שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:משפחת קיבמן באמצעות HotCat) |
||
| (14 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|שלום דובער קיבמן|האחיין, שמש בית הכנסת 770|שלום דובער קיבמן (קראון הייטס)}} | {{מפנה|שלום דובער קיבמן|האחיין, שמש בית הכנסת 770|שלום דובער קיבמן (קראון הייטס)}} | ||
[[קובץ:בערל קיבמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קיבמן]] | |||
הרב '''שלום דובער קיבמן''' ([[ג' חשון]] [[תרפ"א]]-[[כ' ניסן]] [[תשס"ז]]) היה [[בעל שמועה]] ו[[בעל קורא]] מראשוני המתיישבים ומנכבדי [[כפר חב"ד]]. | הרב '''שלום דובער קיבמן''' ([[ג' חשון]] [[תרפ"א]]-[[כ' ניסן]] [[תשס"ז]]) היה [[בעל שמועה]] ו[[בעל קורא]] מראשוני המתיישבים ומנכבדי [[כפר חב"ד]]. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
כילד, נדדה משפחתו ועברה להתגורר ב[[הומיל]], ועל אף גילו הצעיר, כבר בגיל 12 הסתפח לישיבת תומכי תמימים שפעלה בעיר{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד חצר.}}. | כילד, נדדה משפחתו ועברה להתגורר ב[[הומיל]], ועל אף גילו הצעיר, כבר בגיל 12 הסתפח לישיבת תומכי תמימים שפעלה בעיר{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד חצר.}}. | ||
בגיל 14 למד בישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]{{הערה|החל מתענית אסתר תרצ"ה.}}, ולאחר מכן למד בישיבה בהאדיטש שייסד ר' [[יוסף גנזבורג]] שומר האוהל, לצידו שימש כמשגיח אחיו ר' [[אברהם זעליג גנזבורג]], לאחר פסח תרצ"ו חזר | בגיל 14 למד בישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]{{הערה|החל מתענית אסתר תרצ"ה.}}, ולאחר מכן למד בישיבה בהאדיטש שייסד ר' [[יוסף גנזבורג]] שומר האוהל, לצידו שימש כמשגיח אחיו ר' [[אברהם זעליג גנזבורג]], לאחר פסח תרצ"ו חזר לברדיטשוב, ובהמשך למד בישיבות תומכי תמימים בוורוניז', ז'יטומיר, כותאיס וקולאשי. בחודש אב ת"ש חזרו לקורוסק, ובזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלטה משפחתו מהבית ל[[סמרקנד]]. | ||
אביו העיד עליו "מילאתי אותו כל כך בחסידות, עד שאם הוא היה שק - היה נקרע מזמן". | אביו העיד עליו "מילאתי אותו כל כך בחסידות, עד שאם הוא היה שק - היה נקרע מזמן". | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
*אחיו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]] | *אחיו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]] | ||
*אחיו, ר' שניאור זלמן קיובמן | *אחיו, ר' שניאור זלמן קיובמן | ||
*רעייתו הרבנית דבורה בת האדמו"ר רבי יהושע אשר זצ"ל רויטבלאט משעדליץ | |||
*בתו מרת אלטע בתיה, רעיית ר' [[יצחק רודרמן]] | *בתו מרת אלטע בתיה, רעיית ר' [[יצחק רודרמן]] | ||
*בתו בת שבע - נפטרה בגיל 6 ממחלה פתאומית | *בתו בת שבע - נפטרה בגיל 6 ממחלה פתאומית | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | |||
[[קטגוריה:בעלי שמועה]] | |||
[[קטגוריה: | |||
[[קטגוריה: | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"א]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים בהומיל]] | |||
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברדיצ'ב]] | |||
[[קטגוריה:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ווארוניז']] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים זיטומיר]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כותאיס]] | |||
[[קטגוריה:משפחת קיבמן]] | |||
גרסה אחרונה מ־02:06, 4 באוגוסט 2024
המונח "שלום דובער קיבמן" מפנה לכאן. לערך העוסק בהאחיין, שמש בית הכנסת 770, ראו שלום דובער קיבמן (קראון הייטס).
הרב שלום דובער קיבמן (ג' חשון תרפ"א-כ' ניסן תשס"ז) היה בעל שמועה ובעל קורא מראשוני המתיישבים ומנכבדי כפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בג' חשון תרפ"א בעיירה ויעטקא לאביו החסיד ר' דוד קיובמן (הורודוקער) ולאמו מרת בת שבע רייזא. בשעת הברית היה מהראשונים שנקראו על שם אדמו"ר הרש"ב.
כילד, נדדה משפחתו ועברה להתגורר בהומיל, ועל אף גילו הצעיר, כבר בגיל 12 הסתפח לישיבת תומכי תמימים שפעלה בעיר[1].
בגיל 14 למד בישיבת תומכי תמימים ברדיצ'ב[2], ולאחר מכן למד בישיבה בהאדיטש שייסד ר' יוסף גנזבורג שומר האוהל, לצידו שימש כמשגיח אחיו ר' אברהם זעליג גנזבורג, לאחר פסח תרצ"ו חזר לברדיטשוב, ובהמשך למד בישיבות תומכי תמימים בוורוניז', ז'יטומיר, כותאיס וקולאשי. בחודש אב ת"ש חזרו לקורוסק, ובזמן מלחמת העולם השניה נמלטה משפחתו מהבית לסמרקנד.
אביו העיד עליו "מילאתי אותו כל כך בחסידות, עד שאם הוא היה שק - היה נקרע מזמן".
בהגיעו לגיל נישואין שידך אותו הגביר ר' מענדל דייטש עם רעייתו מרת דבורה בת האדמו"ר משעדליץ רבי יהושע אשר רויטבלט ומרת אלטע בתיה, ועם סיום מלחמת העולם השניה, כיון שרעייתו היתה ילידת פולין, יכל לצאת את גבולות רוסיה באופן רישמי, ולאחר תקופת מעבר בפוקינג עלה לארץ הקודש והתיישב בכפר חב"ד שם שימש כעוזר מלמד, בעוד רעייתו החזיקה לפרנסת המשפחה חנות למיני סדקית במרכז כפר חב"ד.
נודע כבעל שמועה וסיפורי חסידים רבים השתמרו מפיו כשהוא היה מספר כל סיפור עם דיוק מופלג, וכן היה בעל קורא שדייק בקריאתו. הרבה בסיגופים ותעניות, עד שפעם הרבי כתב לו באחד המכתבים שיזהר מסיגופים. בפי חסידים מקובל בשם ר' מענדל פוטרפס שהיה 'נסתר', שהסתיר בחשאי את כל הנהגותיו וידיעותיו, אולם על אף זאת המשפיע ר' זלמן גופין שסעד אותו בימי חוליו באחרית ימיו, מעיד שהוא התגלה כמבין וידען גדול בנגלה ובחסידות, עם זיכרון והבנה מצויינים.
רעייתו מרת דבורה נפטרה על פניו בד' ניסן תשנ"ט ונטמנה בהר הזיתים, והוא נפטר שמונה שנים אחריה, בשעת בוקר מוקדמת בעיצומו של חול המועד פסח, כ' ניסן (ערב שביעי של פסח) תשס"ז, ונטמן בבית העלמין הר הזיתים, בסמיכות לאוהלי אדמו"ר בית זוועהיל.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, ר' אברהם קיובמן, כפר חב"ד
- אחיו, ר' שניאור זלמן קיובמן
- רעייתו הרבנית דבורה בת האדמו"ר רבי יהושע אשר זצ"ל רויטבלאט משעדליץ
- בתו מרת אלטע בתיה, רעיית ר' יצחק רודרמן
- בתו בת שבע - נפטרה בגיל 6 ממחלה פתאומית