שבתאי ברמן: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''שבתאי ברמן''' ([[תרט"ו]]-[[י' טבת]] [[תשי"א]]) היה גביר חסידי מבנדרי שבבסרביה (כיום ברומניה), ובאחרית ימיו, מזקני חסידי חב"ד בארץ הקודש. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
גרסה אחרונה מ־18:30, 14 באוגוסט 2024
ר' שבתאי ברמן (תרט"ו-י' טבת תשי"א) היה גביר חסידי מבנדרי שבבסרביה (כיום ברומניה), ובאחרית ימיו, מזקני חסידי חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד במינסק שבבלרוס בשנת תרט"ו לאביו ר' משה זלמן ברמן ולאמו מרת ראסיא.
כילד, קבעו הוריו את מגוריהם בקישינב.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת צ'רנה פאדווה.
התגורר בטיגינה שבמולדבה, שלח ידו בעסקים והצליח במסחר.
כאשר אדמו"ר הריי"צ שידך את בתו מרת פסיה עם ר' שלמה מנחם מענדל חן, פסק אדמו"ר הרש"ב את גובה דמי השידוך לטובת ישיבת תומכי תמימים, ואף שהיה גביר גדול היה מופתע מהסכום הגבוה שלא ידע אם יוכל לעמוד בו, אך קיבל זאת על עצמו, וכשהגיע זמן הפירעון, הזדמן לידיו עסק גדול שהרוויח בו סכום משמעותי והשליש את הכסף לטובת תומכי תמימים כפי שנפסק עליו.
רעייתו נפטרה בשנת תרפ"ד.
זכה לאריכות ימים ועלה לארץ הקודש, כאן בקשרי מכתבים עם ידידיו מעיירת מגוריו, דוגמת ר' אלתר בצלאל, אביו של ר' שלמה קופצ'יק שעלה כנער בגפו לארץ הקודש[1].
נפטר בשיבה טובה בי' טבת תשי"א בהיותו כבן 95.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, משה זלמן ברמן - תל אביב
- בנו, אריה לייב ברמן
- בנו, זאב וולף (וולדיה) ברמן
- בתו מרת פסיה, רעיית הרב שלמה מנחם מענדל חן
- בתו מרת חנה, רעיית יוסף דב פוקר
- בתו, מרת רבקה ברמן
- בתו, מרת בתיה ברמן
- בתו, מרת יינטל ברמן
הערות שוליים
- ↑ שבועון בית משיח גליון 483 עמוד 35.