרוקמן גם שוחח עם הרבי על מצב היהדות של העולים מברית המועצות, ולבסוף בירך אותו הרבי שמאחר "שאתה מפורסם שאתה עומד בתוקף על הדעת שלך" "תוסיף כמה וכמה בהתוקף שלך"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61576 הרב חיים דרוקמן אצל הרבי] {{וידפו}}}}.

הרב דרוקמן שמר על קשר חם עם קהילת חב"ד בנחלת הר חב"ד ובמרכז שפירא והשתתף מפעם לפעם בהתוועדויות של הרב [[מענדל וכטר]] איתו שמר על קשר אישי קרוב.

בן דוד שני של הרב דרוקמן הוא רבה של קריית מוצקין, החסיד הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], השניים שמרו על קשר קרוב ביניהם{{הערה|[https://col.org.il/news/103032 תמונת הלילה: הרבנים דרוקמן] {{col}}}}.

הרב דרוקמן היה נשוי לשרה, רופאה, וביתו של הפרופסור היהודי הנודע יעקב נחום אפשטיין. נולדו להם תשעה ילדים והם אימצו בת נוספת. בעת פטירתו היו להם כמאתיים נכדים ונינים.

*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/08/217.-Devarim-5779.pdf#utm_source=domain&utm_medium=domain&utm_campaign=c1email.org שכולם ידעו את ה']''' - ראיון בגליון 'המפגש שלי' חברת [[jem]] {{PDF}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2372784 וידאו של הראיון{{וידאו}}{{בית חבד}}]