שערות הראש והזקן: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

שערות הראש והזקן (עריכה)

גרסה מ־21:58, 15 בספטמבר 2024

נוספו 8,712 בתים , 15 ספטמבר

תיקון טעות והוספת תוכן

חזותיקוד ויקי

Mdafula

1,615

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''שערות''' הוא בחינה ב[[קבלה]] המובאת בהקשרים שונים כשבכללות משמעו הוא [[השפעה]] [[צמצום|מצומצמת]] ביותר, על דרך שערה שה[[חיות]] שבה מזערית לעומת החיות שב[[ראש]], ממנה היא צומחת.
+{{איברים}}
+{{מפנה|שער|פתח (שער)}}
+ה'''שערות''' הן צינורות ספוגיים דקיקים עשויים חלבון. אצל רובם ככולם של היונקים הן יוצאות מהעור על פני רוב הגוף, אבל באדם עיקרם הוא '''בראש ובזקן'''. בתורת החסידות משמשות השערות כמשל לסוג מסויים של צמצום הנקרא [[מותרי המוחין]].
-==ענינו==
+==בהלכה==
-מבואר כי ענין השערות הוא [[קדושה]] עצומה, כענין [[י"ג תיקוני דיקנא]], וכענין "ושער רישיה כעמר נקא", וכן כנאמר בנזיר "קדוש יהיה גדל פרע". ומה שאין כן מה שנאמר כי "שער באשה ערוה". ומבואר הענין כי השערות הם בבחינת צמצום, ו[[אשה]] היא בבחינת צמצום, וכאשר נמשך הצמצום בצמצום יכול להיות [[יניקה]] ל[[חיצונים]].
+בהלכה יש התייחסויות רבות לשערות - הן בנוגע לשערות בעלי חיים{{הערה|לגבי מלאכת גוזז, שימוש בשער בכור וכיו"ב בהמות אסורות בהנאה, לגבי נגיעת טומאה ועוד.}}, והן בנוגע לשערות האדם{{הערה|ומהם: האיסור לחתוך את [[פאות הראש]], איסור גילוח ה[[זקן]], האיסור לגבר לחתוך שערות מסויימות בגופו, על מנת שלא ידמה בזה ל[[אישה]], האיסור להסתפר במועדים וזמנים מסויימים כבספירת העומר שלשת השבועות ובשבתות וחגים, איסור ה[[אבל]] בתספורת, חיוב התספורת בערבי שבת ויום טוב, חיוב התספורת של [[מלך]] ו[[כהן גדול]], [[שער באישה ערווה]] - האיסור לומר דברי קדושה מול שער אשה נשואה (או בעולה), חובת כיסוי שיער הראש באישה נשואה או בעולה ( והדיון ההלכתי: בדין בכיסוי הראש ב[[פאה נכרית]] שנעשתה משערות גזורות שלה או של חברתה), מצוות ה[[נזיר]] בשערו, חובת הגילוח שהייתה על שבט ה[[לויים|לוי]] במדבר, מאפייני השיער בזיהוי טומאת וטהרת ה[[צרעת]] בגוף ה[[מצורע]], מצוות גילוח השער של מצורע לאחרי טהרתו, ועוד.}}. '''ב[[קבלה]] וב[[חסידות]]''' משמשות השערות כמשל ל[[השפעה]] [[צמצום בדרך מיעוט|מצומצמת]] ביותר.
-==בבחינת מותרי המוחין==
+==בחסידות{{הערה|הבא לקמן הוא ע"פ ד"ה ביום ההוא יגלח כו' תקע"ב, והמשך תער"ג ש"פ שופטים.}}==
-בענין השערות מבואר כי השערה היא חלולה מבפנים ובתוכה [[נמשך]] ו[[מתלבש]] איזה חיות מן ה[[מוחין]]. אלא שהשערות הם ממותרי המוחין, ולכן יכולים לחתוך את השערות ואין זה כואב למוח כלל. וכך הוא ב[[רוחניות]] שענין השערות הוא בבחינת [[לבושים]] ובבחינת ה[[משל]], שבו ועל ידיו משיגים את ה[[נמשל]]. שהמשל הוא בבחינת השערה עצמה, וענין הנמשל הוא החיות המלובשת בשערה.
+===סוגי השערות (שערות הראש, שערות הזקן וצבע השערות)===
+כמו בכל נושא אחר, הסברי פנימיות התורה לגבי השערות מושתתים הפסוק "מבשרי אחזה אלוקה"{{הערה|איוב יט כו.}}, היינו – על השערות כפי שאנו רואים אותן באדם.
+שני ההבדלים העיקריים בין שערות הראש לזקן הם: '''א.''' שערות הראש גדילות מיד אחרי ה[[לידה]] (ולעיתים קרובות נמצאות גם אצל תינוק בין יומו), ואילו שערות הזקן גדילות רק בגיל 17-20 (ולעיתים נדירות יותר גם שנתיים-שלוש קודם לכן), ו'''ב.''' שערות הראש צומחות בשווה אצל גברים ונשים, אך זקן יש רק לגברים. בנמשל מוסברים בתורת החסידות הבדלים אלו בשני אופנים שונים{{הערה|תורת שמואל תרל"ו עמ' תרעא.}}: '''א.''' שער הראש הוא שורש התורה (והמצוות להסבר זה נמשכות מהגלגלתא עצמה), ושער הזקן שורש ההשפעה הפנימית דאהבה (רבה) ויראה. '''ב.''' שער הראש הוא שורש המצוות ושער הזקן שורש התורה
+חלוקה משנית יותר של סוגי השערות (בקבלה וחסידות) היא לפי הצבע: [[לבן]], [[שחור]] או [[אדום]].
+===יניקתן – ממותרי המוחין===
+הטעם שהשערות באדם גדילות (בעיקר) ב[[ראש]], הוא כי גדילתן ויניקת חיותן הוא מה[[מוחין]] שבראש. יניקה זו היא בהפסק ה[[גולגולת]] ולכן היא מצומצמת ביותר ואינה אלא מ'''מותרי המוחין''' ועד כדי כך שבחיתוך השערה לא מורגש שום כאב. ומכיון שבמוחין מהן יונקות השערות יש '''שתי''' בחינות ([[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות|מוחין דקטנות ומוחין דגדלות]]), ישנם שני סוגים של שערות: אלו שעל הראש (שצומחות לאדם בקטנותו) יונקות מהמוחין דקטנות, ושערות הזקן (שגדלות רק כשהאדם מתבגר) – יניקתן מהמוחין דגדלות.
+{{ערך מורחב|ערך=[[מותרי המוחין]]}}
+===שערות הזקן – שורש התורה{{הערה|מים רבים תרל"ו אות מד.}}===
+;שורש התורה - מוחין דגדלות
+בשונה משערות הראש (הצומחות גם בקטנות) – שערות הזקן צומחות רק בבגרות (ובכללות מתמלא הזקן בגיל עשרים שנה). והעניין בזה: "זקן אהרן"{{הערה|תהילים קל"ג ב'.}} רומז לתורה{{הערה|כי "זקן" הוא זה שקנה חכמה{{הערה|ע"פ קידושין לב ע"ב.}}, וסתם "חכמה" היא חכמת התורה.}}, כי ענין השערות הוא על דרך ה[[משל]] ל[[נמשל]]: שהגם שהמשל מסתיר על הנמשל (שאינו בערכו) - עם כל זה על ידי המשל מבינים הנמשל, וכדי שיוכל לומר משל צריך להיות בעל שכל יותר גדול. {{הערה| ששורש המשל גבוה מאד ולכן שלמה דוקא, שהיה החכם באדם, אמר משלים.}}. נמצא שהמשל נמשך '''מגדלות המוחין''' - שזהו על דרך שערות הזקן. והיינו, זה שהתורה נקראת "משל הקדמוני"{{הערה|שמואל א' כד יג.}} הוא לפי שהתורה נתלבשה בענינים גשמיים ציצית בצמר הגשמי וכו' - וזהו שנקראת התורה בשם שערות הזקן.
+;י"ג תקוני דיקנא
+ומכיון שזקן מורה על המשכה ממוחין דגדלות (כנ"ל) - "במתן תורה נדמה להם כזקן"{{הערה|על פי מכילתא ומדרש לקח טוב פרשתנו טו, ג. מכילתא ופרש"י יתרו לשמות כ, ב'.}}. כי [[י"ג מידות הרחמים]] (שבהן ניתנה התורה{{הערה|[[תורה אור]] נ. ג', [[אור התורה]] שם, [[ספר הערכים]] בערכו ובהמצוין שם}}) הן [[הארה]] מבחינה מרוממת ביותר - [[מוחין דגדלות]], נקראות בתורת הסוד גם [[י"ג תיקוני דיקנא]]. היינו, לבושי הזקן - שהם המשכת מוחין דגדלות{{הערה|מים רבים שם.}}.
+====שלוש דרגות בהשתלשלות התורה====
+;שערות ד[[עתיק]] - לבנות
+עתיק הוא פנימיות המוחין (כי מהות המוחין הוא תענוג{{הערה|כי פנימיות אבא היא עצמה ממש פנימיות עתיק:  באתי לגני תשכ"ח אות יד, מאמרים תרס"ג חלק א עמ' סג, שם חלק ב' עמ' לז-לח, ספר המאמרים אידיש (המתורגם) עמ' 32 ועוד}}), ועליו נאמר "ושער רישיה כעמר נקא"{{הערה|דניאל ז' ט'.}} (שער ראשו כצמר נקי, לבן). היינו, כשם שאצל אדם מבוגר מלבינות שערות ראשו, כך שערות ראשו של "עתיק" (מלשון יָשָׁן, זָקֵן) הן לבנות. והעניין בזה, עתיק הוא כולו חסדים (לית שמאלא בהאי עתיקא{{הערה|זוהר חלק ג' קכט א'.}}). לבן מורה על חסדים, ושערות עתיק הן השפעה מצומצמת של תוקף החסדים.
+;שערות דז"א ([[זעיר אנפין]]) - שחורות
+על השערות דז"א נאמר{{הערה|שיה"ש ה' י"א.}} "קווצותיו תלתלים שחורות", כי הצבע השחור מורה על מיעוט וצמצום. זעיר אנפין הן המידות, ובהלכות התורה שבדרגה זו יש מקום (לא רק לחסדים) אלא גם לטמא, לפסול ולרחק.
+;שערות דמלכות – אדומות
+על השערות דמלכות נאמר{{הערה|שיה"ש ז' ו'.}} "ודלת ראשך כארגמן". היינו, כאן מדובר על הלכות התורה כפי שהן לאחר שירד האור האלוקי לתורה שבעל פה, כפי שחכמי ישראל מחדשים ומדקדקים בהלכות פרטיות בתוקף הדין ביותר – לעשות גדרים וסייגים רבים, לרחק את הטמא בתכלית הריחוק ביותר (וכן ריבוי התחלקות בהלכות פרטיות ופרטי פרטיות) – שזהו מצד בחינת גבורות וצמצומים דשמאל ביותר.
+====סלסול השערות (סירוק)====
+עניין סירוק השיער הוא להפריד שערה מחברתה, ומורה על עניינים שונים של "[[בירורים]]". [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|[[תורת חיים]] בראשית חלק א' פרשת חיי שרה מאמר ויהיו חיי שרה קכה, ד ובמקומות רבים}} מסביר שסיפור ה[[גמרא]] על [[רבי בנאה]] שראה את [[שרה]] מסלסלת בשערות [[אברהם]]{{הערה|בבא בתרא נ"ח ע"א.}} רומז לבירור נשמות [[צדיק|הצדיקים]] הקדושים מתוך פסולת נפשות [[רשע|הרשעים]] החוטאים ומתים בלא [[תשובה]], ונשמות [[גר צדק|גרי הצדק]] מתוך הגויים. כמו כן רומז סירוק השיער על בירור וליבון ההלכות{{הערה|לקו"ת אחרי כ"ז ע"ב ובמקומות רבים.}}.
+==ראו גם==
+*[[מצוות תגלחת מצורע]]
+*[[תספורת]]
+{{אדם}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:צמצום]]
+[[קטגוריה:אברי הגוף]]
+[[קטגוריה: תורת החסידות]]
+[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]