אליהו הנביא: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:כסא של אליהו עתיק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|כיסא של אליהו הנביא ל[[ברית מילה]] מקהילת מץ מלפני כמה מאות שנים. קהילת קודש בה ישבו על מדין רבים וגדולי מהעם היהודי, בהם רבי [[יהונתן אייבשיץ]] ועוד.]]

[[קובץ:כסא של אליהו.JPG|שמאל|ממוזער|תצורת סלע המכונה "כיסא אליהו" למרגלות הר [[מירון]]]]

'''אליהו הנביא''', הינו [[נביא]] מתקופת מלכי ישראל. תלמידו של [[אחיה השילוני]], ורבו של אלישע הנביא. נודע בזכות המעמד בהר הכרמל בו החזיר את [[עם ישראל]] ב[[תשובה]] לאחר ש[[עבודה זרה|עבדו]] לבעל. אליהו עלה בסערה השמימה ב[[גוף|גופו]] ולא נפטר, ומאז מגיע לכל [[ברית מילה]].

אליהו יבוא לפני [[ביאת המשיח]] על מנת לבשר על [[הגאולה האמיתית והשלימה]], כדברי הנביא{{הערה|שם=מלאכי}}: {{ציטוטון|הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם}}.

בימי 250 נביאי הבעל (עובדי [[עבודה זרה]]) החזיר אליהו הנביא את עם ישראל ב[[תשובה]] על ידי האש שירדה על המזבח כאשר הקריב את קרבנו - לעומת קרבנם של נביאי הבעל, וכל העם נענה בזעקת ה' הוא האלקים.

ישנם דיעות{{הערה|[[רש"י]] ורלב"ג בשמואל ב'. רד"ק במעשה של [[פילגש בגבעה]].}} כי אליהו הוא לא אחר מאשר פנחס בן אלעזר בן [[אהרן הכהן]], אשר קינא את קנאת ה' בזמרי בן סלוא, וחי זמן רב לאחר מכן מכח ברכת השם "הנני נותן לו את בריתי שלום", אשר בה כלולה אריכות ימים. אך יש האומרים כי אליהו היה משבט בנימין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39633&hilite=e7ec4727-0494-49e1-b81f-652f6722ad0c&st=%D7%9E%D7%99+%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90&pgnum=22 ראה רשימת המקורות בהקדמת תנא דבי אליהו].}}.

לפני [[ביאת משיח]] יבוא אליהו ויחזור שוב לבני ישראל. מכאן מגיעה הברכה המפורסמת: "הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות".

הפסוק {{ציטוטון|"הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא"}}{{הערה|מלאכי ג' כ"ג.}} מלמד כי אליהו הנביא יבוא קודם ביאת המשיח, יבשר על ביאתו ויכין את העולם להתגלותו.

במדרשים שונים מובא זמנים שונים ביחס לזמן ביאתו. בפסיקתא רבתי{{הערה|פרשה לה.}} מובא שאליהו מגיע ג' ימים קודם ביאת משיח ומקונן על הרי ישראל, לאחר מכן מבשר בשלשת הימים על טובה שלום וישועה לעם ישראל.  

בהלכות מלכים{{הערה|פרק יב, הלכה ב.}} כתב ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת [[ימות המשיח]] תהיה [[מלחמת גוג ומגוג]], ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו וגו'. ואינו בא לא לטהר הטמא ולא לטמא הטהור, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת משיח יבוא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהם, לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו}}.

לשיטת [[הרבי]], אין מחלוקת במציאות מתי יבוא אליהו, ופשוט שאליהו יבוא הן לפני [[גוג ומגוג]] והן לפני ביאת משיח, אך המחלוקת בין שתי הדעות הנ"ל היא, מתי היא ביאתו העיקרית{{דרוש מקור}}.

אפשרות נוספת ליישב את המדרשות החלוקים מציע הרבי לאור דברי ה'סדר עולם רבא' האומר{{הערה|פרק י"ז.}} שאליהו הנביא נגנז {{ציטוטון|עד שיבוא מלך המשיח ונראה ונגנז שנייה ואינו נראה עד שיבוא גוג ומגוג}}{{הערה|מכתב כללי פרטי י' כסלו תשכ"ח, אגרות קודש חכ"ה ע' לד.}}.

הרבי מוסיף ואומר שמכיון שמשיח יכול לבוא בכל יום, לכן מגיע אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש בכל יום ומבשר אודות ביאת המשיח{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&st=&pgnum=84&hilite= שיחת ז' תשרי תנש"א].}}.

אליהו הנביא יבוא דווקא מלובש בגוף, כיון שאחרת לא יוכל לפסוק תשובות הלכתיות{{מקור}}, וכפי שמוכח בגמרא{{הערה|עירובין מג, א.}} שביאתו קשורה עם ענין איסור תחומין בשבת, השייך רק בגוף גשמי למטה מעשרה טפחים{{הערה|לקוטי שיחות ח"ב ע' 207.}}.  

אליהו יבוא ל[[בית הדין הגדול]]{{הערה|שם=עירובין}} - נציגם של כל בני ישראל. בית דין הגדול מקומו יהיה ב[[טבריה]], כיון ששם היה המקום האחרון אליו גלו ה[[סנהדרין]], ולשם ישובו בתחילה. ב[[יחידות]] ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנים הראשיים]], הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]{{הערה|י"א באייר תשמ"ט.}}, אמר הרבי: "במדרשי חז"ל מצינו שמשיח צדקנו (אליהו הנביא) יתגלה תחילה בגליל, ובגליל גופא בטבריא ש"טובה ראייתה", אבל איש לא יקפיד גם אם אליהו הנביא יבוא בחוץ לארץ, ואפילו בברוקלין, ולמחרתו יבוא משיח לטבריא".

במסכת עדויות{{הערה|פרק ח' משנה ז'.}} נאמר: {{ציטוטון|אמר רבי יהושע: מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע . . רבי יהודה אומר: לקרב אבל לא לרחק, רבי שמעון אומר: להשוות המחלוקת, וחכמים אומרים: לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם, שנאמר: הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא גו'.}}.

לשיטת הרבי{{הערה|שם=שג|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&st=&pgnum=35 שערי גאולה חלק ב' (ימות המשיח), עמ' (עמ' 35)].}} אין מחלוקת מה הם פעולותיו של אליהו, כי את '''כל''' הפעולות הנזכרות לעיל יעשה אליהו, אך השאלה מה יעשה כחלק ושלב ב{{ה|גאולה}}.

בגמרא{{הערה|שם=עירובין|עירובין מג, ב.}} נאמר שאליהו בא לבשר אודות הגאולה העתידה, לכן יבוא אליהו יום אחד קודם ביאת משיח.

ב[[תלמוד ירושלמי]] נאמר{{הערה|שקלים דף יד, ב.}} "[[תחיית המתים]] - מביאה לידי אליהו זכור לטוב".

*[[ניגון אליהו הנביא]]

[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]