גרשון בער (העילוי מקרוצא): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ביתו של" ב־"בתו של") |
(הוספת מקור) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''גרשון בער''' המכונה '''העילוי מקרוצא''' | ר' '''גרשון בער''' המכונה '''העילוי מקרוצא''' היה אביו של החסיד הנודע ר' [[גרשון בער מפאהאר]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד לאחת ממשפחות גדולי ה'[[מתנגדים]]' ובהיותו בשנתו התשע עשרה שמע מפי הגאון ר' [[יוסף כלבו]] ב[[שקלוב]], על גדלותו של ה[[אדמו"ר הזקן]] וחידושיו ב[[תורת הנגלה]] והנסתר והחליט לנסוע לעיר [[ליאזנא]] לעמוד על גדלותו של האדמוה"ז. ר' גרשון בער התפעל מגדלותו ושם נשאר לזמן ארוך ולמד את תורת הנסתר והחסידות, ושם אף נלקח כחתן לבתו של ר' [[מאיר זלמן מקלימאוויטש]]. | |||
ר' מאיר זלמן נתן לחתנו כל טוב בכדי שיוכל לישב על התורה והעבודה והתיישב אף הוא בקלימאוויטש. | ר' מאיר זלמן נתן לחתנו כל טוב בכדי שיוכל לישב על התורה והעבודה והתיישב אף הוא בקלימאוויטש. | ||
במשך עשרים שנים לא היו לר' גרשון בער בנים, ובמשך הזמן גם ירד מנכסיו והוא נחלה ונפטר מהעולם כשאשתו הרה ממנו. לאחר פטירתו נולד לו בנו שנקרא על שמו [[גרשון בער מפאהאר]] מגדולי החסידים של הרבי ה[[צמח צדק]]{{הערה| | במשך עשרים שנים לא היו לר' גרשון בער בנים, ובמשך הזמן גם ירד מנכסיו והוא נחלה ונפטר מהעולם כשאשתו הרה ממנו. לאחר פטירתו נולד לו בנו שנקרא על שמו [[גרשון בער מפאהאר]] מגדולי החסידים של הרבי ה[[צמח צדק]]{{הערה|התמים חוברת חמישית עמ' מא-מב.}}. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 77. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|ג]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|ג]] | ||
[[קטגוריה:אישים בקלימוביץ']] | |||
גרסה אחרונה מ־18:41, 14 ביולי 2024
ר' גרשון בער המכונה העילוי מקרוצא היה אביו של החסיד הנודע ר' גרשון בער מפאהאר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאחת ממשפחות גדולי ה'מתנגדים' ובהיותו בשנתו התשע עשרה שמע מפי הגאון ר' יוסף כלבו בשקלוב, על גדלותו של האדמו"ר הזקן וחידושיו בתורת הנגלה והנסתר והחליט לנסוע לעיר ליאזנא לעמוד על גדלותו של האדמוה"ז. ר' גרשון בער התפעל מגדלותו ושם נשאר לזמן ארוך ולמד את תורת הנסתר והחסידות, ושם אף נלקח כחתן לבתו של ר' מאיר זלמן מקלימאוויטש.
ר' מאיר זלמן נתן לחתנו כל טוב בכדי שיוכל לישב על התורה והעבודה והתיישב אף הוא בקלימאוויטש.
במשך עשרים שנים לא היו לר' גרשון בער בנים, ובמשך הזמן גם ירד מנכסיו והוא נחלה ונפטר מהעולם כשאשתו הרה ממנו. לאחר פטירתו נולד לו בנו שנקרא על שמו גרשון בער מפאהאר מגדולי החסידים של הרבי הצמח צדק[1].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 77.
הערות שוליים
- ↑ התמים חוברת חמישית עמ' מא-מב.