אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]

}}

==תולדות חיים==

דעתו של החזון איש, שראוי לחבוש פאה דווקא, כיון שהיא מכסה היטב את ה[[שיער]]{{הערה|1=ספר דינים והנהגות מהחזון איש, חלק ב' פרק ח' אות ט'}}. כך נוהגים גם תלמידיו, ורוב בני משפחת קרליץ{{הערה|1=ספר "נזר החיים" עמ' רי"ד, תשובות הגר"ח קניבסקי בשם החזון איש}}. הרב חיים קניבסקי אף העיד שכך נהגה אשתו של החזון איש{{הערה|1=ספר אורחות רבנו הקהילות יעקב, חלק ג' אות ס"ג; "מאיר עוז", סימן ע"ה סעיף ב' אות ב'. וראו עוד בספר "מעשה איש" (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב): "הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו (החזו"א)... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאזורים שלנו כך נהגו ללכת"}}.

==קשריו עם חב"ד ==

החזון איש כמעט ולא היה בקשר עם חסידי חב"ד, מלבד הרב יעקב לנדא כיון שכיהן כרב בבני ברק בה התגורר החזון איש.  

קשר טוב במיוחד היה בין החזון איש לרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק, חסיד חב"ד. הם נפגשו רבות, וכן התכתבו בענייני הלכה ובענייני ציבור. החזון איש גם כיבד בנוכחותו את חגיגת הבר מצווה של בנו של הרב יעקב לנדא, הרב אליהו לנדא. באחת מאגרותיו, החזו"א כותב להרב יעקב לנדא שיסייע לו בהשגת ספרו של ה"שארית יהודה", אחיו של אדמו"ר הזקן: "אתכבד לבקש מאת מעכ"ת שליט"א להשאילני ספר 'שארית יהודה' מאחיו של הגרש"ז [=הגאון רבי שניאור זלמן, אדה"ז] זצוק"ל. אם נמצא תחת ידו ימסרו נא להמוסר כתב זה"{{הערה|[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת], ז' אלול תשפ"א, באתר [[חב"ד און ליין]]. וראה גם בספר פאר הדור, חלק ב, עמ' ע, הערה 8}}.

ישנה עדות שהחזון איש שיבח מאוד את הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן, ופעמים רבות אמר לר' שמריהו גריינימן ללמוד הלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן{{הערה|מעשה איש, חלק ג, עמ' צא, בשם בנו של ר' שמריהו, ר' ברוך.}}.  

===מתנגד למקוואות חב"ד===

[[הרבי]] עודד את הרב חנזין במאבק למען המשך הקמת המקוואות החב"דיים באמצעות אגרות ואף התבטאויות נדירות בשיחות קודש, ואכן, בנחישות ראויה הצליח להקים מקוואות רבים בשיטת חב"ד.{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 104, אגרות קודש ח"ה ע' שז}}

===יחס מהרבי===

הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ו]] העיר: "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה"{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"א עמוד שמ"ז, אגרת ג'תשלב}} ואכן נראה שהרב פרנקל הקשיב לעצת הרבי  כי במהדורה השלישית של הספר שם את הפרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] סמוך לפרק על האדמו"ר מהוסיאטין ואילו את הפרק על החזון איש שם אחרי שני רבנים אחרים, וכנראה כדי להפריד בין הפרקים, לאור הערת הרבי על כך {{הערה| ראה "יחידי סגולה" מהדורה שלישית שיצאה לאור בשנת [[תש"כ]].}}.

בעיתון "שערים"{{הערה|כ' סיוון תשכ"ט.}} כתב הרב משה מונק כי החקלאים בכפר חב"ד נוהגים בענייני המשק על פי פסקי החזו"א "לפי הוראת רבם האדמו"ר שליט"א"{{הערה|מקדש מלך, חלק ד, עמ' תז, סימן יא, הערה 4.}}.

בהתוועדות חג ה[[פורים]] [[תשכ"ו]] נכח בן אחיו של החזון איש הרב שמריהו יוסף קרליץ{{הערה|(קבע את מגוריו בקראון הייטס בשנת תשכ"ה ובה שהה שנה ויותר) והתפלל בישיבת 'נצח ישראל רמיילס' של הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] והיה מקורב אליו}} וישב על הבימה בסמיכות מקום לרבי{{הערה|בני המשפחה מספרים שאחרי שאביו נשאל ע"י אחד החסידים לשמו והוא השיב ששם משפחתו הוא קרליץ ולאחר שאותו חסיד דאג שהמסר יועבר לרבי, הרבי ביקש שיכבדו את קרליץ לשבת על בימת ההתוועדות. אולם ייתכן שהוא הוזמן לבימה עפ"י ועד המסדר ורק כך היה הדבר נראה מזווית מבטו}} הרבי הורה לו לומר [[לחיים]], וכן העניק לו חתיכת עוגה{{הערה|הענקת העוגה על פי יומן ישראל יואל סוסובר, וכן הפרט שבהמשך מזג לו הרבי לחיים בעצמו}}, כשהרבי אומר לו {{ציטוטון|תאמר במשפחה שהם יכולים לשלוח לפה את הספרים}}{{הערה|במקור (באידיש): זאגט אין משפחה אז זיי קענען שיקען דא די ספרים}} והובן{{הערה|כך על כל פנים הובן במשפחת הרב שמריהו יוסף קרליץ}} שהכוונה לספרי החזון איש אותם הוציאו בני המשפחה לאור{{הערה|ספר 'המזכיר' ע' 117 ואילך - מפי בנו של בעל המעשה הרב יוסף קרליץ מלייקווד}}. בהמשך ההתוועדות אף מזג הרבי בעצמו לאחיין "לחיים" בעת שמזג לכל אלו שישבו על ידו{{הערה|ר' שמואל קרליץ סיפר שאביו, הרב שמריהו יוסף, התפעל מאוד לראות שהרבי שתה הרבה משקה בהתוועדות ובכל זאת דיבר בלהט בעניני תורה ולמדנות בש"ס ובפוסקים שעות על גבי שעות. את התפעלותו מגדלותו וגאונותו של הרבי, הביע למחרת באוזני הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] שהגיב שהרבי הוא יותר גדול מהגאון הרב [[שמעון שקופ]]. יומיים לאחר ההתוועדות, ב[[י"ז אדר]] [[תשכ"ו]], דיבר הרבי בחדרו עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] על כמה עניינים, ועל מה שמסר [[הריל"ג]] אודות התפעלותו של קרליץ שאמר שמעולם לא ראה צדיק כזה גדול ולמדן כזה גדול כמו הרבי, שאל הרבי את הרב גרונר: איפה הייתה 'לומדות' בהתוועדות? הרב גרונר אמר שאולי הכוונה למה שנאמר בענין [[שמיטה|שמיטין]] ו[[יובל|יובלות]] והרבי הציע שאולי הכוונה למה שנאמר בעניין סמיכת [[פרשת זכור]] לפורים, והרב גרונר אמר שבכלל התפעל מזה שהרבי דיבר הרבה שעות וציטט מש"ס וראשונים ומזה הבין את למדנותו של הרבי}}.

===קו התאריך===

=== מחלוקת השיעורים ===

בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הרב ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון איש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] בתורה (כזית, כביצה וכו'). גדולי הרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה סברו כמו ר' חיים נאה, נגד דעת החזון איש. ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש וגיסו [[הסטייפלר]] ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני.