←ספריו
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←ספריו) |
||
| (15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חותמת לאוואט.jpg|שמאל|ממוזער|חותמתו של הרב לאוואט]] | |||
[[קובץ:חותמת לאוואט.jpg|שמאל|ממוזער | |||
הרב '''אברהם דוד לאוואוט''' ([[תקע"ה]] - [[י"ח אדר]] [[תר"נ]]) היה רבה של [[ניקולייב]] ב[[אוקראינה]] ויישובי הסביבה, ומחבר [[#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]]. | הרב '''אברהם דוד לאוואוט''' ([[תקע"ה]] - [[י"ח אדר]] [[תר"נ]]) היה רבה של [[ניקולייב]] ב[[אוקראינה]] ויישובי הסביבה, ומחבר [[#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]]. | ||
| שורה 12: | שורה 11: | ||
הרב לאוואוט החל את דרכו ברבנות כרב במושבה רומנובקה, ומרוב צדקותו וטוב ליבו קנה לו אוהדים רבים בכל שכבות הציבור. | הרב לאוואוט החל את דרכו ברבנות כרב במושבה רומנובקה, ומרוב צדקותו וטוב ליבו קנה לו אוהדים רבים בכל שכבות הציבור. | ||
===בניקולייב=== | ===בניקולייב=== | ||
בהיותו כבן שלושים וחמש לערך, מונה הרב לאוואוט למו"צ בעיר [[ניקולייב]], וכעשר שנים אחר כך מונה לרב העיר, ולרבם של ארבעים מושבות באיזור. ראש הקהילה בניקולייב אז היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. בשנת תר"ז בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סנדר שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה, והוא החליט כי לקהילה דרוש גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת תר"י בערך, את הרב לאוואוט. כאשר רב העיר נפטר בין השנים תרי"ז לתר"כ, מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד. | |||
לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה. | לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה. | ||
| שורה 40: | שורה 39: | ||
טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] (בן בתו מרת ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל לייב) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן{{הערה|מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל לייב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל לייב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנים תרמ"ג או תרמ"ד}}. ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב. | טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] (בן בתו מרת ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל לייב) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן{{הערה|מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל לייב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל לייב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנים תרמ"ג או תרמ"ד}}. ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב. | ||
אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: [[אברהם דוד שלונסקי]]. | אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: [[אברהם דוד שלונסקי]], ר' [[אברהם דוד ינובסקי]], ועוד. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 53: | שורה 52: | ||
"בכל הענינים העיקריים בנוגע למעשה של [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], נהגו לעיין בסידור שער הכולל של הרב לאוואוט או בספרים של [[אברהם חיים נאה|הרב נאה]] - [[פסקי הסידור]] וכו". | "בכל הענינים העיקריים בנוגע למעשה של [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], נהגו לעיין בסידור שער הכולל של הרב לאוואוט או בספרים של [[אברהם חיים נאה|הרב נאה]] - [[פסקי הסידור]] וכו". | ||
בתקופת הכנת הספר, ביקר בליובאוויטש, והראה לאדמו"ר הרש"ב, אז אברך צעיר, את חיבורו. [[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו שני קונטרסים מלאים בחידושים והשגות על חיבורו, ואת הדברים הכניס בגוף החיבור. | בתקופת הכנת הספר, ביקר בליובאוויטש, והראה לאדמו"ר הרש"ב, אז אברך צעיר, את חיבורו. [[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו שני קונטרסים מלאים בחידושים והשגות על חיבורו, ואת הדברים הכניס בגוף החיבור{{הערה|רשימות היומן עמ' שעח.}}. | ||
ב[[חנוכה]] תר"ן, כשלושה חודשים לפני פטירתו, סיים הרב לאוואוט לכתוב את חיבורו 'שער הכולל'. התאמץ, ערך וחיבר אבל לא ראהו יוצא מהדפוס. | בשנת [[תרמ"ז]] הדפיס מהדורה קמא של ספרו בשם 'שערי תפילה'. ב[[חנוכה]] [[תר"ן]], כשלושה חודשים לפני פטירתו, סיים הרב לאוואוט לכתוב את המהדורה בתרא של חיבורו וקראו בשם 'שער הכולל'. התאמץ, ערך וחיבר אבל לא ראהו יוצא מהדפוס. בשנת [[תרנ"ב]] נדפס שוב הסידור עם 'שערי תפילה', ורק בשנת [[תרנ"ו]] נדפס לראשונה 'שער הכולל' יחד עם [[סידור תורה אור]], אשר הודפס כאמור במהדורות רבות{{הערה|הסידור עמ' פב.}}. | ||
=== קב נקי=== | === קב נקי=== | ||
{{ערך מורחב|קב נקי}} | {{ערך מורחב|קב נקי}} | ||
| שורה 69: | שורה 67: | ||
===דרך החיים עם נתיב החיים=== | ===דרך החיים עם נתיב החיים=== | ||
סידור [[אדמו"ר הזקן]] הודפס כמה פעמים{{הערה|ראה גם סידור המאיר לארץ, וילנא תרנ"ב. שני המאורות וילנא תר"נ.}} בתוספת פסקי [[דרך החיים]] של הגאון רבי [[יעקב לורברבוים|יעקב מליסא]]. אבל חלק מהפסקים של הגאון מליסא אינם תואמים לפסקי [[אדמו"ר הזקן]], והרב לאוואוט סבר כי חייבים לנקוט בצעד אשר יקל על חסידי חב"ד לנהוג כמנהג רבם, ולמרות זאת להותיר את 'דרך החיים' בתוך הסידור בשל פסקיו החשובים. לכן, שקד ימים ולילות בכדי להשוות את פסקי הגאון מליסא עם פסקי אדמוה"ז, ובשנת תר"ל הוציא את הספר 'נתיב החיים' על 'דרך החיים', ומאז 'נתיב החיים' מצא לו מקום של כבוד בסידור 'תורה אור', במהדורות הרבות אשר הודפס מאז ועד היום. | |||
מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז"ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים. | מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז"ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים. | ||
| שורה 76: | שורה 74: | ||
'''בית אהרן והוספות.''' אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו. | '''בית אהרן והוספות.''' אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו. | ||
אולם הרבי מסתפק האם האיסוף נעשה ע"י המחבר עצמו: "אולי אפשר לומר כי הציונים בספר בית אהרן והוספות נעשו ע"י תלמידי המחבר, ואח"כ סודרו או הוגהו ע"י המחבר, ויש בו רוב חכמה וגם מלאכה (ולכן נקראת על שמו)"<ref>ספר השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 168</ref>. | |||
הספר אשר הודפס בשנת [[תרמ"א]], מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת"נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים: | הספר אשר הודפס בשנת [[תרמ"א]], מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת"נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים: | ||
| שורה 95: | שורה 95: | ||
===סידור תורה אור=== | ===סידור תורה אור=== | ||
{{ערך מורחב|סידור תורה אור}} | |||
סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב"ד, אשר הודפס לראשונה בחיי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תקס"ג, וקראו בשם "תורה אור". במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן. | סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב"ד, אשר הודפס לראשונה בחיי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תקס"ג, וקראו בשם "תורה אור". במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן. | ||
| שורה 105: | שורה 106: | ||
===פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך=== | ===פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך=== | ||
הרב לאוואוט הותיר חיבור בכתב יד המסכם את הפסקים העולים מפירוש ה[[פרי מגדים]] ל[[שולחן ערוך]], מסודרים לפי סדר א-ב. את הספר כתב בשלוש גירסאות, כל אחת מהן בצורה שונה לחלוטין. בשנת [[תשמ"ה]] הורה [[הרבי]] להדפיס את הספר כמכלול מתוך כתב-יד המחבר, בהוצאת [[קה"ת]]. לספר צורף חיבור נוסף, המכיל הערות בכתב ידו על גליון ספר ה[[שולחן ערוך]] שלו, הנמצא ב[[ספרית אגו"ח]]. ההערות מתייחסות לשולחן ערוך וכל מפרשיו וגם ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | |||
==משפחתו== | |||
[[קובץ:הר' מנשה לאוואוט.jpg|שמאל|ממוזער|בנו ר' מנשה לאוואוט, שלישי משמאל, עטור זקן לבן, בתמונה קבוצתית של עסקני המפעל 'סנטרל רליף' להצלת יהודי רוסיא]] | |||
*בתו (מזיווג ראשון) ביילא רבקה אשת ר' [[ישראל לייב ינובסקי]], סב אמו של [[הרבי]] הרבנית [[חנה]]. | |||
*אשתו (בזיווג שני) הייתה מרת פעסיא האכשטיין | |||
*בנו (מזיווג שני) ר' מנשה. היגר למונטריאול בערך בשנת [[תרס"ה]] וייסד שם את ביהכ"נ נוסח האר"י. | |||
*אחותו מרת עלקה היא זקנתו של ר' [[יצחק הורביץ]] - איצ'ה דער מתמיד | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[קה"ת]], [[תש"נ]]-[[תנש"א]]. | *[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[קה"ת]], [[תש"נ]]-[[תנש"א]]. | ||