אליהו הנביא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (14 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כסא של אליהו.JPG|שמאל|ממוזער | [[קובץ:כסא של אליהו עתיק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|כיסא של אליהו הנביא ל[[ברית מילה]] מקהילת מץ מלפני כמה מאות שנים. קהילת קודש בה ישבו על מדין רבים וגדולי מהעם היהודי, בהם רבי [[יהונתן אייבשיץ]] ועוד.]] | ||
[[קובץ:כסא של אליהו.JPG|שמאל|ממוזער|תצורת סלע המכונה "כיסא אליהו" למרגלות הר [[מירון]]]] | |||
'''אליהו הנביא''', הינו [[נביא]] מתקופת מלכי ישראל. תלמידו של [[אחיה השילוני]], ורבו של אלישע הנביא. נודע בזכות המעמד בהר הכרמל בו החזיר את [[עם ישראל]] ב[[תשובה]] לאחר ש[[עבודה זרה|עבדו]] לבעל. אליהו עלה בסערה השמימה ב[[גוף|גופו]] ולא נפטר, ומאז מגיע לכל [[ברית מילה]]. | '''אליהו הנביא''', הינו [[נביא]] מתקופת מלכי ישראל. תלמידו של [[אחיה השילוני]], ורבו של אלישע הנביא. נודע בזכות המעמד בהר הכרמל בו החזיר את [[עם ישראל]] ב[[תשובה]] לאחר ש[[עבודה זרה|עבדו]] לבעל. אליהו עלה בסערה השמימה ב[[גוף|גופו]] ולא נפטר, ומאז מגיע לכל [[ברית מילה]]. | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
בימי 250 נביאי הבעל (עובדי [[עבודה זרה]]) החזיר אליהו הנביא את עם ישראל ב[[תשובה]] על ידי האש שירדה על המזבח כאשר הקריב את קרבנו - לעומת קרבנם של נביאי הבעל, וכל העם נענה בזעקת ה' הוא האלקים. | בימי 250 נביאי הבעל (עובדי [[עבודה זרה]]) החזיר אליהו הנביא את עם ישראל ב[[תשובה]] על ידי האש שירדה על המזבח כאשר הקריב את קרבנו - לעומת קרבנם של נביאי הבעל, וכל העם נענה בזעקת ה' הוא האלקים. | ||
ישנם דיעות{{הערה|[[רש"י]] ורלב"ג בשמואל ב'. רד"ק במעשה של פילגש בגבעה.}} כי אליהו הוא לא אחר מאשר פנחס בן אלעזר בן [[אהרן הכהן]], אשר קינא את קנאת ה' בזמרי בן סלוא, וחי זמן רב לאחר מכן מכח ברכת השם "הנני נותן לו את בריתי שלום", אשר בה כלולה אריכות ימים. אך יש האומרים כי אליהו היה משבט בנימין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39633&hilite=e7ec4727-0494-49e1-b81f-652f6722ad0c&st=%D7%9E%D7%99+%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90&pgnum=22 ראה רשימת המקורות בהקדמת תנא דבי אליהו]}}. | ישנם דיעות{{הערה|[[רש"י]] ורלב"ג בשמואל ב'. רד"ק במעשה של [[פילגש בגבעה]].}} כי אליהו הוא לא אחר מאשר פנחס בן אלעזר בן [[אהרן הכהן]], אשר קינא את קנאת ה' בזמרי בן סלוא, וחי זמן רב לאחר מכן מכח ברכת השם "הנני נותן לו את בריתי שלום", אשר בה כלולה אריכות ימים. אך יש האומרים כי אליהו היה משבט בנימין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39633&hilite=e7ec4727-0494-49e1-b81f-652f6722ad0c&st=%D7%9E%D7%99+%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90&pgnum=22 ראה רשימת המקורות בהקדמת תנא דבי אליהו].}}. | ||
אליהו הנביא היה מהיחידים במשך הדורות, שלא מת מעולם, אלא הינו חי וקיים, אחרי שעלה בגופו השמימה לעיני תלמידו המובהק - אלישע הנביא. | אליהו הנביא היה מהיחידים במשך הדורות, שלא מת מעולם, אלא הינו חי וקיים, אחרי שעלה בגופו השמימה לעיני תלמידו המובהק - אלישע הנביא. | ||
ישנה מחלוקת בקרב רבותינו, אם אליהו הנביא נכנס לגן עדן בגופו - כדעת הרמב"ן{{הערה|פרשת אחרי מות על הפסוק אשר יעשה אותם וכו'.}}, או לא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39633&hilite=e7ec4727-0494-49e1-b81f-652f6722ad0c&st=מי+הוא+אליהו+הנביא&pgnum=2 ראה בהקדמת תנא דבי אליהו]}}. | ישנה מחלוקת בקרב רבותינו, אם אליהו הנביא נכנס לגן עדן בגופו - כדעת הרמב"ן{{הערה|פרשת אחרי מות על הפסוק אשר יעשה אותם וכו'.}}, או לא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39633&hilite=e7ec4727-0494-49e1-b81f-652f6722ad0c&st=מי+הוא+אליהו+הנביא&pgnum=2 ראה בהקדמת תנא דבי אליהו].}}. | ||
==דרגתו הרוחנית== | |||
שרשו של אליהו הוא מ[[ב"ן]] (מלכות), ולכן התעכב עיבורו שנים עשר חודשים{{הערה|מסכת יבמות דף פ' עמוד ב'. המשך תרס"ו ע' קנז.}}. בהתאם לכך, עניינו הוא [[ביטול]] חיצוני - [[אתכפייא]], ו[[בירור]] התחתון על ידי [[העלאת מיין נוקבין]] מלמטה למעלה. אמנם, בשונה משאר הנשמות ששרשם מב"נ, אליהו הנביא זיכך את גופו בתכלית והמשיך אף בו ה[[ביטול]] לאלוקות מצד מציאותו הוא, ולכן עלה בגופו השמימה{{הערה|ראה מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ג חלק א' ע' תא. שם תקס"ו חלק א' עמוד צד. מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] דרושי חתונה ח"א ע' קיג ואילך. אור התורה פרשת בחוקותי עמוד רי. שם על סידור תפילה עמוד רפ. שם ספר מלאכי עמוד תקמ"א. דרך מצוותיך איסור כניסת כהן בעל מום. המשך תרס"ו עמוד קנח ואילך. ועוד.}}{{הערה|בשונה מ[[משה רבינו]] ששרשו מ[[מ"ה]], ועניינו ביטול פנימי - [[אתהפכא]], על ידי המשכת [[מים דכורין]]. ולאידך, משה רבינו פחות המשיך את הביטול בחיצוניותו ובגופו ולכן גופו נקבר. - שם.}}. | |||
אליהו הנביא קשור גם עם מידת ה[[אמת]]{{הערה|אור התורה פרשת ראה עמוד תרצח.}}, עם ספירת ה[[דעת]]{{הערה|ובזה גופא - דעת דנוקבא ([[תורת לוי יצחק]] ע' שכח. [https://drive.google.com/file/d/1_nMxhE6GdaexoPNQpPrrgw8xslvUxKGx/view ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 573 בשולי הגיליון.]) או דעת דגדלות (אוה"ת על ספר מלכים א' עמוד ע'. שם ברשימות על שיר השירים עמוד קסב).}}, ועם חלק ה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] שבנשמה{{הערה|ראה ספר הגלגולים פרק יט. שער הגלגולים הקדמה לא (אות ו). ספר המאמרים תרצ"ט עמוד 207.}}. | |||
==גילוי אליהו== | |||
{{ערך מורחב|גילוי אליהו}} | |||
גילוי אליהו הוא כינוי להתגלותו של אליהו הנביא לאחר שעלה בסערה השמיימה. בדרך כלל, משתמשים בביטוי לתאר את הופעתו לצדיקים ויחידי סגולה לגלות להם סודות התורה, אך ישנם מקרים נוספים בהם נוכח אליהו: בליל הסדר, בברית מילה, מגיע לעשות ניסים מסויימים, או לבשר בשורות טובות. | |||
== ביאת אליהו == | == ביאת אליהו == | ||
בספר מלאכי נאמר: {{ציטוטון|הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם}}{{הערה|שם=מלאכי|מלאכי ג, כג.}}. | בספר מלאכי נאמר: {{ציטוטון|הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם}}{{הערה|שם=מלאכי|מלאכי ג, כג.}}. | ||
| שורה 19: | שורה 28: | ||
===זמן ביאתו=== | ===זמן ביאתו=== | ||
בגמרא{{הערה| | הפסוק {{ציטוטון|"הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא"}}{{הערה|מלאכי ג' כ"ג.}} מלמד כי אליהו הנביא יבוא קודם ביאת המשיח, יבשר על ביאתו ויכין את העולם להתגלותו. | ||
בגמרא{{הערה|עירובין מ"ג ב.}} נאמר שאליהו הנביא מגיע יום לפני ביאת משיח. | |||
במדרשים שונים מובא זמנים שונים ביחס לזמן ביאתו. בפסיקתא רבתי{{ | במדרשים שונים מובא זמנים שונים ביחס לזמן ביאתו. בפסיקתא רבתי{{הערה|פרשה לה.}} מובא שאליהו מגיע ג' ימים קודם ביאת משיח ומקונן על הרי ישראל, לאחר מכן מבשר בשלשת הימים על טובה שלום וישועה לעם ישראל. | ||
בהלכות מלכים{{הערה|פרק יב, הלכה ב.}} כתב ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת [[ימות המשיח]] תהיה [[מלחמת גוג ומגוג]], ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו וגו'. ואינו בא לא לטהר הטמא ולא לטמא הטהור, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת משיח יבוא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהם, לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו}}. | בהלכות מלכים{{הערה|פרק יב, הלכה ב.}} כתב ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת [[ימות המשיח]] תהיה [[מלחמת גוג ומגוג]], ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו וגו'. ואינו בא לא לטהר הטמא ולא לטמא הטהור, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת משיח יבוא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהם, לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו}}. | ||
לשיטת [[הרבי]], אין מחלוקת במציאות מתי יבוא אליהו, ופשוט שאליהו יבוא הן לפני [[גוג ומגוג]] והן לפני ביאת משיח, אך המחלוקת בין שתי הדעות הנ"ל היא, מתי היא ביאתו העיקרית{{ | לשיטת [[הרבי]], אין מחלוקת במציאות מתי יבוא אליהו, ופשוט שאליהו יבוא הן לפני [[גוג ומגוג]] והן לפני ביאת משיח, אך המחלוקת בין שתי הדעות הנ"ל היא, מתי היא ביאתו העיקרית{{דרוש מקור}}. | ||
אפשרות נוספת ליישב את המדרשות החלוקים מציע הרבי לאור דברי ה'סדר עולם רבא' האומר{{הערה|פרק י"ז}} שאליהו הנביא נגנז {{ציטוטון|עד שיבוא מלך המשיח ונראה ונגנז שנייה ואינו נראה עד שיבוא גוג ומגוג}}{{הערה|מכתב כללי פרטי י' כסלו תשכ"ח, אגרות קודש חכ" | אפשרות נוספת ליישב את המדרשות החלוקים מציע הרבי לאור דברי ה'סדר עולם רבא' האומר{{הערה|פרק י"ז.}} שאליהו הנביא נגנז {{ציטוטון|עד שיבוא מלך המשיח ונראה ונגנז שנייה ואינו נראה עד שיבוא גוג ומגוג}}{{הערה|מכתב כללי פרטי י' כסלו תשכ"ח, אגרות קודש חכ"ה ע' לד.}}. | ||
הרבי מוסיף ואומר שמכיון שמשיח יכול לבוא בכל יום, לכן מגיע אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש בכל יום ומבשר אודות ביאת המשיח{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&st=&pgnum=84&hilite= שיחת ז' תשרי תנש"א].}}. | הרבי מוסיף ואומר שמכיון שמשיח יכול לבוא בכל יום, לכן מגיע אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש בכל יום ומבשר אודות ביאת המשיח{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&st=&pgnum=84&hilite= שיחת ז' תשרי תנש"א].}}. | ||
===אופן ומקום ביאתו=== | ===אופן ומקום ביאתו=== | ||
אליהו הנביא יבוא דווקא מלובש בגוף, כיון שאחרת לא יוכל לפסוק תשובות הלכתיות{{מקור}}. | אליהו הנביא יבוא דווקא מלובש בגוף, כיון שאחרת לא יוכל לפסוק תשובות הלכתיות{{מקור}}, וכפי שמוכח בגמרא{{הערה|עירובין מג, א.}} שביאתו קשורה עם ענין איסור תחומין בשבת, השייך רק בגוף גשמי למטה מעשרה טפחים{{הערה|לקוטי שיחות ח"ב ע' 207.}}. | ||
אליהו יבוא ל[[בית הדין הגדול]]{{הערה|שם=עירובין}} - נציגם של כל בני ישראל. בית דין הגדול מקומו יהיה ב[[טבריה]], כיון ששם היה המקום האחרון אליו גלו ה[[סנהדרין]], ולשם ישובו בתחילה. ב[[יחידות]] ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנים הראשיים]], הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]{{הערה|י"א באייר תשמ"ט.}}, אמר הרבי: "במדרשי חז"ל מצינו שמשיח צדקנו (אליהו הנביא) יתגלה תחילה בגליל, ובגליל גופא בטבריא ש"טובה ראייתה", אבל איש לא יקפיד גם אם אליהו הנביא יבוא בחוץ לארץ, ואפילו בברוקלין, ולמחרתו יבוא משיח לטבריא". | אליהו יבוא ל[[בית הדין הגדול]]{{הערה|שם=עירובין}} - נציגם של כל בני ישראל. בית דין הגדול מקומו יהיה ב[[טבריה]], כיון ששם היה המקום האחרון אליו גלו ה[[סנהדרין]], ולשם ישובו בתחילה. ב[[יחידות]] ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנים הראשיים]], הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]{{הערה|י"א באייר תשמ"ט.}}, אמר הרבי: "במדרשי חז"ל מצינו שמשיח צדקנו (אליהו הנביא) יתגלה תחילה בגליל, ובגליל גופא בטבריא ש"טובה ראייתה", אבל איש לא יקפיד גם אם אליהו הנביא יבוא בחוץ לארץ, ואפילו בברוקלין, ולמחרתו יבוא משיח לטבריא". | ||
===מטרת ביאתו=== | ===מטרת ביאתו=== | ||
במסכת עדויות{{הערה|פרק ח' משנה ז'.}} נאמר: {{ציטוטון|אמר רבי יהושע: מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע . . רבי יהודה אומר: לקרב אבל לא לרחק, רבי שמעון אומר: להשוות המחלוקת, וחכמים אומרים: לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם, שנאמר: הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא גו'}}. | במסכת עדויות{{הערה|פרק ח' משנה ז'.}} נאמר: {{ציטוטון|אמר רבי יהושע: מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע . . רבי יהודה אומר: לקרב אבל לא לרחק, רבי שמעון אומר: להשוות המחלוקת, וחכמים אומרים: לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם, שנאמר: הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא גו'.}}. | ||
לשיטת הרבי{{הערה|שם=שג|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&st=&pgnum=35 שערי גאולה חלק ב' (ימות המשיח), עמ' (עמ' 35)].}} אין מחלוקת מה הם פעולותיו של אליהו, כי את '''כל''' הפעולות הנזכרות לעיל יעשה אליהו, אך השאלה מה יעשה כחלק ושלב ב{{ה|גאולה}}. | לשיטת הרבי{{הערה|שם=שג|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&st=&pgnum=35 שערי גאולה חלק ב' (ימות המשיח), עמ' (עמ' 35)].}} אין מחלוקת מה הם פעולותיו של אליהו, כי את '''כל''' הפעולות הנזכרות לעיל יעשה אליהו, אך השאלה מה יעשה כחלק ושלב ב{{ה|גאולה}}. | ||
| שורה 45: | שורה 56: | ||
בתלמוד ובספרות התורנית מובא הרבה פעמים המושג תיק"ו, שמשמעותו על פי הרמז '''ת'''שבי '''י'''תרץ '''ק'''ושיות '''ו'''איבעיות, כלומר שכשיבוא אליהו בביאת משיח יפשוט הוא חלק גדול מהספיקות ההלכתיות, כמובן שהפסיקה תהיה בתור רב ולא בתור נביא מכיון ו"[[תורה לא בשמים היא]]"{{מקור}}. | בתלמוד ובספרות התורנית מובא הרבה פעמים המושג תיק"ו, שמשמעותו על פי הרמז '''ת'''שבי '''י'''תרץ '''ק'''ושיות '''ו'''איבעיות, כלומר שכשיבוא אליהו בביאת משיח יפשוט הוא חלק גדול מהספיקות ההלכתיות, כמובן שהפסיקה תהיה בתור רב ולא בתור נביא מכיון ו"[[תורה לא בשמים היא]]"{{מקור}}. | ||
ב[[תלמוד ירושלמי]] נאמר{{ | ב[[תלמוד ירושלמי]] נאמר{{הערה|שקלים דף יד, ב.}} "[[תחיית המתים]] - מביאה לידי אליהו זכור לטוב". | ||
==ראו גם== | |||
*[[ניגון אליהו הנביא]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 54: | שורה 68: | ||
{{תבנית:גאולה ומשיח}} | {{תבנית:גאולה ומשיח}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:נביאים]] | ||
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]] | [[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:43, 19 ביולי 2024
אליהו הנביא, הינו נביא מתקופת מלכי ישראל. תלמידו של אחיה השילוני, ורבו של אלישע הנביא. נודע בזכות המעמד בהר הכרמל בו החזיר את עם ישראל בתשובה לאחר שעבדו לבעל. אליהו עלה בסערה השמימה בגופו ולא נפטר, ומאז מגיע לכל ברית מילה.
אליהו יבוא לפני ביאת המשיח על מנת לבשר על הגאולה האמיתית והשלימה, כדברי הנביא[1]: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימי 250 נביאי הבעל (עובדי עבודה זרה) החזיר אליהו הנביא את עם ישראל בתשובה על ידי האש שירדה על המזבח כאשר הקריב את קרבנו - לעומת קרבנם של נביאי הבעל, וכל העם נענה בזעקת ה' הוא האלקים.
ישנם דיעות[2] כי אליהו הוא לא אחר מאשר פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, אשר קינא את קנאת ה' בזמרי בן סלוא, וחי זמן רב לאחר מכן מכח ברכת השם "הנני נותן לו את בריתי שלום", אשר בה כלולה אריכות ימים. אך יש האומרים כי אליהו היה משבט בנימין[3].
אליהו הנביא היה מהיחידים במשך הדורות, שלא מת מעולם, אלא הינו חי וקיים, אחרי שעלה בגופו השמימה לעיני תלמידו המובהק - אלישע הנביא.
ישנה מחלוקת בקרב רבותינו, אם אליהו הנביא נכנס לגן עדן בגופו - כדעת הרמב"ן[4], או לא[5].
דרגתו הרוחנית[עריכה | עריכת קוד מקור]
שרשו של אליהו הוא מב"ן (מלכות), ולכן התעכב עיבורו שנים עשר חודשים[6]. בהתאם לכך, עניינו הוא ביטול חיצוני - אתכפייא, ובירור התחתון על ידי העלאת מיין נוקבין מלמטה למעלה. אמנם, בשונה משאר הנשמות ששרשם מב"נ, אליהו הנביא זיכך את גופו בתכלית והמשיך אף בו הביטול לאלוקות מצד מציאותו הוא, ולכן עלה בגופו השמימה[7][8].
אליהו הנביא קשור גם עם מידת האמת[9], עם ספירת הדעת[10], ועם חלק הרוח שבנשמה[11].
גילוי אליהו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – גילוי אליהו |
גילוי אליהו הוא כינוי להתגלותו של אליהו הנביא לאחר שעלה בסערה השמיימה. בדרך כלל, משתמשים בביטוי לתאר את הופעתו לצדיקים ויחידי סגולה לגלות להם סודות התורה, אך ישנם מקרים נוספים בהם נוכח אליהו: בליל הסדר, בברית מילה, מגיע לעשות ניסים מסויימים, או לבשר בשורות טובות.
ביאת אליהו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר מלאכי נאמר: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם"[1].
לפני ביאת משיח יבוא אליהו ויחזור שוב לבני ישראל. מכאן מגיעה הברכה המפורסמת: "הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות".
זמן ביאתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפסוק ""הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא""[12] מלמד כי אליהו הנביא יבוא קודם ביאת המשיח, יבשר על ביאתו ויכין את העולם להתגלותו.
בגמרא[13] נאמר שאליהו הנביא מגיע יום לפני ביאת משיח.
במדרשים שונים מובא זמנים שונים ביחס לזמן ביאתו. בפסיקתא רבתי[14] מובא שאליהו מגיע ג' ימים קודם ביאת משיח ומקונן על הרי ישראל, לאחר מכן מבשר בשלשת הימים על טובה שלום וישועה לעם ישראל.
בהלכות מלכים[15] כתב הרמב"ם: "יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו וגו'. ואינו בא לא לטהר הטמא ולא לטמא הטהור, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת משיח יבוא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהם, לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו".
לשיטת הרבי, אין מחלוקת במציאות מתי יבוא אליהו, ופשוט שאליהו יבוא הן לפני גוג ומגוג והן לפני ביאת משיח, אך המחלוקת בין שתי הדעות הנ"ל היא, מתי היא ביאתו העיקרית[דרוש מקור].
אפשרות נוספת ליישב את המדרשות החלוקים מציע הרבי לאור דברי ה'סדר עולם רבא' האומר[16] שאליהו הנביא נגנז "עד שיבוא מלך המשיח ונראה ונגנז שנייה ואינו נראה עד שיבוא גוג ומגוג"[17].
הרבי מוסיף ואומר שמכיון שמשיח יכול לבוא בכל יום, לכן מגיע אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש בכל יום ומבשר אודות ביאת המשיח[18].
אופן ומקום ביאתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אליהו הנביא יבוא דווקא מלובש בגוף, כיון שאחרת לא יוכל לפסוק תשובות הלכתיות[דרוש מקור], וכפי שמוכח בגמרא[19] שביאתו קשורה עם ענין איסור תחומין בשבת, השייך רק בגוף גשמי למטה מעשרה טפחים[20].
אליהו יבוא לבית הדין הגדול[21] - נציגם של כל בני ישראל. בית דין הגדול מקומו יהיה בטבריה, כיון ששם היה המקום האחרון אליו גלו הסנהדרין, ולשם ישובו בתחילה. ביחידות לרבנים הראשיים, הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא[22], אמר הרבי: "במדרשי חז"ל מצינו שמשיח צדקנו (אליהו הנביא) יתגלה תחילה בגליל, ובגליל גופא בטבריא ש"טובה ראייתה", אבל איש לא יקפיד גם אם אליהו הנביא יבוא בחוץ לארץ, ואפילו בברוקלין, ולמחרתו יבוא משיח לטבריא".
מטרת ביאתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת עדויות[23] נאמר: "אמר רבי יהושע: מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע . . רבי יהודה אומר: לקרב אבל לא לרחק, רבי שמעון אומר: להשוות המחלוקת, וחכמים אומרים: לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם, שנאמר: הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא גו'.".
לשיטת הרבי[24] אין מחלוקת מה הם פעולותיו של אליהו, כי את כל הפעולות הנזכרות לעיל יעשה אליהו, אך השאלה מה יעשה כחלק ושלב בגאולה.
בגמרא[21] נאמר שאליהו בא לבשר אודות הגאולה העתידה, לכן יבוא אליהו יום אחד קודם ביאת משיח.
בתלמוד ובספרות התורנית מובא הרבה פעמים המושג תיק"ו, שמשמעותו על פי הרמז תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות, כלומר שכשיבוא אליהו בביאת משיח יפשוט הוא חלק גדול מהספיקות ההלכתיות, כמובן שהפסיקה תהיה בתור רב ולא בתור נביא מכיון ו"תורה לא בשמים היא"[דרוש מקור].
בתלמוד ירושלמי נאמר[25] "תחיית המתים - מביאה לידי אליהו זכור לטוב".
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 מלאכי ג, כג.
- ↑ רש"י ורלב"ג בשמואל ב'. רד"ק במעשה של פילגש בגבעה.
- ↑ ראה רשימת המקורות בהקדמת תנא דבי אליהו.
- ↑ פרשת אחרי מות על הפסוק אשר יעשה אותם וכו'.
- ↑ ראה בהקדמת תנא דבי אליהו.
- ↑ מסכת יבמות דף פ' עמוד ב'. המשך תרס"ו ע' קנז.
- ↑ ראה מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ג חלק א' ע' תא. שם תקס"ו חלק א' עמוד צד. מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"א ע' קיג ואילך. אור התורה פרשת בחוקותי עמוד רי. שם על סידור תפילה עמוד רפ. שם ספר מלאכי עמוד תקמ"א. דרך מצוותיך איסור כניסת כהן בעל מום. המשך תרס"ו עמוד קנח ואילך. ועוד.
- ↑ בשונה ממשה רבינו ששרשו ממ"ה, ועניינו ביטול פנימי - אתהפכא, על ידי המשכת מים דכורין. ולאידך, משה רבינו פחות המשיך את הביטול בחיצוניותו ובגופו ולכן גופו נקבר. - שם.
- ↑ אור התורה פרשת ראה עמוד תרצח.
- ↑ ובזה גופא - דעת דנוקבא (תורת לוי יצחק ע' שכח. ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 573 בשולי הגיליון.) או דעת דגדלות (אוה"ת על ספר מלכים א' עמוד ע'. שם ברשימות על שיר השירים עמוד קסב).
- ↑ ראה ספר הגלגולים פרק יט. שער הגלגולים הקדמה לא (אות ו). ספר המאמרים תרצ"ט עמוד 207.
- ↑ מלאכי ג' כ"ג.
- ↑ עירובין מ"ג ב.
- ↑ פרשה לה.
- ↑ פרק יב, הלכה ב.
- ↑ פרק י"ז.
- ↑ מכתב כללי פרטי י' כסלו תשכ"ח, אגרות קודש חכ"ה ע' לד.
- ↑ שיחת ז' תשרי תנש"א.
- ↑ עירובין מג, א.
- ↑ לקוטי שיחות ח"ב ע' 207.
- ↑ 21.0 21.1 עירובין מג, ב.
- ↑ י"א באייר תשמ"ט.
- ↑ פרק ח' משנה ז'.
- ↑ שערי גאולה חלק ב' (ימות המשיח), עמ' (עמ' 35).
- ↑ שקלים דף יד, ב.