שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(18 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:שניאור זלמן 2.jpg|left|thumb|250px|הרב שניאור זלמן שניאורסון]]
[[קובץ:שניאור זלמן 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן שניאורסון]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=נין הרבי הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[שניאור זלמן שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=נין הרבי הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[שניאור זלמן שניאורסון (פירושונים)]]}}
[[הרב]] ה[[חסיד]] רבי '''שניאור זלמן שניאורסאהן''', היה רבה של העיירות [[רעפקא]], [[סטארדוב]], ו[[הומיל]], ובן האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער שניאורסאהן מרצ'יצה]], בן האדמו"ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל מקאפוסט]], בן [[אדמו"ר הצמח צדק]].
[[הרב]] ה[[חסיד]] רבי '''שניאור זלמן שניאורסאהן''', היה רבה של העיירות [[רעפקא]], [[סטארדוב]], ו[[הומיל]], ובן האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער שניאורסאהן מרצ'יצה]], בן האדמו"ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל מקאפוסט]], בן [[אדמו"ר הצמח צדק]].


רבי שניאור זלמן היה ממקורבי [[אדמו"ר הרש"ב]]. הוא היה בקי גדול ב[[תורת החסידות]], אך הנהגתו היתה פשטנית. כן היה לו זכרון נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם. כשרונותיו הגדולים, וכשרון ה[[דיבור]] שלו, גרמו לבני העיר לחבב ביותר את מאמרי ה[[דא"ח]], אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה.
רבי שניאור זלמן היה ממקורבי [[אדמו"ר הרש"ב]]. הוא היה בקי גדול ב[[תורת החסידות]], אך הנהגתו הייתה פשטנית. כן היה לו זכרון נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם. כשרונותיו הגדולים, וכשרון ה[[דיבור]] שלו, גרמו לבני העיר לחבב ביותר את מאמרי ה[[דא"ח]], אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה.
 
נפטר בכ״ג אדר תרפ״ח.
==ברבנות רציצ'ה==
==ברבנות רציצ'ה==
כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז [[עיירה]] מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב [[אדמו"ר הרש"ב]], והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן.  
כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז [[עיירה]] מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב [[אדמו"ר הרש"ב]], והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן.  
שורה 17: שורה 19:
המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הרשד"ב]], שהכריע לטובת סטארדוב וכתב לבנו: {{ציטוטון|ארבע שנים השפעת [[רוחניות]] ו[[גשמיות]] ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג}}. ר' שניאור זלמן נעתר וקיבל על עצמו את רבנות סטארדוב, ולרעפקא שלח את הרב מנחם מענדל שניאורסון, אח הרב"ש, זקנו של הרבי.
המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הרשד"ב]], שהכריע לטובת סטארדוב וכתב לבנו: {{ציטוטון|ארבע שנים השפעת [[רוחניות]] ו[[גשמיות]] ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג}}. ר' שניאור זלמן נעתר וקיבל על עצמו את רבנות סטארדוב, ולרעפקא שלח את הרב מנחם מענדל שניאורסון, אח הרב"ש, זקנו של הרבי.


בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל [[עם ישראל]]. ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]]{{הערת שוליים|ח"ד עמ' קכ"ז.}}, משבח הרבי את פעילותו הציבורית העניפה של ר' שניאור זלמן.
בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל [[עם ישראל]]. ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]]{{הערה|ח"ד עמ' קכ"ז.}}, משבח הרבי את פעילותו הציבורית העניפה של ר' שניאור זלמן.


== בשנות המהפכה ==
== בשנות המהפכה ==


בשנות המהפיכה עבר ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות הומיל. באותם שנים היה שותף לפעילותו המחתרתית של [[אדמו"ר הריי"צ]] להפצת [[יהדות]] ברחבי [[רוסיה]]. עדות לכך אפשר למצוא במכתבי [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו בענייני הכלל, שנדפסו בסדרת "[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]]".
בשנות המהפיכה עבר ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות [[הומיל]]. באותם שנים היה שותף לפעילותו המחתרתית של [[אדמו"ר הריי"צ]] להפצת [[יהדות]] ברחבי [[רוסיה]]. עדות לכך אפשר למצוא במכתבי [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו בענייני הכלל, שנדפסו בסדרת "[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]]".


בני משפחת ר' שניאור זלמן ביקשו שיהגר ל[[ארצות הברית]], ואף השיגו עבורו רשיון יציאה וויזה, אך הוא סרב. "מי ימלא את מקומי בפעילות היהדות?", שאל.
בני משפחת ר' שניאור זלמן ביקשו שיהגר ל[[ארצות הברית]], ואף השיגו עבורו רשיון יציאה וויזה, אך הוא סרב. "מי ימלא את מקומי בפעילות היהדות?", שאל.
ר' שניאור זלמן נפטר זקן ושבע ימים בעיר הומיל בשנת תרפ"ח.


==משפחתו==
==משפחתו==
בניו:  
בניו:  
* פרופסור '''[[פישל שניאורסון]]'''.
* פרופסור '''[[פישל שניאורסון]]'''.
*[[יצחק שניאורסון (בן נין אדמו"ר הצמח צדק|יצחק שניאורסון]].
* ר' [[יצחק שניאורסון (בן נין אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק שניאורסון]].
* ר' ד"ר מענדל שניאורסון (נפטר בצעירותו).
* מרת אסתר קבקוב, אשת ר' שלמה קבקוב.
* מרת ד"ר פייגא שניאורסון.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{מיון רגיל: שניאורסון שניאור זלמן}}
{{מיון רגיל: שניאורסון שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד סטרדוב: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בסטרדוב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בהומיל]]
11,693

עריכות