4,489
עריכות
←היסטוריה
מ (תקלדה) |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|מן}} | |||
'''מָן''' היה מזון ניסי אותו אכלו בני ישראל בעת [[יציאת מצרים|יציאתם ממצרים]]. הוא החל לרדת ביום [[ט"ז באייר]], חודש ימים לאחר שיצאו ממצרים, וירד מידי יום חול במשך 40 שנה, עד ליום בו ניגשו לעבור את הירדן ולהיכנס לארץ ישראל{{הערה|יהושע ה, יב.}}. | '''מָן''' היה מזון ניסי אותו אכלו בני ישראל בעת [[יציאת מצרים|יציאתם ממצרים]]. הוא החל לרדת ביום [[ט"ז באייר]], חודש ימים לאחר שיצאו ממצרים, וירד מידי יום חול במשך 40 שנה, עד ליום בו ניגשו לעבור את הירדן ולהיכנס לארץ ישראל{{הערה|יהושע ה, יב.}}. | ||
| שורה 4: | שורה 5: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
לאחר [[יציאת מצרים]] ו[[קריעת ים סוף]], החלו [[בני ישראל]] להתקדם לעבר [[ארץ ישראל]], ובמהלך המסע התלוננו ל[[משה]] ו[[אהרון]] שאין להם מה לאכול, והם מעדיפים לחזור למצרים שם היה להם אוכל בשפע, והם מבכרים להשתעבד תחת ידם מאשר למות מרעב במדבר. | לאחר [[יציאת מצרים]] ו[[קריעת ים סוף]], החלו [[בני ישראל]] להתקדם לעבר [[ארץ ישראל]], ובמהלך המסע התלוננו ל[[משה רבינו|משה]] ו[[אהרון הכהן|אהרון]] שאין להם מה לאכול, והם מעדיפים לחזור למצרים שם היה להם אוכל בשפע, והם מבכרים להשתעבד תחת ידם מאשר למות מרעב במדבר. | ||
בהמשך לכך הבטיח הקב"ה לתת לבני ישראל אוכל מיד יום ביומו, ובנוסף ל{{ה|שליו}} הוריד להם לחם מן השמים{{הערה|שמות, טז}}: | בהמשך לכך הבטיח הקב"ה לתת לבני ישראל אוכל מיד יום ביומו, ובנוסף ל{{ה|שליו}} הוריד להם לחם מן השמים{{הערה|שמות, טז}}: | ||
| שורה 11: | שורה 12: | ||
לחם זה נקרא בשם מן, היות ובני ישראל לא ידעו כיצד לקרוא לו ואמרו "מן הוא". | לחם זה נקרא בשם מן, היות ובני ישראל לא ידעו כיצד לקרוא לו ואמרו "מן הוא". | ||
כינוי נוסף של לחם זה הוא "לחם אבירים"{{הערה|תהלים עח, כה.}}, שכולל משמעות כפולה: לחם זה הוא לחם שמיימי אותו אוכלים המלאכים המכונים בשם 'אבירים'{{הערה|תהלים עח, כה. ילקוט ראובני בשלח טז, ד. עמק המלך יד, ג. יומא עו, א.}}, וכן הוא נבלע באיברים והאדם האוכל אותו אינו צריך להפריש פסולת. | כינוי נוסף של לחם זה הוא "לחם אבירים"{{הערה|תהלים עח, כה.}}, שכולל משמעות כפולה: לחם זה הוא לחם שמיימי אותו אוכלים המלאכים המכונים בשם 'אבירים'{{הערה|תהלים עח, כה. ילקוט ראובני בשלח טז, ד. עמק המלך יד, ג. יומא עו, א.}}, וכן הוא נבלע באיברים והאדם האוכל אותו אינו צריך להפריש פסולת. {{ערך מורחב|ערך=[[אביר|לחם אבירים]]}} | ||
על אף הציווי ללקוט בכל יום עבור אותו היום בלבד, וביום שישי - ללקוט כמות כפולה, גם עבור ה[[שבת]], חלק מבני ישראל לא קיימו את ציווים אלו, ובאמצע השבוע אגרו יותר מדי מן, והוא הסריח ועלו בו תולעים, ובשבת יצאו ללקוט ולא מצאו. | על אף הציווי ללקוט בכל יום עבור אותו היום בלבד, וביום שישי - ללקוט כמות כפולה, גם עבור ה[[שבת]], חלק מבני ישראל לא קיימו את ציווים אלו, ובאמצע השבוע אגרו יותר מדי מן, והוא הסריח ועלו בו תולעים, ובשבת יצאו ללקוט ולא מצאו. | ||
| שורה 33: | שורה 34: | ||
==ברכתו== | ==ברכתו== | ||
בנוגע לברכה על המן, מובאים בספרים דעות שונות דוגמת 'בורא פרי האדמה'{{הערה|פרדס יוסף פרשת בשלח, בשם ספר חמדת ישראל.}}, 'הממטיר לחם מן השמים'{{הערה|הבן איש חי.}} ו'המוציא לחם מן הארץ'{{הערה|הגאון מטשעבין.}} וכן ישנה דעה שבירכו עליו לפי הטעם שטעמו בו, ודעה שלא ברכו עליו כלל{{הערה|בני יששכר, מאמר שבתות ג, ג. בשם הרב המקובל ישראל דוב.}}. בנוגע לברכה עליו [[לעתיד לבוא]] מביא הרבי{{הערה|עלה ההגהה עם ה[[גוף כתב יד קודש]] נדפס ב[[צדי"ק למלך]] חוברת ז' עמוד 342.}} בלקוטי שיחות{{הערה|חלק ד' עמוד 1035.}} שלדעת [[הרמ"ע מפאנו]] יברכו 'המוציא לחם מן השמים' על המן השמור בצנצנת בקודש הקודשים, ואילו לדעת הספר חסידים | בנוגע לברכה על המן, מובאים בספרים דעות שונות דוגמת 'בורא פרי האדמה'{{הערה|פרדס יוסף פרשת בשלח, בשם ספר חמדת ישראל.}}, 'הממטיר לחם מן השמים'{{הערה|הבן איש חי.}} ו'המוציא לחם מן הארץ'{{הערה|הגאון מטשעבין. וראו במוסף-הנושא "הרב חדקוב", לשבועון "כפר חב"ד", חג הפסח תשפ"ג, עמ' 22, מה ששמע בזה הרב חדקוב מהרבי הריי"צ.}} וכן ישנה דעה שבירכו עליו לפי הטעם שטעמו בו, ודעה שלא ברכו עליו כלל{{הערה|בני יששכר, מאמר שבתות ג, ג. בשם הרב המקובל ישראל דוב.}}. בנוגע לברכה עליו [[לעתיד לבוא]] מביא הרבי{{הערה|עלה ההגהה עם ה[[גוף כתב יד קודש]] נדפס ב[[צדי"ק למלך]] חוברת ז' עמוד 342.}} בלקוטי שיחות{{הערה|חלק ד' עמוד 1035.}} שלדעת [[הרמ"ע מפאנו]] יברכו 'המוציא לחם מן השמים' על המן השמור בצנצנת בקודש הקודשים, ואילו לדעת הספר חסידים (הוצאת מק"נ, סימן תתתת"מ) הברכה על אכילת המן הייתה 'הנותן לחם מן השמים'.{{הערה| סיכום מכל הדיעות ראו באתר: ימות המשיח בהלכה חלק ב׳ - סימן יד׃ אכילת מן לעתיד לבוא וברכותיה.}} | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||