פולמוס העירוב בקראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:עירוב קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|220px|מכתב הרבנים נגד הקמת עירוב בשכונה]]
[[קובץ:עירוב קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|220px|מכתב הרבנים נגד הקמת עירוב בשכונה]]
{{לעריכה|שכתוב ציטוטים, כתיבה נייטרלית}}
'''פולמוס [[עירוב תחומין]] ב[[קראון הייטס]]''' הוא דיון הלכתי אודות האפשרות העקרונית להקים עירוב שיתיר טלטול בשבת גם בשכונה הגובלת עם רחובות ראשיים הנחשבים לרוב הדעות כ[[מבוי מפולש]] ל[[רשות הרבים]].
'''פולמוס [[עירוב תחומין]] ב[[קראון הייטס]]''' הוא דיון הלכתי אודות האפשרות העקרונית להקים עירוב שיתיר טלטול בשבת גם בשכונה הגובלת עם רחובות ראשיים הנחשבים לרוב הדעות כ[[מבוי מפולש]] ל[[רשות הרבים]].


שורה 23: שורה 24:


==דעת [[הרבי]] בנושא==
==דעת [[הרבי]] בנושא==
{{לשכתב|פסקה=כן}}
במספר מקרים שונים נדרש [[הרבי]] לסוגיה, ומהמענות השונים ניתן לראות עד כמה הדברים אינם פשוטים, וכן את ההדגשה שהדברים חייבים להיעשות על ידי רב מומחה בתחום, ובהסכמת [[רבני שכונת קראון הייטס|רבני המקום]].
במספר מקרים שונים נדרש [[הרבי]] לסוגיה, ומהמענות השונים ניתן לראות עד כמה הדברים אינם פשוטים, וכן את ההדגשה שהדברים חייבים להיעשות על ידי רב מומחה בתחום, ובהסכמת [[רבני שכונת קראון הייטס|רבני המקום]].


שורה 29: שורה 29:


* '''מענה לרבני מלבורן על בקשתם לבנות עירוב לבני הקהילה {{הערה|תשמ"ב}}''':
* '''מענה לרבני מלבורן על בקשתם לבנות עירוב לבני הקהילה {{הערה|תשמ"ב}}''':
{{ציטוטון|מפורסמת דעתי שבדורנו זה איש או ארגון שמתחשבים אתו העושה עירוב ויודע שסוף סוף יתפרסם הדבר – הרי זה תקלה איומה, כי אי אפשר שלא יארע שבת קודש אחד והעירוב פסול – ועל פי טבע שיתרגלו פעמים אחדים בהוצאה בשבת קודש לא תועיל כל הכרזה והודעה שהעירוב נפסל ואסור וכו' שיפסיקו להוציא,אין לעשות עירוב אלא בסודיות {{הערה|צדי"ק למלך ח"ז ע' 226}}}}.


מפורסמת דעתי שבדורנו זה איש או ארגון שמתחשבים אתו העושה עירוב ויודע שסוף סוף יתפרסם הדבר – הרי זה תקלה איומה, כי אי אפשר שלא יארע שבת קודש אחד והעירוב פסול – ועל פי טבע שיתרגלו פעמים אחדים בהוצאה בשבת קודש לא תועיל כל הכרזה והודעה שהעירוב נפסל ואסור וכו' שיפסיקו להוציא,


ואין לעשות עירוב אלא בסודיות {{הערה|צדי"ק למלך ח"ז ע' 226}}.


* '''ממכתב להרב פנחס ווברמן, (מיאמי) {{הערה|ג' תמוז תשכ"ב}}''':{{ציטוטון|…לכתבו על דבר עירוב בעיר, כיון שהלכות רבות בזה – הרי מבלי השתתפות רב בקי בהל' אלו ביחוד אין לעשות בזה}} {{הערה|אגרות קודש חכ"ב אג' ח'תנז}}




* '''ממכתב להרב פנחס ווברמן, (מיאמי) {{הערה|ג' תמוז תשכ"ב}}''':


{{ציטוטון|…לכתבו על דבר עירוב בעיר, כיון שהלכות רבות בזה הרי מבלי השתתפות רב בקי בהל' אלו ביחוד אין לעשות בזה}} {{הערה|אגרות קודש חכ"ב אג' ח'תנז}}
* '''ממכתב להרב יוסף דוד מאשקאוויטש שחיבר קונטרס תיקון עירובין וכתב לרבי שעשו בפועל כהצעתו {{הערה|א' דראש חודש אדר תשי"ח}}''':{{ציטוטון| …ברור לדעתי מוחלטת ותקיפה – שאין להדפיס, וגם לא לפרסם באופן אחר, שגמר הענין ותיקן העירוב (על כל פנים לפי דעתו). ומה שכתב בסיומו דהקונטרס תועלת הפרסום – בכדי להציל אף אלו דלאיסורא מכווני וכש"ס (נזיר כג, א), בודאי גם כת"ר משער כמה מאלו המזידים – לומדים או אפילו רק יודעים על דבר ספרים וקונטרסים כאלו, מה שאין כן בהנוגע לשומרי תורה ומצוות, שעליהם דוקא אמרו חכמינו ז"ל דמורי היתרא לנפשייהו (באם רק ימצא איזה יסוד ואמתלא שיהי') שעלול פרסום הדבר להביא אותם עד לפרצות כו'. ולאחרי הפרסום יהי' הענין בגדר לא יוכל לתיקון, אפילו אם ירצה.
– האזהרה רבה שבפתיחת הקונטרס – כבר ראו במוחש, שאין זה מועיל בדבר הנדפס ומתפרסם, כיון שבעוה"ר רווחת השיטה דבהיתרא ניחא. ובפרט במדינה זו, אשר ה"רע-בנים" עומדים על משמרתם משמרת לעומת ה' ולעומת תורתו – לפרוץ חומת הדת והיהדות. {{הערה|אגרות קודש חט"ז אג' ו'פד}}}}




 
* '''ממכתב להרב גבריאל ציננער (ימי אלול תשמ"ב)''': {{ציטוטון|בנוגע לעירובין, ידועים ב' הקצוות: א) מצוה לחזור כו' ומברך עליו, ולאידך – אפילו בדור צדיק כפשוט – צריך להיות שיור שלא תשתכח כו', ובדורנו זה על אחת כמה וכמה. ולכן, לפענ"ד, על הרבנים היודעים תנאי המקום – להחליט מה מכריע במקום פלוני – לעשות או לא. פשוט – שבמקום שישנו – צריך להיות השתדלות וכו' שיהי' כדין, ואשרי חלקם דמזכי הרבים, ואלמלי שמרו שבת א' כו' אבל פני' וקריאה בזה מצדי, הרי צריך להיות בהקדמה (על פי הנ"ל) שבאם העירוב נעשה על פי וגם ברצון חכמים וכו' – (דאין מדינה זו כפולין לפנים וכו') ומכמה טעמים חשש שעל ידי זה יצא שכרו כו'. וק"ל.}}
* '''ממכתב להרב יוסף דוד מאשקאוויטש שחיבר קונטרס תיקון עירובין וכתב לרבי שעשו בפועל כהצעתו {{הערה|א' דראש חודש אדר תשי"ח}}''':
 
…ברור לדעתי מוחלטת ותקיפה – שאין להדפיס, וגם לא לפרסם באופן אחר, שגמר הענין ותיקן העירוב (על כל פנים לפי דעתו).
 
ומה שכתב בסיומו דהקונטרס תועלת הפרסום – בכדי להציל אף אלו דלאיסורא מכווני וכש"ס (נזיר כג, א), בודאי גם כת"ר משער כמה מאלו המזידים – לומדים או אפילו רק יודעים על דבר ספרים וקונטרסים כאלו,
 
מה שאין כן בהנוגע לשומרי תורה ומצוות, שעליהם דוקא אמרו חכמינו ז"ל דמורי היתרא לנפשייהו (באם רק ימצא איזה יסוד ואמתלא שיהי') שעלול פרסום הדבר להביא אותם עד לפרצות כו'. ולאחרי הפרסום יהי' הענין בגדר לא יוכל לתיקון, אפילו אם ירצה.
 
– האזהרה רבה שבפתיחת הקונטרס – כבר ראו במוחש, שאין זה מועיל בדבר הנדפס ומתפרסם, כיון שבעוה"ר רווחת השיטה דבהיתרא ניחא. ובפרט במדינה זו, אשר ה"רע-בנים" עומדים על משמרתם – משמרת לעומת ה' ולעומת תורתו – לפרוץ חומת הדת והיהדות.}} {{הערה|אגרות קודש חט"ז אג' ו'פד}}
 
 
* '''ממכתב להרב גבריאל ציננער (ימי אלול תשמ"ב)''':
 
{{ציטוטון|בנוגע לעירובין, ידועים ב' הקצוות: א) מצוה לחזור כו' ומברך עליו, ולאידך – אפילו בדור צדיק כפשוט – צריך להיות שיור שלא תשתכח כו', ובדורנו זה על אחת כמה וכמה.
 
ולכן, לפענ"ד, על הרבנים היודעים תנאי המקום – להחליט מה מכריע במקום פלוני – לעשות או לא.
 
פשוט – שבמקום שישנו – צריך להיות השתדלות וכו' שיהי' כדין,
 
ואשרי חלקם דמזכי הרבים, ואלמלי שמרו שבת א' כו'
 
אבל פני' וקריאה בזה מצדי, הרי צריך להיות בהקדמה (על פי הנ"ל) שבאם העירוב נעשה על פי וגם ברצון חכמים וכו' – (דאין מדינה זו כפולין לפנים וכו') ומכמה טעמים חשש שעל ידי זה יצא שכרו כו'. וק"ל.


* '''מענה למשפחת חיטריק'''
* '''מענה למשפחת חיטריק'''
כאשר כיהן ר' הירשל כחבר ועד הקהל בשכונת קראון הייטס, נכנס ליחידות והציע לרבי שיבנה עירוב כאן בשכונה, והרבי שלל את זה בתוקף.
כאשר כיהן ר' הירשל כחבר ועד הקהל בשכונת קראון הייטס, נכנס ליחידות והציע לרבי שיבנה עירוב כאן בשכונה, והרבי שלל את זה בתוקף.