משה חיים לוצאטו: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי '''משה חיים לוצאטו''' (מכונה '''הרמח"ל'''; ה'[[תס"ז]] - [[כ"ו באייר]] ה'[[תק"ו]]) היה רב, סופר, משורר ומקובל איטלקי.

נולד בפדובה שב[[איטליה]] בשנת ה'תס"ז, לאביו רבי יעקב חי לוצאטו שהיה סוחר ותלמיד חכם ולאימו דיאמנטה. חינוכו כלל לימודי קודש לצד לימודים כלליים כמדעים ושפות באוניברסיטת פדובה. מגיל צעיר היה רבו רבי ישעיהו באסאן, שחיבב אותו מאוד, ולימד אותו בעיקר תלמוד ופוסקים.

תנועת החסידות לא קיבלה רבות משיטתו במפורש, אך ישנן השקפות שמקורן בספריו. עם זאת, למרות שהמגיד ממעזריטש הגדירו כספר "בהיר וטהור", היו אדמו"רים שהתנגדו לו ובפרט רבי [[יחיאל יצחק יהודה סאפרין]] מקאמרנא, שאף אסר את הלימוד בכתביו.

הספר קל"ח פתחי חכמה של הרמח"ל נדפס בהסכמתו של אחד מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]], הלא הוא [[רב ייבי]]. כמו כן המוציא לאור של הספר כותב ששמע מפי [[רב ייבי]] מאוסטרהא, בשם רבו המגיד ממעזריטש, שבני דורו של הרמח"ל לא השיגו כלל את חכמתו העצומה. כמו כן בסוף ספר [[ישמח משה]] מביא דברים נעלים בענין קדושת הספר, בשם המגיד ממעזריטש ורבי [[פנחס מקוריץ]].

[[אדמו"ר הצמח צדק]] ציטטו ב' פעמים, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ציטט אותו פעם אחת בהסתייגות לא מעטה {{הערה|1= [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb4/1/10/1085&search=חוקר+ומקובל אור התורה פרשה פנחס], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/633a/2/1/324&search=חוקר+ומקובל באור התורה מגילת אסתר], בציונים ללקו"ת במדבר ציין הצ"צ ל"מס"י". ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15910&st=&pgnum=276 תורת שמואל תרל"ג].}}. אדמו"ר הצמח צדק גם היה בקיא בספר מסילת ישרים בעל פה{{הערה|1=ראה בספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (מאת הרא"ח גליצנשטיין, קה"ת תשמ"ו, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15824&hilite=c8448b47-457e-41c0-8602-c54a3e0cafca&st=מסילת+ישרים&pgnum=26 עמוד 28]: {{ציטוטון|לא חשבתי רבות - מספר הרבי מהר"ש - נגשתי אל אחד הארונות והוצאתי הספר הראשון שבא לידי, כשהוצאתי את הספר אמר לי אבי [-אדמו"ר הצ"צ] שהוא ספר "המסלול", ספר של דקדוק כתוב בסדר מעולה ויקרא לפני בעל פה מקומות אחדים מההקדמה "מרצפת אבנים" ומבפנים הספר הכל בלשונו ממש. העמדתי ספר זה ולקחתי ספר שני והוא ספר "מסורת המסורות". ויאמר לי שזהו גם כן ספר של דקדוק ואמר בעל פה לשון הספר. העמדתי הספר למקומו ולקחתי ספר אחר והוא ספר "מסלות חכמה", ויאמר לי כי זהו ספר כללים בחכמת הקבלה, ואמר בעל פה לשון הספר במקום ששאלתיו. לקחתי ספר נוסף והוא "מסילת ישרים" ויאמר לי שזהו ספר של מוסר ואמר לי בעל פה במקום ששאלתי. לקחתי ספר נוסף והוא "מסעות ר' בנימין" ושאלתי את אבי בכמה מקומות ובכולם ענה לי כאמור שם בדיוק שם המקום וכו'. ויתפלא הרבי מהר"ש על כך מאד. וביותר הפליא אותו בבקיאותו בספרי הדקדוק. ויאמר לאביו הרי החסידים אינם מתפללים או קוראים בתורה בדקדוק. ויאמר לו אביו: תפילה לחוד וקריאה בתורה לחוד" וכו'}}.}}

הרבי כתב למהדיר ספרים שחקר את משנתו הדקדוקית והמוסרית של הרמח"ל לפרסם גם את דבר היותו מקובל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14962&hilite=66460ee0-e569-4a3a-bf39-d4bb645610d5&st=מסילת+ישרים&pgnum=261 ליקוטי שיחות חלק לט עמוד 243].}}.

באגרת שכתב הרבי ל[[יהודי]] שהחל לגדל את [[זקן|זקנו]], ציין הרבי למסילת ישרים{{הערה|'תשורה' קרינסקי-סטזגובסקי, כ"ח סיוון ה'תשע"ג}}.

 

במכתב מ[[ה' תמוז]] [[תשי"ח]] כותב הרבי למקובל ר' יוסף זוסמן (ששאל אם גם בלימוד ספרי הרמח"ל וכו' די כדי שתתקיים הבטחת המשיח לבעש"ט שיבוא "בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויופוצו מעיינותיך חוצה", כמובא באיגרת הבעש"ט): "עוד שואל, אפשר די כשלומדים כגון ספרי הרמח"ל וכו' שגם הם מפיצים הרבה אור וכו'.

ולפלא גם הקא סלקא דעתך בזה, שהרי ברור אומרת האגרת, בעת שיתפרסם לימודך כו', מעיינותך כו', והדברים מופנים אל הבעש"ט, משא"כ בהנוגע לספרים שאינם מחלק תורה זו. והרי כמה חלקים בתורה, ועל דרך החילוק בנגלה אשר פסק דין בהלכות מלכים נמצא בהלכות מלכים ופס"ד בהלכות טריפות נמצא העניין בהלכות טריפות, ותלמוד מביא לידי מעשה, שהלימוד בהלכות טריפות - נשמרים על ידי זה מעניינים אלו, והלימוד בהלכות מלכים מביא לעניינים אלו". {{הערה| האיגרת נדפסה בקונטרס שיחות יום ב' דראש השנה ושבת תשובה ה'תשכ"ז, עמ' 19-18 (באתר ועד הנחות בלה"ק)}}