ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף

{{קובץ|ביקור אדמור הרייצ|מודעה מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]] הקוראת לקבל את פני הרבי הריי"צ בבואו ל[[ירושלים]]}}

'''מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש''', היה מסע שערך [[הרבי הריי"צ]] בשנת ה'[[תרפ"ט]], על מנת להשתטח על קברי צדיקים ובמהלך הביקור פעל למען כלל יהודי [[ברית המועצות]].

בא' ד[[א' תמוז|ר"ח תמוז]] ה'תרפ"ט, קיבל הרבי את האישורים והרישיונות הדרושים לצורך נסיעתו. לאחר שהתקבלו האישורים, שלח הרבי מספר מכתבים על בואו, ביניהם לגאון הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד [[העדה החרדית]] ולרב [[אברהם יצחק קוק]] רבה הראשי של ארץ ישראל, שעזרו רבות להשגת הרישיונות להגעתו ארצה.

בכ"ג תמוז נסע הרבי ל[[ברלין]], משם נסע - בליווי בתו וחתניו, [[אדמו"ר שליט"א]] והרב [[שמריהו גוראריה]], יחד עם כמה מעסקני ברלין, בדרכו ל[[וינה]]. בכ"ד תמוז הגיעו לוינה בירת אוסטריה. ולמחרת, [[כ"ה תמוז]], יצאו הרבי וחתניו אל עיר הנמל האיטלקית טריסטה, שם עלו על אוניה ל[[מצרים]].  

לאחר כיומיים, ב[[כ"ט תמוז]] הגיע הרבי למצרים.  

באלכסנדריה התאכסן במלון 'רג'ינה פאלאס', לשם הגיעו ראשי הקהילה באלכסנדריה להיפגש עימו. במהלך הביקור שהה הרבי בביתו של מר יוסף דה פיג'וטו, שסייע רבות לביקורו של הרבי באלכסנדריה, אך התנה לפני כן את עזרתו בכך שהרבי יבקר בביתו.

במצרים וגם בארץ הקודש, משפחת הרב [[דוד צבי אריה שניאורסון]] סייעו למסע הרבי{{הערה|מסע הרבי בארץ הקודש}}.

ב[[א' מנחם אב|ר"ח מנחם אב]] עלו הרבי, חתנו ושני מלווים נוספים שהגיעו במיוחד מארץ הקודש – הרב [[מנחם מנדל נאה]] והרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] – על רכבת לארץ הקודש.

ביום חמישי [[ב' מנחם אב]] הגיע הרבי לתחנת הרכבת ב[[לוד]], שם נערכה לו קבלת פנים רשמית מטעם [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית לארץ ישראל]]. לאחר קבלת הפנים המשיך בדרכו ל[[ירושלים]].

===הביקור בירושלים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/6/index.htm יומן הביקור בספר השיחות].}}===

הרבי התארח במלון "אמדורסקי" ולשם הגיעו לבקרו הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב [[יצחק פרנקל]], הרב [[שמעון הורביץ]] ועוד.

בשעה שש בצהריים הגיע הרבי להתפלל ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]]. לאחר שהתפלל מנחה שאל האם נהוג לנשק את אבני הכותל, ומשנענה בחיוב, נשק לאבנים. על ביקורו בכותל כתב הרבי "באותן כמה שעות חייתי, שכחתי על הכל, הייתי טפח גבוה יותר, טעמתי רגעים מהחיים".

לאחר הביקור בכותל הלך לפגוש את הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] בביתו.

בשבת התפלל הרבי עם חסידים מכל רחבי הארץ שהגיעו לשבות במחיצתו, עלה למפטיר ובירך [[ברכת הגומל]].

ביום ראשון הגיעו מספר רבנים, ביניהם הראשון לציון הרב [[יעקב מאיר]]. בצהרי היום הלך לבקר את ה[[מנחם נחום טברסקי|אדמו"ר מרחמסטריווקא]].

לרגל יום היארצייט של [[האריז"ל]] נסע הרבי להשתטח על קברו ב[[צפת]]. בדרך עצר הרבי למנוחה בעיר [[עפולה]], שם ביקר אותו הרב הראשי ל[[תל אביב]] הרב שלמה אהרונסון.

כשהגיע לצפת נתן שלום לרבני העיר, שהגיעו לבקרו במלון "מרכזי", ולאחר מכן הלך להתפלל על ציון האריז"ל. לאחר שהתפלל אמר: "בביקור הראשון במקומות קדושים אלו, [[עולם העשייה]] נעלם לגמרי".

בשעה שלוש לפנות בוקר נסע לציון [[רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון]], שם התפלל שחרית ואמר תהלים. לאחר מכן ביקר במוסדות "בר יוחאי" ו"מושב זקנים", ואף חתם את שמו בספר המבקרים.

בשעה תשע בבוקר נסע לציון [[רבי מאיר בעל הנס]] ב[[טבריה]], ולקברי [[מנחם מענדל מויטבסק|הר"מ מויטבסק]] ו[[אברהם מקליסק (תקופת המגיד ממזריטש)|הר"א מקאליסק]], [[רבי עקיבא]], [[הרמב"ם]] ו[[השל"ה]].

בשעה שתיים בצהריים חזר לירושלים, שם שהה עד למחרת.

בשעה שתיים בצהריים יצא מירושלים בדרכו ל[[חברון]], בהגיעו לשם נערכה לו קבלת פנים על ידי התושבים היהודיים.

מאוחר יותר יצא מבית המלון "אשל אברהם", שם התאחסן, והלך, דרך [[בית רומנו]], ל[[מערת המכפלה]], לשם יכל להיכנס בזכות אישור מיוחד אותו השיג הרב [[אליעזר דן סלונים]], שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון. בכניסה למערה המתינו משלחת של נכבדי הערבים, ונתנו לרבי ומלויו סוליות עור ושרוכים מיוחדים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה כמנהג הערבים. הרבי נכנס דרך "שער יעקב" של המערה, ויצא דרך "שער אברהם".

לאחר שביקר בחברון, נסע לבקר בעיר עם רכבו. הוא עצר בעיר ונכנס לבית של שמעון קעלר, מתושבי העיר. התפלל מנחה, ולאחר מכן שתה כוס תה. הרבי שאל את המתיישבים לשלומם. כשהרבי יצא מהבית, באו המוני תושבים כדי ללוותו.

הבית שביקר בו עדיין עומד על תילו ונמצא במרכז המושבה, ומתגוררת בו אחת המקורבות של בית חב"ד בישוב{{הערה|{{קישור חבד און ליין|102568|הביקור המפתיע בראש-פינה והברכה שהתקיימה • צפו||י' שבט תשע"ז}}}}.

ב[[תשעה באב]] שהה הרבי בירושלים, וקיבל ל[[יחידות]] את תלמידי ישיבת תורת אמת. לאחר מכן הלך להשתטח על קברי צדיקים ב[[הר הזיתים]]. במוצאי תשעה באב [[התוועדות|התוועד]] הרבי בישיבת תורת אמת.

למחרת ביקר במספר מוסדות של הקהילה החרדית בירושלים: בית היתומים דיסקין, בתי הרפואה שערי צדק וביקור חולים ועוד. ביום ראשון ביקר בעוד מוסדות, וביניהם בבית הכנסת "[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית מנחם]]" בעיר העתיקה.

למחרת הלך שוב לכותל המערבי, ובשעה עשר בבוקר יצא מירושלים לכיוון [[תל אביב]]. מירושלים עד מוצא ליווה אותו האדמו"ר מרחמסטריווקא.

כשהגיע ל[[תל אביב]], התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו.

למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר.

במהלך היום ביקר הרבי בבית הכנסת הגדול ובישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]]{{הערה|הרבי נענה להזמנתו של ראש הישיבה הרב [[יהושע זעליג רוך]] שהיה בן למשפחת חסידי חב"ד מ[[ראקשיק]] שב[[ליטא]].}}, ונפגש עם חברי מועצת העיר. לאחר מכן ביקר ב[[בני ברק]].

בערב התאספו מול בית המלון אלפי אנשים, והרבי אמר לפניהם את ה[[מאמר]] "כי נר מצווה ותורה אור".

ביום חמישי ט"ז במנחם-אב נסע הרבי.מתל אביב לתחנת הרכבת בלוד.

על רגעי הפרידה, כותב הרבי ביומנו: "נכנסתי אל המרכבה ועמדתי על השליבה העליונה באופן שיכולתי לראות את כל המלווים אותנו באופן שהם יוכלו לראות אותנו. אמרתי להם "אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה", וכאשר אין הזמן גרמא לדבר, מסרתי בזה מאמר ארוך וברכתי אותם והם בירכו אותי ונפרדנו בשמחה רבה".

כשהיה הרבי בספינה בדרכו חזרה ל[[ריגה]] הגיעה ידיעה אודות ה[[פרעות תרפ"ט|פרעות]] שאירעו בחברון, ומגודל הצער קיבל הרבי התקף כליות. יחד עם הרבי בספינה היה הרופא ד"ר וולך, מנהל בית הרפואה שערי צדק בירושלים, שטיפל בו עד שחזר לאיתנו.

בשלהי שנת [[תרצ"ד]] עלה ברצונו של אדמו"ר הריי"צ לערוך מסע נוסף לארץ הקודש, ביקור אליו היה מתוכנן להצטרף גם הרבי, ולצורך כך שוגרו מכתבים אל מנהל מחלקת העליה מר בנימין עמיאל, אך בסופו של דבר הביקור לא יצא לפועל{{הערה|1=תצלום המכתבים ששוגרו לפקידים האחראים: [https://col.org.il/news/143481 אתר COL].}}.

בעשור האחרון החלו להיות נפוצים מסעות חב"דיים של מוסדות חינוך המתחקים על עקבות מסעו של אדמו"ר הריי"צ, עוצרים בנקודות הציון שעצר לאורך המסע, ולומדים באמצעות כך על תולדותיו ופעולותיו, נפגשים עם שלוחי הרבי, ולעיתים גם נפגשים עם אישים שזוכרים את הביקור, או לחילופין, של בני משפחתם המספרים על העדויות ששמעו מהם אודות הביקור{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabad.info/news/935639/ מסע ישיבת תות"ל הקריות].}}.

ערוץ אלף של [[צבאות השם (ישראל)]] החל לשדר בשנת תשפ"ד את תוכנית האתגר, בה ילדי צבאות השם עוקבים אחר תחנות מסע אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש.

*'''[https://drive.google.com/file/d/1GrnDQVt12YH-0RkI4u4cevo1qtp3eGPI/view?usp=drivesdk שמונים שנה למסע הרבי הריי"צ בארץ]''' מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 704 עמוד 26.

*[[לוי יצחק הולצמן]], '''[https://www.yeshiva.org.il/midrash/45040 צדיק בא לארץ]''', סקירת הביקור ב'[[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]]' גליון 325, פרשת בלק תש"פ

*'''[https://chabad.info/video/documentary/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/125265/ בעקבות מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש]''', בהפקת התלמידים השלוחים, ישיבה קטנה חח"ל צפת {{וידפו}}