שיחה:פורים דמוקפין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(דף חדש: אפשר להוסיף לערך. הרבי מבאר<REF>תורת מנחם תשי"א ח"א עמ' 323 הענין ביום זה: מבואר בתו"א<REF>הוספות מג"א …)
 
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
אפשר להוסיף לערך.
אפשר להוסיף לערך.


[[הרבי]] מבאר<REF>[[תורת מנחם]] [[תשי"א]] ח"א עמ' 323 הענין ביום זה:
[[הרבי]] מבאר{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשי"א]] ח"א עמ' 323 הענין ביום זה}}:


מבואר בתו"א<REF>הוספות מג"א בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רנה.</REF> ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה<REF>נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.</REF>, שהיא בחי' כשושנה בין החוחים<REF>שה"ש ב, ב.</REF> . . והשושנה אדומה בעצם, אך ע"י האש [לא אש גשמית ח"ו, אלא אש רוחנית דקדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה דלעו"ז] מתלבנת [שהו"ע גילוי בחי' החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות] . . והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נש"י . . ונקראת איומה לשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים" [לא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים"].
מבואר בתו"א<REF>הוספות מג"א בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רנה.</REF> ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה<REF>נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.</REF>, שהיא בחינת כשושנה בין החוחים<REF>שה"ש ב, ב.</REF> . . והשושנה אדומה בעצם, אך ע"י האש, לא אש גשמית ח"ו, אלא אש רוחנית דקדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה דלעו"ז - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחי' החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. . והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נשמות ישראל. . ונקראת איומה לשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים". ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים".


כלומר, "שושן" מורה על מעמדם ומצבם של בנ"י בזמן הגלות בכלל, ובדורות האחרונים בפרט, ועאכו"כ לאחרי הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר, שאז ניתוסף יותר בהירידה ד"שושן עמק איומה"<REF>ראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"א ע' 18.</REF>.
וגם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת-כח דפורים – שושן פורים – שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת, שהרי, על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטו"ד, שזהו גם ענין ה"גורל" ("פור הוא הגורל") שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע<REF>ראה תו"א מג"א צב, ד ואילך. סה"מ מלוקט ח"ה ס"ע קפט ואילך. וש"נ.</REF> שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים<REF>הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).</REF>, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים<REF>תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תו"א שם צה, סע"ד ואילך. סה"מ מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.</REF>, ועל אחת כמה וכמה פורים עצמו<REF>ראה תו"א שם קכא, א. סה"מ מלוקט שם. וש"נ.</REF>.


וגם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת-כח דפורים – שושן פורים – שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטו"ד, שהרי, ע"פ טו"ד אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" ("די בלאָטע") שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, ע"י היציאה ממציאותו ("אַרויסגיין פון זיך") וההתעלות לדרגא שלמעלה מטו"ד, שזהו גם ענין ה"גורל" ("פור הוא הגורל") שלמעלה מטו"ד, וכידוע<REF>ראה תו"א מג"א צב, ד ואילך. סה"מ מלוקט ח"ה ס"ע קפט ואילך. וש"נ.</REF> שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים<REF>הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).</REF>, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים<REF>תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תו"א שם צה, סע"ד ואילך. סה"מ מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.</REF>, ועאכו"כ פורים עצמו<REF>ראה תו"א שם קכא, א. סה"מ מלוקט שם. וש"נ.</REF>.
== בית שמש ==
 
{{חב"דפדים פעילים}} יש לכם מושג אם בית שמש זה עיר דמוקפין? שמעתי פעם שחלק מזה יכול להיות.
חב"ד בדרך לגאולה ~ [[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[אדר|#מרבים בשמחה|מרבים בשמחה]] 17:29, 5 במרץ 2024 (UTC)
 
:חפש בגוגל והכנס לפורום התורה שייצא לך בחיפוש, וגם בסדרת כתבות בכיכר השבת בנושא, עיין בפנים ותמצא מרגוע לנפשך. --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|<span style="color: blue;;">הכנסו ותשביחו!</span>]]  17:31, 5 במרץ 2024 (UTC)
 
 
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־21:21, 29 באוגוסט 2024

אפשר להוסיף לערך.

הרבי מבאר[1]:

מבואר בתו"א[2] ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה[3], שהיא בחינת כשושנה בין החוחים[4] . . והשושנה אדומה בעצם, אך ע"י האש, לא אש גשמית ח"ו, אלא אש רוחנית דקדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה דלעו"ז - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחי' החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. . והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נשמות ישראל. . ונקראת איומה לשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים". ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים".

וגם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת-כח דפורים – שושן פורים – שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת, שהרי, על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטו"ד, שזהו גם ענין ה"גורל" ("פור הוא הגורל") שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע[5] שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים[6], שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים[7], ועל אחת כמה וכמה פורים עצמו[8].

בית שמש[עריכת קוד מקור]

חב"דפדים פעילים ‎‏ ‏ יש לכם מושג אם בית שמש זה עיר דמוקפין? שמעתי פעם שחלק מזה יכול להיות. חב"ד בדרך לגאולה ~ שיחה ~ #מרבים בשמחה|מרבים בשמחה 17:29, 5 במרץ 2024 (UTC)

חפש בגוגל והכנס לפורום התורה שייצא לך בחיפוש, וגם בסדרת כתבות בכיכר השבת בנושא, עיין בפנים ותמצא מרגוע לנפשך. --משתמש: ברכת הגאולה הכנסו ותשביחו! 17:31, 5 במרץ 2024 (UTC)


הערות שוליים

  1. ↑ תורת מנחם תשי"א ח"א עמ' 323 הענין ביום זה
  2. ↑ הוספות מג"א בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רנה.
  3. ↑ נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.
  4. ↑ שה"ש ב, ב.
  5. ↑ ראה תו"א מג"א צב, ד ואילך. סה"מ מלוקט ח"ה ס"ע קפט ואילך. וש"נ.
  6. ↑ הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).
  7. ↑ תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תו"א שם צה, סע"ד ואילך. סה"מ מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.
  8. ↑ ראה תו"א שם קכא, א. סה"מ מלוקט שם. וש"נ.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שיחה:פורים_דמוקפין&oldid=710387"