אהרן טייטלבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | {{בעריכה מתמשכת|}} | ||
רבי '''אהרן | [[קובץ:ר' אהרן מסאטמר.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב טייטלבוים (תשפ"א)]] | ||
[[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפגישה עם שלוחים של הרבי]] | |||
רבי '''אהרן טייטלבוים''' (נולד ב[[ו' חשוון]] [[תש"ח]], 20 באוקטובר 1947) הוא אחד משני אדמו"רי [[חסידות סאטמר]], מכהן גם כרבה ו[[ראש ישיבה|כראש]] [[ישיבה|ישיבות]] סאטמר שבה. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד לרבי [[משה טייטלבוים|משה]]. | |||
נשא את מרת סאשה, בתו של רבי [[משה יהושע הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ]] וקבע את מקום מגוריו ב[[בני ברק]], | |||
בשנת [[תשמ"ג]] הוכתר כרבה של קריית יואל במונרו שב[[ניו יורק]]. | |||
לאחר | לאחר הסתלקות אביו הוכתר כאדמו"ר לצד אחיו רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבוים|יקותיאל יהודה]], בינהם שורר נתק וחסידיהם מסוכסכים האחד עם השני. | ||
ריכוזו הוא בשכונת קריית יואל במונרו שבניו יורק. | |||
ב[[אייר]] [[תשס"ח]] | ==קשריו עם חב"ד== | ||
ב[[אייר]] [[תשס"ח]] נפגש עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס"ט]], בעקבות [[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי]], דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב"ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42890 האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש"] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס]. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד] וכן ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}. | |||
= | במהלך ראיון למגזין חג הפסח של עיתון משפחה דיבר על קירוב רחוקים ועל הסכנה הטמונה למקרב, במהלך הדברים התבטא: {{ציטוטון|"חסידות ליובאוויטש ואחרים פיתחו גישות לקירוב"}}{{הערה|{{קישור חבד און ליין|46238|האדמו"ר מסאטמר: "בליובאוויטש פיתחו גישות לקירוב"||י"ז ניסן תשס"ט}}}}. | ||
ב[[תמוז]] [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים. משלחת חב"דית שמנתה את הרבנים [[אהרון יעקב שווי]], [[יהודה לייב גרונר]], [[יונתן דננבוים]], [[ישראל רובין]], | |||
[[זאב זלנקו]], [[חנינא שפערלין]], ו[[אליהו סלאווין]] [[ניחום אבלים|באו לנחמו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 חב"ד אינפו].}}. | |||
ב[[טבת]] [[תשע"א]] ביקר בבית חב"ד של הרב יונתן דננבוים ונשא דברים בשבחו של אדמו"ר הזקן{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדה"ז ● וידאו] {{אינפו}}}}. | |||
ב[[טבת]] [[תשע"ב]] ביקר בבית חב"ד של הרב דננבוים ושהה במקום{{הערה|{{קישור חבד און ליין|66505|אורח בבית-חב"ד: האדמו"ר מסאטמר ● צפו בגלריה||כ"ח טבת תשע"ב}}}}. | |||
ב[[שבט]] [[תשע"ז]] ביקר בבית חב"ד של הרב דננבוים, במהלך שהותו [[מבצע תפילין|הניח תפילין]] ליהודי מבאי הבית חב"ד{{הערה| [https://chabad.info/in-focus/245320/ תמונת היום] {{אינפו}}}}. | |||
בעת מאסרו של הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] פעלו עסקני חצרו לשחרורו, הם הקימו את הארגון 'כלל ישראל לטובת רובשקין' ומימנו את הוצאות המשפט ושכר עורכי הדין, לאחר שהשתחרר ביקר בבית הרב טייטלבוים יחד עם העסקנים החב"דיים והודה לו על כך{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/gallery/929252/ תיעוד: שלום מרדכי רובשקין בביקור אצל האדמו"ר מסאטמר] באתר JDN {{תמונה}}, [https://www.kikar.co.il/haredim-news/261096 רובשקין בבית האדמו"ר מסאטמר: "תודה לעסקנים!"] באתר כיכר השבת. {{וידאו}}}}. | |||
ב[[אב (חודש)|אב]] [[תשע"ו]] ביקר ב[[תומכי תמימים פוסטוויל]], במהלך הביקור הביע את התפעלותו מהלימוד בישיבה, הוא אף סירב לדבר בפני התלמידים מחשש לגרימת [[ביטול תורה]], הרב טייטלבוים שוחח עם הרבנים [[אליהו בן שמעון]] ו[[יוסף גרליצקי (פוסטוויל)|יוסף גרליצקי]] מנהלי הישיבה אודות הישיבה וסדרי לימודיה{{הערה|{{קישור חבד אינפו|172295|האדמו"ר מסאטמר התפעל מהתמימים בפוסטוויל|חב"ד אינפו|י"ג באב ה'תשע"ו}}}}. | |||
ב[[שבט]] [[תשע"ח]] קיבל בבית החורף שלו את הרב [[ראובן גולדשטיין]] שליח הרבי בבקופרטינו שב[[קליפורניה]], הרב גולדשטיין הציג בפני הרב טייטלבוים את תערכת התיירות 'עד להיסטוריה', הרב טייטלבוים הזדהה עם עמדת אדמו"ר הזקן ב[[מלחמת נפוליאון]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|108961|האדמו"ר מסאטמר צפה בתערוכה של השליח||ז' שבט תשע"ח}}}}. | |||
כששמע במהלך ראיון כי המראיין{{הערה|בראיון לר' [[אריה ארליך]], בראיון לעיתון 'משפחה'. גליון מס' 1254}} חסיד [[ליובאוויטש]] אמר:"אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, [[ספר הצאצאים|צאצא]] ל[[אדמו"ר הזקן]])". | |||
{{מיון רגיל:טייטלבוים, אהרן}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]] | |||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]] | |||
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]] | |||
[[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:52, 25 בספטמבר 2024
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
רבי אהרן טייטלבוים (נולד בו' חשוון תש"ח, 20 באוקטובר 1947) הוא אחד משני אדמו"רי חסידות סאטמר, מכהן גם כרבה וכראש ישיבות סאטמר שבה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לרבי משה.
נשא את מרת סאשה, בתו של רבי משה יהושע הגר מחסידות ויז'ניץ וקבע את מקום מגוריו בבני ברק,
בשנת תשמ"ג הוכתר כרבה של קריית יואל במונרו שבניו יורק.
לאחר הסתלקות אביו הוכתר כאדמו"ר לצד אחיו רבי יקותיאל יהודה, בינהם שורר נתק וחסידיהם מסוכסכים האחד עם השני.
ריכוזו הוא בשכונת קריית יואל במונרו שבניו יורק.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
באייר תשס"ח נפגש עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא גאולה ומשיח[1]. בשנת תשס"ט, בעקבות הפיגוע בבית חב"ד מומבאי, דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא "בית חב"ד הוא מקום קדוש"[2] ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם[3].
במהלך ראיון למגזין חג הפסח של עיתון משפחה דיבר על קירוב רחוקים ועל הסכנה הטמונה למקרב, במהלך הדברים התבטא: ""חסידות ליובאוויטש ואחרים פיתחו גישות לקירוב""[4].
בתמוז תש"ע נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים. משלחת חב"דית שמנתה את הרבנים אהרון יעקב שווי, יהודה לייב גרונר, יונתן דננבוים, ישראל רובין, זאב זלנקו, חנינא שפערלין, ואליהו סלאווין באו לנחמו[5].
בטבת תשע"א ביקר בבית חב"ד של הרב יונתן דננבוים ונשא דברים בשבחו של אדמו"ר הזקן[6].
בטבת תשע"ב ביקר בבית חב"ד של הרב דננבוים ושהה במקום[7].
בשבט תשע"ז ביקר בבית חב"ד של הרב דננבוים, במהלך שהותו הניח תפילין ליהודי מבאי הבית חב"ד[8].
בעת מאסרו של הרב שלום מרדכי רובשקין פעלו עסקני חצרו לשחרורו, הם הקימו את הארגון 'כלל ישראל לטובת רובשקין' ומימנו את הוצאות המשפט ושכר עורכי הדין, לאחר שהשתחרר ביקר בבית הרב טייטלבוים יחד עם העסקנים החב"דיים והודה לו על כך[9]. באב תשע"ו ביקר בתומכי תמימים פוסטוויל, במהלך הביקור הביע את התפעלותו מהלימוד בישיבה, הוא אף סירב לדבר בפני התלמידים מחשש לגרימת ביטול תורה, הרב טייטלבוים שוחח עם הרבנים אליהו בן שמעון ויוסף גרליצקי מנהלי הישיבה אודות הישיבה וסדרי לימודיה[10].
בשבט תשע"ח קיבל בבית החורף שלו את הרב ראובן גולדשטיין שליח הרבי בבקופרטינו שבקליפורניה, הרב גולדשטיין הציג בפני הרב טייטלבוים את תערכת התיירות 'עד להיסטוריה', הרב טייטלבוים הזדהה עם עמדת אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון[11].
כששמע במהלך ראיון כי המראיין[12] חסיד ליובאוויטש אמר:"אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, צאצא לאדמו"ר הזקן)".
הערות שוליים
- ↑ השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר -
.
- ↑ האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש" - .
- ↑ רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס. רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד וכן בבפאלם ספרינקס, קליפורניה -.
- ↑ האדמו"ר מסאטמר: "בליובאוויטש פיתחו גישות לקירוב" - באתר
י"ז ניסן תשס"ט
- ↑ חב"ד אינפו.
- ↑ האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדה"ז ● וידאו
- ↑ אורח בבית-חב"ד: האדמו"ר מסאטמר ● צפו בגלריה - באתר כ"ח טבת תשע"ב
- ↑ תמונת היום
- ↑ תיעוד: שלום מרדכי רובשקין בביקור אצל האדמו"ר מסאטמר באתר JDN
, רובשקין בבית האדמו"ר מסאטמר: "תודה לעסקנים!" באתר כיכר השבת. 
- ↑ חב"ד אינפו, האדמו"ר מסאטמר התפעל מהתמימים בפוסטוויל, באתר י"ג באב ה'תשע"ו
- ↑ האדמו"ר מסאטמר צפה בתערוכה של השליח - באתר ז' שבט תשע"ח
- ↑ בראיון לר' אריה ארליך, בראיון לעיתון 'משפחה'. גליון מס' 1254