8,423
עריכות
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של 188.64.206.156 (שיחה) לעריכה האחרונה של ב. שורה) תגית: שחזור |
||
(39 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שלמה | '''שלמה ה[[מלך]]''' היה בנו של [[דוד המלך]] והשלישי ל[[מלך|מלכי ישראל]]. שלמה היה החכם מכל האדם{{הערה|מלכים א ה, יא.}}, ובנה את בית המקדש הראשון. נקרא בשבעה שמות: שלמה, ידידיה, קהלת, בן יקה, אגור, למואל איתיאל{{הערה|אבות דרבי נתן סוף פרק ל"ט.}}. | ||
==תולדות חיים== | |||
שלמה המלך נולד בשנת ב'תתקי"ב לאביו [[דוד המלך]], מאשתו [[בת שבע]]. | |||
לאחר הסתלקות אביו - דוד המלך, ב[[חג השבועות]] (שחל ב[[שבת]]) בשנת ב'תתקכ"ד, התמנה שלמה ל[[מלך]]. שלמה היה אז בגיל שתים עשרה שנה. | |||
את מלכותו המשיך בנו [[רחבעם המלך]]. | בשנת ב'תתקכ"ח החל שלמה המלך לבנות את [[בית המקדש הראשון]] ברוב פאר. הבניה נמשכה שבע שנים, והסתיימה בשנת ב'תתקל"ה, ב[[חודש חשון]]. חנוכת בית המקדש הראשון נדחתה עד [[חודש תשרי]] כשנה לאחר מכן, אז חגגו העם כולו במשך שבוע ימים, שבמהלכם חל [[יום הכיפורים]] - ובאותה שנה לא צמו בו. היהודים חששו שמא יש בכך חטא, אך יצאה [[בת קול]] משמים ואמרה להם: "כולכם מזומנין לחיי העולם הבא"{{הערה|מועד קטן ט, א.}}. | ||
שלמה מלך על העולם כולו{{הערה|1=מגילה יא, א.}}. מלכותו נלקחה ממנו בהמשך על ידי מלך השדים אשמדאי. ישנה מחלוקת ב[[גמרא]] האם לאחר מכן הוחזרה אליו מלכותו, או לא{{הערה|גיטין סח, ב.}}. | |||
[[מלכות בית דוד]], עברה במשפחת בית דוד בירושה, ו[[מלך המשיח]] עתיד להיות מצאצאיו{{הערה|1=[[רמב"ם]] ריש פרק עשירי שב[[סנהדרין]].}}. | |||
הוא תיקן תקנות הלכתיות מחודשות בעם ישראל, והם [[מסכת עירובין#העירוב|העירוב]] ו[[נטילת ידים]], וכאשר תיקן הוא תקנות אלו, יצאה [[בת קול]] משמים ואמרה: "בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני"{{הערה|עירובין דף כ"א.}}. | |||
בשנת ב'תתקס"ד הסתלק שלמה, ואת מלכותו המשיך בנו [[רחבעם המלך]]. לאחר מותו נקרעה המלכות לשנים, כאשר בנו רחבעם מלך על מלכות יהודה, ו[[ירבעם בן נבט]] מלך על מלכות ישראל. | |||
== פדה בשלום נפשי == | == פדה בשלום נפשי == | ||
[[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות{{הערה|1= [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך). | [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות{{הערה|1= [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).}} | ||
בימי מלכותו | בימי מלכותו הייתה הבחינה מרומזת בפסוק פדה בשלום נפשי מקרב לי. באופן, שאף שההתעסקות עם ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]] היא באופן של 'קרב' מלשון קירוב, מכל מקום הפדיה והבירור היא בדרך מנוחה ושלום, פדה בשלום. | ||
כך{{הערה|1=ראה ד"ה פדה בשלום תרע"ה (המשך תער"ב חלק ב' ע' תשסט ואילך). וראה [[לקוטי תורה]] במדבר ד, א. | כך{{הערה|1=ראה ד"ה פדה בשלום [[תרע"ה]] (המשך תער"ב חלק ב' ע' תשסט ואילך). וראה [[לקוטי תורה]] במדבר ד, א.}} היה בימי שלמה המלך, שאצלו היה ריבוי אור וריבוי [[חכמה]], ובימיו קיימא [[לבנה|סיהרא]] באשלמותא = הלבנה הייתה במילואה{{הערה|1= שמו"ר פט"ו, כו.}} וזאת מכיון שאז היה בירור ה[[ניצוצות]] בדרך מנוחה וממילא. וכמו בפשטות, שמלכת שבא{{הערה|1= מלכים-א י, א ואילך.}} שמעה את שלמה וחכמתו, ובאה מעצמה אליו, וכן באו אליו מכל המקומות שבעולם, גם מהמקומות הרחוקים ביותר, והביאו לו את ניצוצות ה[[קדושה]]. | ||
הרבי הינו [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|בן אחר בן]] לשלמה המלך עליו השלום. | [[הרבי]] הינו [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|בן אחר בן]] לשלמה המלך עליו השלום. | ||
==אין כסף נחשב בימיו== | |||
על ימי שלמה נאמר בנביא{{הערה|מלכים א י, כא.}} "אֵין [[כסף|כֶּסֶף]] לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה" (= הכסף לא היה נחשב כלל בתקופת מלכותו). ובתורת ה[[קבלה]] מבואר, שהסיבה לכך ששלמה לא החשיב את הכסף, היא מכיון שרצה דוקא במעלת ה[[זהב]] שהוא נעלה יותר מהכסף - כיון שהזהב שייך ל[[קו השמאל]], שבשרשו הוא נעלה יותר מ[[קו הימין]]. אמנם, שלמה המלך טעה בכך, כי עדיין לא הגיע הזמן לגילוי מעלה זו, ורק [[לעתיד לבוא]] תתגלה מעלת הזהב על הכסף. וכיון ששלמה דחה את הכסף - קו הימין, נענש על כך{{הערה|זח"א רנ, א.}}. | |||
בתורת החסידות מבואר הענין בשני דרכים: | |||
* שלמה המלך רצה לגלות את מעלת ה[[גבורות]] על ה[[חסדים]], כפי שיתגלה לעתיד לבוא - שאז [[דוד המלך]] משבט [[יהודה]] שענינו היא [[ספירת המלכות]] (הנבנית מהגבורות) - יהיה למעלה משבט [[יוסף הצדיק|יוסף]] שענינו [[ז"א]] (שעיקרו חסדים). ומכיון שבימי שלמה נבנה [[בית המקדש הראשון]], שהוא חלק מהגילוי שיהיה לעתיד לבוא - לכן חשב שהגיע הזמן שתתגלה מעלת הגבורות, מעלת הזהב על הכסף, ולא החשיב את הכסף. אמנם טעה בזה - ובשתים: א) שעדיין לא הגיע הזמן לגילוי זה, אלא רק לעתיד לבוא הוא יתגלה. ב) שגם לעתיד - כשתתגלה מעלת הזהב - לא יתבטל הכסף אלא שניהם יהיו חשובים, ושלמה לא החשיב את הכסף כלל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31653&st=&pgnum=185 אור התורה בראשית חלק ו ע' תתשט, ב]. וראה גם שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31650&st=&pgnum=323 חלק א ע' קנז, א].}}. | |||
* שלמה המלך רצה שכל [[בני ישראל]] יגיעו למדריגת "אבירי לב הרחוקים מצדקה"{{הערה|לשון הפסוק - ישעיהו מו, ב.}}, "כל העולם כולו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע"{{הערה|ברכות יז, ב.}} - פירוש: שלא צריכים לקבל את השפע מהקב"ה בתור חסד, כיון שהם זכאים לכך בזכות עצמם. ולכן לא רצה את הכסף, אלא את הזהב שענינו גבורות ו[[דין]] - כך שבני ישראל זכאים לקבל את השפע בדין. אמנם טעה בזה, כי בזמן הזה רוב העולם אינם יכולים לקבל מדרגה זו של דין אלא זקוקים לכסף - חסד. ורק לעתיד נאמר{{הערה|ישעיה נב, ג.}} "לא בכסף תגאלו", שלא יצטרכו לקבל על ידי חסד{{הערה|1=אור התורה שמות [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31644&st=&pgnum=102&hilite= חלק ד ע' א'קעא]. וכן שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31595&st=&pgnum=274&hilite= חלק ה ע' א'תריד]. וראה גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15963&st=&pgnum=188 סה"מ תר"ל ע' קפ].}}. | |||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
שורה 21: | שורה 37: | ||
*[[משלי]] | *[[משלי]] | ||
*[[שיר השירים]] | *[[שיר השירים]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מלכים]] | [[קטגוריה:מלכים]] |