עירוי חמין לצוננין: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2")
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
[[קובץ:הכנת תה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האם מותר להוסיף מים חמים מכלי ראשון על שיירי תה קר?]]
[[קובץ:הכנת תה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האם מותר להוסיף מים חמים מכלי ראשון על שיירי תה קר?]]
'''עירוי חמין לצוננין''' היא שאלה הלכתית הנוגעת למעשה האם מותר לשפוך מים חמים על מים קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב או שמא יש בכך משום איסור [[מלאכת מבשל]].
'''עירוי חמין לצוננין''' היא שאלה הלכתית הנוגעת למעשה האם מותר לשפוך מים חמים על מים קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב או שמא יש בכך משום איסור [[מלאכת מבשל]].
שורה 8: שורה 9:
בגמרא (מב, א) מובא עוד: "ת"ר נותן אדם חמין לתוך הצונן ולא הצונן לתוך החמין דברי [[בית שמאי]]. ו[[בית הלל]] אומרים בין חמין לתוך הצונן ובין צונן לתוך החמין מותר בד"א בכוס אבל באמבטי חמין לתוך הצונן ולא צונן לתוך החמין ו[[רבי שמעון בן מנסיא]] אוסר".
בגמרא (מב, א) מובא עוד: "ת"ר נותן אדם חמין לתוך הצונן ולא הצונן לתוך החמין דברי [[בית שמאי]]. ו[[בית הלל]] אומרים בין חמין לתוך הצונן ובין צונן לתוך החמין מותר בד"א בכוס אבל באמבטי חמין לתוך הצונן ולא צונן לתוך החמין ו[[רבי שמעון בן מנסיא]] אוסר".
==מחלוקת הראשונים==
==מחלוקת הראשונים==
שלשת שיטות ישנן במשנה:
במשנה ישנן שלש שיטות :


שיטה אחת היא שיטת רש"י, שהחילוק בין המשנה לסיפא הוא שברישא מדובר בכלי ראשון ובסיפא מדובר בכלי שני. ומכיון שכך נמצא שהחילוק שנאמר בגמרא לגבי הסיפא, "אמר אביי הכי קאמר המיחם שפינהו ויש בו מים חמין לא יתן לתוכו מים מועטין בשביל שיחומו אבל נותן לתוכו מים מרובים כדי להפשירן", הוא בכלי שני, שמותר לשפוך בו מים מרובים. נמצא שמותר לשפוך מים חמים לתוך צוננין משום ש"תתאה גבר" אבל להיפך אסור.  
לשיטת רש"י, החילוק בין חלקה הראשון של המשנה לחלקה השנ הוא שברישא מדובר בכלי ראשון ובסיפא מדובר בכלי שני. לפיכך החילוק שנאמר בגמרא לגבי הסיפא, "אמר אביי הכי קאמר המיחם שפינהו ויש בו מים חמין לא יתן לתוכו מים מועטין בשביל שיחומו אבל נותן לתוכו מים מרובים כדי להפשירן", עוסק בכלי שני, שמותר לשפוך בו מים מרובים. נמצא שמותר לשפוך מים חמים לתוך צוננין משום ש"תתאה גבר" אבל להיפך אסור.  


ולפי דברי רבי שמעון בן מנסיא שאוסר, משום שההיתר הוא רק לשפוך מים חמים מועטים לתוך מים צוננים, אבל לא מים מרובים. לפי שיטה זו עצמה יש שני דיעות: יש אומרים שההלכה היא כתנא קמא וממילא אין חילוק בין מים מרובים למועטין. ולפי הרי"ף שפוסק כרבי שמעון בן מנסיא ולפי זה יש חילוק בין מים מרובים למועטין.
ולפי דברי רבי שמעון בן מנסיא שאוסר, משום שההיתר הוא רק לשפוך מים חמים מועטים לתוך מים צוננים, אך לא מים מרובים. לשיטה זו עצמה ישנם שתי דיעות: יש אומרים שההלכה היא כתנא קמא וממילא אין חילוק בין מים מרובים למועטין. הרי"ף פוסק כרבי שמעון בן מנסיא ולפי זה יש חילוק בין מים מרובים למועטין.


שיטה שנייה היא התוספות בשם [[רבינו תם]] שאין כלל חילוק בין מים צוננין לתוך חמים או ההפך, החילוק היחיד הוא רק כמות המים, משום שדרך היא לשפוך את הכמות המועטת לתוך הכמות המרובה, אבל אין חילוק בין הכמות העליונה לתחתונה.
שיטה שנייה היא שיטת התוספות בשם [[רבינו תם]] שלא מחלק כלל בין מים צוננין לתוך חמים או ההפך, החילוק היחיד הוא רק בכמות המים, משום שדרך היא לשפוך את הכמות המועטת לתוך הכמות המרובה, אך אין חילוק בין הכמות העליונה לתחתונה.


שיטה שלישית היא שיטת הרשב"א, השווה לרש"י בהלכותיה, אך לא בטעמה. לפי שיטה זו אין חילוק בכמות המים, אלא רק בכך שאם הצוננין הם המים התחתונים ויוצקים לתוכם את המים הרותחים מותר, אך לא מטעמו של רש"י מפני ש"תתאה גבר", אלא מפני שהמים מתערבים יחד, וכאשר המים מתערבים יחד אין להם כלל אפשרות לבשל זה את זה, שכן בישול ייתכן רק כאשר המבשל עומד בנפרד מהמתבשל.
שיטה שלישית היא שיטת הרשב"א, השווה לרש"י בהלכותיה, אך לא בטעמה. לפי שיטה זו אין חילוק בכמות המים, אלא רק בכך שאם הצוננין הם המים התחתונים ויוצקים לתוכם את המים הרותחים מותר, אך לא מטעמו של רש"י מפני ש"תתאה גבר", אלא מפני שהמים מתערבים יחד, וכאשר המים מתערבים יחד אין להם כלל אפשרות לבשל זה את זה, שכן בישול ייתכן רק כאשר המבשל עומד בנפרד מהמתבשל.