1,193
עריכות
←תולדות חיים
(←תולדות חיים: מיותר. בכמה קהילות מרכזיות יש חסידים מרוסיה וכו' אז אלפים זכו.. ועו') |
|||
| (36 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:רלי אלפנביין.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ישראל אלפנביין במסירת שיעור ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] (תשפ"ד)]] | ||
הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, | הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, [[רב]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] סמילנסקי ב[[נתניה]], ו[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], בעבר כיהן כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת חנה שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]]. | נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת חנה שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]]. | ||
ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | ||
לקראת שנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. ב[[קיץ]] [[תנש"א]] סייע למשך ארבעה שבועות{{הערה|משבת פרשת [[פנחס]]}} בכתיבת המראי מקומות בשיחות שהוכנסו לרבי ע"י [[ועד הנחות התמימים]] להגהה. כמו כן בברכת הרבי הצטרף בקיץ זה למערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות כשבקשר לכך השיב הרבי בברכה: {{ציטוטון|ילכו מחיל אל חיל גו'}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02- | לקראת שנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. ב[[קיץ]] [[תנש"א]] סייע למשך ארבעה שבועות{{הערה|משבת פרשת [[פנחס]]}} בכתיבת המראי מקומות בשיחות שהוכנסו לרבי ע"י [[ועד הנחות התמימים]] להגהה. כמו כן בברכת הרבי הצטרף בקיץ זה למערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות כשבקשר לכך השיב הרבי בברכה: {{ציטוטון|ילכו מחיל אל חיל גו'}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-קובץ-ב-בין-כסה-לעשור-עימוד.pdf קובץ 'בין כסה לעשור'] מבית [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשפ"א (ע' 40 - 41) {{אינפו}}}}. | ||
באלול תשנ"ב החל לעבוד בברכת הרבי בכתיבה ב[[עיתון כפר חב"ד]]. | |||
[[קובץ:ישראל אלפנביין2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]] | |||
ב[[י"ג סיון]] [[תשנ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסון]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר. בשנת [[תש"פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'. | ב[[י"ג סיון]] [[תשנ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסון]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר. בשנת [[תש"פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'. | ||
אחר פטירתו של הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשע"ג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כ[[רב]] ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה. | אחר פטירתו של הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשע"ג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כ[[רב]] ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה. | ||
בשנים [[תש"פ]] - [[תשפ"ב]] שימש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה. בעקבות כך התוועד בישיבה בתדירות גבוהה והתוועדויותיו נהפכו לאהובות בקרב התלמידים. | |||
ב[[שבט]] תשפ"ב לאחר שנים בהם לא היה נציג מהישיבה בוועד הנהלת [[את"ה המרכזי]] מונה הרב אלפנביין על-ידי ראש הישיבה לשמש כנציג הישיבה בוועד. | |||
לאחר [[חודש תשרי]] [[תשפ"ד]] עזב את עבודתו בישיבה ב[[נתניה]]. | |||
בשנת הלימודים [[תשפ"ה]] החל לכהן כר"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת{{הערה|[https://chabad.info/special/1128749/ בלעדי: סקירה מקיפה של מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש] {{אינפו}}}}. | |||
==כתיבה ופרסומים== | ==כתיבה ופרסומים== | ||
| שורה 28: | שורה 34: | ||
בשנת [[תשע"ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי [[חב"ד]] שונים. | בשנת [[תשע"ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי [[חב"ד]] שונים. | ||
===ספר ר' מענדל פוטרפס=== | |||
במשך מספר שנים עוסק במחקר אודות ר' [[מענדל פוטרפס]] יחד עם צאצאי ר' מענדל ובני משפחתו העניפה, כדי להוציא ספר שיתעד את תולדותיו. | |||
במהלך עבודת המחקר ואיסוף החומר, מפרסם מפעם לפעם, קטעים נבחרים מתיק החקירה וסיפורי חסידים - ב[[שבועון כפר חב"ד]], [[שבועון בית משיח]] ו[[התמים (בית משיח)]]. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 42: | שורה 53: | ||
*'''המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[תשע"ג]] (2 כרכים). | *'''המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[תשע"ג]] (2 כרכים). | ||
*'''אתם שלום''' - תולדות חייו של החסיד ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]], תשע"ו. | *'''אתם שלום''' - תולדות חייו של החסיד ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]], תשע"ו. | ||
*'''ר' מענדל פוטרפס''' - תולדות ר' [[מענדל פוטרפס]], משליו ואמרותיו. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* בנו ר' יחיאל אלפנביין - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]] | * בנו ר' [[יחיאל אלפנביין]] - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]] | ||
* בנו ר' [[שניאור זלמן אלפנביין]] - | * בנו ר' [[שניאור זלמן אלפנביין]] - מעורכי אתר [[חב"ד אינפו]] וחבר הנהלה ב[[מטה יציאה לשליחות]] | ||
* בנו ר' חיים משה בנימין אלפנביין | |||
*חתנו, ר' אהרון קוביטשעק - [[שליח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה ב[[חדרה]] | *חתנו, ר' אהרון קוביטשעק - [[שליח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה ב[[חדרה]] | ||