אריה לייב שפירא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 רבי '''אריה ליב שפירא''' (ידוע בשם רבי לייבעלע קאוונער) היה רב שישב אחת עשרה שנה (תקפ"ח-תקצ"ח), על כסא הרבנות בסמרגון קודם שנתקבל כאב"ד בקובנה. הוא היה אחד הגאונים המפורסמים בתקופתו, הראשון שקיבל את התואר "אב בית דין" בעיר ואם בישראל קובנה.
-== עם אדמו"ר הצמח צדק ==
+== עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==
 כאשר [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקר בסמרגון והתאכסן אצל החסיד החב"די ר' [[אברהם צבי ברודנא]], הוא אמר לר' אברהם ברודנא שברצונו ללכת לבקר את מרא דאתרא של סמרגון, כיוון ששמע שהוא גאון אמיתי וחכם, מיהרו כמה חסידים ורצו לבשר לרב שהאדמו"ר מליובאוויטש יבקר אצלו תיכף.
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 אחרי רבי רפאל קיבל את המשרה אחיו הצעיר, רבי משה שמואל שפירא. ולאחר פטירתו עבר כיסא הרבנות לבנו, רבי חיים צבי שפירא.
-שבע עשרה שנה תפס רבי חיים צבי שפירא, נכדו של רבי ליבעלע מקובנה, את כיסא הרבנות בעיירה לופיץ, מחוז מינסק, משנת תר"ס עד שנת תרע"ז. באותה שנה, לאחר פטירת אביו רבי משה שמואל, ירש את כיסא הרבנות שלו בבברויסק. הוא היה מחותנו של רבי [[יוסף רוזין]] מכיון שבן מאומץ שלו, בן אשתו השניה אותו גידל, נשא את בתו של רבי חיים צבי.{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?id=459&section=artdays שטורם נט.].}}
+שבע עשרה שנה תפס רבי חיים צבי שפירא, נכדו של רבי ליבעלע מקובנה, את כיסא הרבנות ב[[עיירה]] לופיץ, מחוז מינסק, משנת תר"ס עד שנת [[תרע"ז]]. באותה שנה, לאחר פטירת אביו רבי משה שמואל, ירש את כיסא הרבנות שלו בבברויסק. הוא היה מחותנו של רבי [[יוסף רוזין]] מכיון שבן מאומץ שלו, בן אשתו השניה אותו גידל, [[נישואין|נשא]] את בתו של רבי חיים צבי.{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?id=459&section=artdays שטורם נט.].}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:רבני ליטא|שפירא אריה לייב]]
+[[קטגוריה:אישים בסמרגון]]