דבר מלכות דברים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(קידוד קישורים)
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ציטוט צף|דוקא בתשעה באב מחפשים עצות כיצד להיפטר מכל עניני תשעה באב, ועד להפיכתו ל"ששון ושמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו", כפי שהי' בתשעה באב האחרון|משיחת ליל ב' דחג הסוכות תשנ"ב, אות ה'. בלתי מוגה}}
{{ציטוט צף|דוקא בתשעה באב מחפשים עצות כיצד להיפטר מכל עניני תשעה באב, ועד להפיכתו ל"ששון ושמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו", כפי שהי' בתשעה באב האחרון|משיחת ליל ב' דחג הסוכות תשנ"ב, אות ה'. בלתי מוגה}}


'''דבר מלכות דברים''' הינה [[שיחה]] [[מוגה]]ת המורכבת משיחות שאמר [[הרבי]] בשבת פרשת דברים, [[שבת חזון]], [[תשעה באב]] (נדחה), יום א', עשירי באב (לפני תפלת ערבית) ויום ב', י"א באב (לאחרי תפלת ערבית) [[תנש"א]]{{הערה|השיחה הוגהה על ידי הרבי ב[[אידיש]].}}.
'''דבר מלכות דברים''' הינה [[שיחה]] [[מוגה]]ת המורכבת משיחות שאמר [[הרבי]] בשבת פרשת דברים, [[שבת חזון]], [[תשעה באב]] (נדחה), יום א', עשירי באב (לפני תפלת ערבית) ויום ב', י"א באב (לאחרי תפלת ערבית) [[תנש"א]]{{הערה|השיחה הוגהה על ידי הרבי ב[[אידיש]], ונדפסה ב[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תנש"א]] ח"ב ע' 721.}}.


השיחה עוסקת בביאור עניינו של תשעה באב שחל בשבת, המדגיש את העניין החיובי של היום - יום לידת משיח צדקנו{{הערה|כדברי חז"ל שביום תשעה באב (יום שחרב הבית) "יליד מלכא משיחא". ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. איכ"ר פ"א, נא. וראה במדב"ר פי"ג, ה (בסופו).}} והתגברות מזלו{{הערה|שביום הולדתו של אדם "מזלו גובר". ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע ופני משה שם.}}, ואשר לכן "ימים אלו הם ימים מסוגלים ביותר לביאת משיח צדקנו"{{הערה|פתיחת השיחה המוגהת.}}.
השיחה עוסקת בביאור עניינו של תשעה באב שחל בשבת, המדגיש את העניין החיובי של היום - יום לידת משיח צדקנו{{הערה|כדברי חז"ל שביום תשעה באב (יום שחרב הבית) "יליד מלכא משיחא". ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. איכ"ר פ"א, נא. וראה במדב"ר פי"ג, ה (בסופו).}} והתגברות מזלו{{הערה|שביום הולדתו של אדם "מזלו גובר". ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע ופני משה שם.}}, ואשר לכן "ימים אלו הם ימים מסוגלים ביותר לביאת משיח צדקנו"{{הערה|פתיחת השיחה המוגהת.}}.
שורה 10: שורה 10:
בשנת [[תנש"א]] תשעה באב חל בשבת קודש, והצום נדחה למחרתו. במהלך השבת הרבה הרבי בדיבורים אודות הוודאות שהנה נפתחת הדלת, והנה מנחם משיח צדקנו בא, ובמילא במקום צום יהיה ששון ושמחה בחנוכת [[בית המקדש השלישי]]. והאוירה ב-[[770]] התרוממה לגבהים חדשים{{הערה|תיאור האווירה ב-770 בגיליון [https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwV3NMSk9sTkxTU1k/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-yHX97Gmcgg-W3isceNSHQg חדור בד"ם].}}.
בשנת [[תנש"א]] תשעה באב חל בשבת קודש, והצום נדחה למחרתו. במהלך השבת הרבה הרבי בדיבורים אודות הוודאות שהנה נפתחת הדלת, והנה מנחם משיח צדקנו בא, ובמילא במקום צום יהיה ששון ושמחה בחנוכת [[בית המקדש השלישי]]. והאוירה ב-[[770]] התרוממה לגבהים חדשים{{הערה|תיאור האווירה ב-770 בגיליון [https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwV3NMSk9sTkxTU1k/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-yHX97Gmcgg-W3isceNSHQg חדור בד"ם].}}.


במוצאי שבת קודש ומשיח עדיין לא בא, החל הצום. במהלך 24 השעות של הצום חלק הרבי 3 פעמים (!) [[חלוקת דולרים|דולרים לצדקה]], לאחר [[ערבית]], לאחר [[מנחה]], ושוב לפני ערבית של צאת הצום אמר שיחה וחילק דולרים (כידוע סגולת הצדקה לפעול הגאולה, כמבואר גם כן בשיחה). ומיד בצאת הצום לאחר תפלת ערבית של יום ראשון ו[[הבדלה]], פתח הרבי ב[[ניגון הקפות]] של [[שמחת תורה]].
במוצאי שבת קודש ומשיח עדיין לא בא, החל הצום. במהלך 24 השעות של הצום חילק הרבי 3 פעמים (!) [[חלוקת דולרים|דולרים לצדקה]], לאחר [[ערבית]], לאחר [[מנחה]], ושוב לפני ערבית של צאת הצום אמר שיחה וחילק דולרים (כידוע סגולת הצדקה לפעול הגאולה, כמבואר גם כן בשיחה{{הערה|ישנם שקישרו את דברי הרבי הנ"ל אודות לידת משיח צדקנו בתשעה באב עם העובדה שחילק דולרים לצדקה בעש"ק אחרי מנחה ובמוצש"ק אחרי מעריב (ראה [[דברי משיח]] [[תנש"א]] ח"ה ע' 366-7; ע' 373), להמנהג הידוע ביום ההולדת ([[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ח]] ח"ב ע' 406): "להוסיף בנתינת הצדקה . . וכשיום ההולדת חל בשבת או יו"ט - ליתן בערב שבת או יו"ט (ומה טוב - גם לאחריו)". והרי תשעה באב הוא "יום לידתו של משיח צדקנו". - מתוך "יומן מבית חיינו" (דברי משיח תנש"א ח"ה ע' 380).}}). ומיד בצאת הצום לאחר תפלת ערבית של יום ראשון ו[[הבדלה]], פתח הרבי ב[[ניגון הקפות]] של [[שמחת תורה]]{{הערה|הלשון המופיע בהערה בהתחלת השיחה: "בשעה 8:35 בערב נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לבית הכנסת ואמר שיחה. ואח"כ נתן לכאו"א שטר של דולר ע"מ לתת אותו (או חילופו) לצדקה ובהוספה מדילי'. ואח"כ התפללו תפלת ערבית. ולאחרי התפלה התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן ניגון הקפות דאביו ז"ל. '''המו"ל'''". וראה ביומן הנדפס ב[[דברי משיח]] [[תנש"א]] ח"ה ע' 372-380.}}.


כזכור, ב[[דבר מלכות בלק]] (טו"ב תמוז) נתבאר באריכות שמהותו הפנימית של הצום היא ששון ושמחה כפי שיתגלה בגאולה, וכעת בעמדנו ב[[סף הגאולה]], מורגש ומודגש רק הטוב שבצום. הנהגתו של הרבי באותו תשעה באב המחישה עד כמה ימים אלו רק מדגישים את הבטחון והוודאות בביאת המשיח מיד ממש, ועד לששון ושמחה – ועל דרך השמחה של שמחת תורה בעת ההקפות – ככל שמותר על פי ה[[שולחן ערוך]].
כזכור, ב[[דבר מלכות בלק]] (טו"ב תמוז) נתבאר באריכות שמהותו הפנימית של הצום היא ששון ושמחה כפי שיתגלה בגאולה, וכעת בעמדנו ב[[סף הגאולה]], מורגש ומודגש רק הטוב שבצום. הנהגתו של הרבי באותו תשעה באב המחישה עד כמה ימים אלו רק מדגישים את הבטחון והוודאות בביאת המשיח מיד ממש, ועד לששון ושמחה – ועל דרך השמחה של שמחת תורה בעת ההקפות – ככל שמותר על פי ה[[שולחן ערוך]].
שורה 41: שורה 41:
אם ח"ו משיח יתעכב, צריך להחליט החלטות טובות לימים הבאים, להוסיף ב[[צדקה]] וב[[תורה]] – [[סיום מסכת|סיומי מסכת]] עד [[ט"ו באב]], ולפרסם זאת בכל מקום (ס"י). ובט"ו באב לעשות [[התוועדות]] גדולה בשמחה גדולה (סי"א).
אם ח"ו משיח יתעכב, צריך להחליט החלטות טובות לימים הבאים, להוסיף ב[[צדקה]] וב[[תורה]] – [[סיום מסכת|סיומי מסכת]] עד [[ט"ו באב]], ולפרסם זאת בכל מקום (ס"י). ובט"ו באב לעשות [[התוועדות]] גדולה בשמחה גדולה (סי"א).
הקביעות של ט"ו באב ביום ו', מורה על סיום העבודה של בני ישראל בהבאת הגאולה (סי"ב). ותיכף ומיד משיח מגיע, וממשיכים בשמחה הכי גדולה, ובינתיים צועקים לה' שוב '[[עד מתי]]'?! (סי"ג).
הקביעות של ט"ו באב ביום ו', מורה על סיום העבודה של בני ישראל בהבאת הגאולה (סי"ב). ותיכף ומיד משיח מגיע, וממשיכים בשמחה הכי גדולה, ובינתיים צועקים לה' שוב '[[עד מתי]]'?! (סי"ג).
== ראו גם ==
* '''בלתי מוגה''': התוועדות ש"פ דברים, שבת חזון, תשעה באב (נדחה) תנש"א - [[דברי משיח]] תנש"א ח"ה ע' 17; שיחת יו"ד מנחם אב, תענית תשעה באב (נדחה) תנש"א - שם ע' 31; שיחת יום ב' פ' ואתחנן, י"א מנחם אב תנש"א, אחרי תפילת ערבית - שם ע' 36.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* השיחה: '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e0/01_דברים.pdf מוגה (אידיש)] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAa1diVUZVaXpVNDQ/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-gvN6reL0Qs7aAKsy9G-K8g תרגום ללשון הקודש] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1PJBXaN4hTh5YeKRQryid-wKi1WaQLjRz_0KlW0Nuj-A/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SAUXBldDNMZzYyeEk/edit?usp=drivesdk&ouid=114462190290367402824&resourcekey=0-eLhZqSY7-TCbfmLvvADs7A&rtpof=true&sd=true בלתי מוגה - שיחה ויומן]'''
* השיחה: '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e0/01_דברים.pdf מוגה (אידיש)] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAa1diVUZVaXpVNDQ/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-gvN6reL0Qs7aAKsy9G-K8g תרגום ללשון הקודש] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1PJBXaN4hTh5YeKRQryid-wKi1WaQLjRz_0KlW0Nuj-A/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SAUXBldDNMZzYyeEk/edit?usp=drivesdk&ouid=114462190290367402824&resourcekey=0-eLhZqSY7-TCbfmLvvADs7A&rtpof=true&sd=true בלתי מוגה - שיחה ויומן]'''
*'''[https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwbEdHaWdlNE5mcW8/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-SQ6_9-biGfMXRqLYKYa84g תשעה באב - יהפך לשמחה]''' - דף עזר ללימוד הדבר מלכות {{PDF}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwbEdHaWdlNE5mcW8/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-SQ6_9-biGfMXRqLYKYa84g תשעה באב - יהפך לשמחה]''' - דף עזר ללימוד הדבר מלכות {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/שיעורי-הרב-גינזבורג/70206/ דבר מלכות לש"פ דברים: לידת נשמת המשיח בתשעה באב]''' שיעור מאת הרב [[חיים יוסף גינזבורג]]{{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/70905/ וידיאו מאירועי תשעה באב תנש"א]''' {{וידפו}}
*[https://chabad.info/video/70659/ העידודים, הריקודים והשמחה: תשעה באב נדחה תנש"א] {{וידפו}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1c/יומן_תשעה_באב_תנשא.pdf יומן תשעה באב תנש"א שחל בימות המשיח]''' {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/שיעורי-הרב-גינזבורג/70206/ דבר מלכות לש"פ דברים: לידת נשמת המשיח בתשעה באב]''' שיעור מאת הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/moshiach/812635/ עשרות קבצים על דבר מלכות דברים-תשעה באב • להורדה]'''
*'''[https://chabad.info/moshiach/812635/ עשרות קבצים על דבר מלכות דברים-תשעה באב • להורדה]'''
 
*[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/609871/ תשעה באב שחל בערב הגאולה] {{וידפו}}
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/דבר-מלכות-בשישים-שניות/285274/ שישים שניות על הדבר מלכות לפרשת דברים] {{וידפו}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/506353/ פרסום ראשון: תיעוד מתשעה באב תנש"א] {{וידפו}}
{{שיחות הדבר מלכות}}
{{שיחות הדבר מלכות}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חומש דברים]]
[[קטגוריה:חומש דברים]]

גרסה אחרונה מ־16:19, 13 באוגוסט 2024

" דוקא בתשעה באב מחפשים עצות כיצד להיפטר מכל עניני תשעה באב, ועד להפיכתו ל"ששון ושמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו", כפי שהי' בתשעה באב האחרון "

– משיחת ליל ב' דחג הסוכות תשנ"ב, אות ה'. בלתי מוגה

דבר מלכות דברים הינה שיחה מוגהת המורכבת משיחות שאמר הרבי בשבת פרשת דברים, שבת חזון, תשעה באב (נדחה), יום א', עשירי באב (לפני תפלת ערבית) ויום ב', י"א באב (לאחרי תפלת ערבית) תנש"א[1].

השיחה עוסקת בביאור עניינו של תשעה באב שחל בשבת, המדגיש את העניין החיובי של היום - יום לידת משיח צדקנו[2] והתגברות מזלו[3], ואשר לכן "ימים אלו הם ימים מסוגלים ביותר לביאת משיח צדקנו"[4].

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תנש"א תשעה באב חל בשבת קודש, והצום נדחה למחרתו. במהלך השבת הרבה הרבי בדיבורים אודות הוודאות שהנה נפתחת הדלת, והנה מנחם משיח צדקנו בא, ובמילא במקום צום יהיה ששון ושמחה בחנוכת בית המקדש השלישי. והאוירה ב-770 התרוממה לגבהים חדשים[5].

במוצאי שבת קודש ומשיח עדיין לא בא, החל הצום. במהלך 24 השעות של הצום חילק הרבי 3 פעמים (!) דולרים לצדקה, לאחר ערבית, לאחר מנחה, ושוב לפני ערבית של צאת הצום אמר שיחה וחילק דולרים (כידוע סגולת הצדקה לפעול הגאולה, כמבואר גם כן בשיחה[6]). ומיד בצאת הצום לאחר תפלת ערבית של יום ראשון והבדלה, פתח הרבי בניגון הקפות של שמחת תורה[7].

כזכור, בדבר מלכות בלק (טו"ב תמוז) נתבאר באריכות שמהותו הפנימית של הצום היא ששון ושמחה כפי שיתגלה בגאולה, וכעת בעמדנו בסף הגאולה, מורגש ומודגש רק הטוב שבצום. הנהגתו של הרבי באותו תשעה באב המחישה עד כמה ימים אלו רק מדגישים את הבטחון והוודאות בביאת המשיח מיד ממש, ועד לששון ושמחה – ועל דרך השמחה של שמחת תורה בעת ההקפות – ככל שמותר על פי השולחן ערוך.

מהשיחות שנאמרו באותם ימים – שבת קודש, יום ראשון, ויום שני – נערכה השיחה שלפנינו. שנקודתה המרכזית היא כמודגש בתחילת השיחה "ימים אלו הם ימים מסוגלים ביותר לביאת משיח צדקנו", ובהמשך השיחה (ס"ט) "שיהודי מאמין באמונה שלימה שמשיח צדקנו . . נכנס כעת ממש לבית הכנסת, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו".

תוכן השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

" וכל זה מחזק עוד יותר את ענין הצפי' לגאולה – "אחכה לו בכל יום שיבוא", כולל שני הפירושים שבזה: "אחכה לו בכל יום" – "שיבוא" בזמן שיבוא; ו"אחכה לו" – שיבוא "בכל יום", תיכף ומיד, ובפשטות – שביום הש"ק זה, שבת חזון תשיעי בחודש מנחם אב שנת תנש"א, בא משיח צדקנו! ובפרט שבשנה זו יש את מעלת הר"ת שהיא נקראת "הי' תהא שנת אראנו נפלאות"

..וכנהוג (בהוראות השייכות לזמן הגלות), מוסיפים לזה את ההקדמה – שכל זה הוא רק באם משיח ח"ו יתעכב ("וועט זיך ח"ו אָפּהאַלטן"), ויהי רצון שלא נצטרך יותר לומר הקדמה זו ד"חס ושלום", כיון שתיכף ומיד (ע"י השלימות במעשינו ועבודתנו, כנ"ל) בא משיח צדקנו עוד בש"ק זה קודם תפילת מנחה וכו'

"

– משיחת ש"פ דברים תנש"א, ס"ב וס"ה. בלתי מוגה

ימי סגולה לגאולה (סעיפים א-ב).

מבאר שאחכה לו בכל יום שיבוא, בפרט בעת הזאת, בפרט בחודש מנחם-אב (כשמו של משיח) (ס"א). בפרט בתשעה באב עצמו שבו נולד משיח ומזלו גובר, גם כשחל בשבת, ובפרט שבת חזון (ס"ב).

מעלת האכילה בשבת תשעה באב (סעיפים ג-ה).

מדגיש את מעלת האכילה בתשעה באב שחל בשבת, שהצום נהפך לשמחה ותענוג, מעין סעודת שור הבר והלויתן (ס"ג). מקשר את האכילה בתשעה באב למאמר חז"ל בנוגע ליום כיפור[8] "כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". לשם כך מקדים ומראה את הקשר בין תשעה באב ליום כיפור, הן בחומרתו, ובעיקר, יום כיפור הוא שלימות התיקון והנחמה על החורבן של תשעה באב. וכאשר ט' באב חל בשבת – שענינה גאולה – הרי היא כיום כיפור עצמו (ס"ד). ולכן כל האוכל ושותה בתשיעי – שבת תשעה באב, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. זוכה לגילוי של עולם הבא שאין בו לא אכילה ולא שתיה, ויתבטל הצום ויהפך לששון ושמחה (ס"ה).

הקשר לפרשת השבוע (סעיפים ו-ח).

מקשר כל הנ"ל לפרשיות בתורה: שלשת השבועות של בין המצרים קשורים לגילוי ג' המוחין שיתגלו לעתיד, שכנגדם נקבל ג' ארצות בעבר הירדן. לכן בשבועות אלו קוראים בתורה על ירושת וחלוקת הארץ, כולל עבר הירדן (ס"ו). במנחה קוראים את פרשת ואתחנן על תפלת משה להכנס לארץ ולפעול את הגאולה הנצחית. ומתפלת משה ההוראה עד כמה צריך להפציר ולבקש על הגאולה (סעיפים ז-ח).

משיח מיד ממש (ס"ט).

לאחר הביאור הארוך במעלת הזמן בו אנו נמצאים, מובן שכיון שנמצאים במקום זכאי – 770, ובזמן זכאי – שבת תשעה באב, אלו הזמן והמקום הכי מסוגלים לביאת משיח צדקנו מיד, וכל הימים שלאחר מכן יהפכו כבר לימי גאולה שלימה.

המעשה הוא העיקר (סעיפים י-י"ג).

אם ח"ו משיח יתעכב, צריך להחליט החלטות טובות לימים הבאים, להוסיף בצדקה ובתורהסיומי מסכת עד ט"ו באב, ולפרסם זאת בכל מקום (ס"י). ובט"ו באב לעשות התוועדות גדולה בשמחה גדולה (סי"א). הקביעות של ט"ו באב ביום ו', מורה על סיום העבודה של בני ישראל בהבאת הגאולה (סי"ב). ותיכף ומיד משיח מגיע, וממשיכים בשמחה הכי גדולה, ובינתיים צועקים לה' שוב 'עד מתי'?! (סי"ג).

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בלתי מוגה: התוועדות ש"פ דברים, שבת חזון, תשעה באב (נדחה) תנש"א - דברי משיח תנש"א ח"ה ע' 17; שיחת יו"ד מנחם אב, תענית תשעה באב (נדחה) תנש"א - שם ע' 31; שיחת יום ב' פ' ואתחנן, י"א מנחם אב תנש"א, אחרי תפילת ערבית - שם ע' 36.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. השיחה הוגהה על ידי הרבי באידיש, ונדפסה בספר השיחות תנש"א ח"ב ע' 721.
  2. כדברי חז"ל שביום תשעה באב (יום שחרב הבית) "יליד מלכא משיחא". ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. איכ"ר פ"א, נא. וראה במדב"ר פי"ג, ה (בסופו).
  3. שביום הולדתו של אדם "מזלו גובר". ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע ופני משה שם.
  4. פתיחת השיחה המוגהת.
  5. תיאור האווירה ב-770 בגיליון חדור בד"ם.
  6. ישנם שקישרו את דברי הרבי הנ"ל אודות לידת משיח צדקנו בתשעה באב עם העובדה שחילק דולרים לצדקה בעש"ק אחרי מנחה ובמוצש"ק אחרי מעריב (ראה דברי משיח תנש"א ח"ה ע' 366-7; ע' 373), להמנהג הידוע ביום ההולדת (ספר השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 406): "להוסיף בנתינת הצדקה . . וכשיום ההולדת חל בשבת או יו"ט - ליתן בערב שבת או יו"ט (ומה טוב - גם לאחריו)". והרי תשעה באב הוא "יום לידתו של משיח צדקנו". - מתוך "יומן מבית חיינו" (דברי משיח תנש"א ח"ה ע' 380).
  7. הלשון המופיע בהערה בהתחלת השיחה: "בשעה 8:35 בערב נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לבית הכנסת ואמר שיחה. ואח"כ נתן לכאו"א שטר של דולר ע"מ לתת אותו (או חילופו) לצדקה ובהוספה מדילי'. ואח"כ התפללו תפלת ערבית. ולאחרי התפלה התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן ניגון הקפות דאביו ז"ל. המו"ל". וראה ביומן הנדפס בדברי משיח תנש"א ח"ה ע' 372-380.
  8. יומא פרק, ב.