ספר תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:41, 12 ביולי 2024

ספר תורה, הינו ספר העשוי מקלף, שהינו עור של בהמה שעובד היטב, ונכתב על ידי סופר סת"ם בדיו מיוחד, ועל ידי שרטוט שורות.

בספר מופיעה כל חמשה חומשי התורה, ואם חסר אות אחת מהתורה, הספר הינו פסול לחלוטין.

כתיבת ספר תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – כתיבת ספר תורה

ישנה מצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל". למרות שישנה מחלוקת בין פוסקי ההלכה לדיני המצווה בימינו, וישנם הסבורים שמקיימים את המצווה על ידי קניית ספרי קודש, בהם אפשר לקיים את מטרת המצווה - "ולמדה את בני ישראל" - שהיא לימוד התורה, אך הרבי הורה כי כל ילדי ישראל ישתתפו במצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, כאשר כל ילד משלם את עלותו של אות אחת וזוקף אותה לזכותו.

פצוע דכא[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי שיטת אדמו"ר הזקן^[1] המילה דכא שבפרשת תצא^[2] נכתב באלף ולא בה"א (לשיטת הגר"א נכתב בה"א). אדמו"ר הריי"צ העיד^[3] שהיה בוורמאס בתרס"ז וראה הספר תורה שעל פי המסורת נכתב מאות שנים קודם לכן על ידי המהר"ם מרוטנבורג ובו כתוב באלף, וכן כשהיה בפראג בתרס"ח ראה ספר תורה שמקובל שהוגה על ידי עזרא הסופר וגם בו כתוב באלף. בשנת תשע"ה התגלה ספר תורה אשכנזי עתיק שגם בו נכתב דכא באלף^[4].

אף שמקפידים לכתוב דכא באלף, ספר תורה שנכתב בה"א הינו כשר. ומעשה רב מאדמו"ר הריי"צ, כששהה בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול פולין וליטא, ור' זלמן גוראריה דאג לספר תורה, אך בעיר זו נמצא רק ספר תורה שהיה כתוב בו "פצוע דכה" בה"א, שלא כמנהג חב"ד. ר' זלמן שאל את אדמו"ר הריי"צ - באמצעות הרש"ג - מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו שאדמו"ר הזקן שהה פעם בעיר בה היה רק ספר תורה שכתוב בו "פצוע דכה" בה"א, והוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו^[5].

עץ החיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יריעות הספר מגוללות על גבי מוטות עץ. מוטות אלו, נקראים "עצי חיים".

האדמו"ר הריי"צ מבאר^[6] למה קוראים להם "עץ החיים" ולא "עץ הדעת" - שהוא ענינו של התורה דעת וחכמה: כי בדעת יש חילוקים בין בני אדם (בעל דעת רחבה, או בעל דעת קטנה); אבל בחיים, כולם שוים - מי שאוחז בעץ החיים - בתורה, הוא חי.

המטפחת[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי ההלכה, דרוש כי לספר התורה תהיה מטפחת ואסור לאוחזו ערום (כלומר, כשהספר ללא כיסוי).

ישנם שלושה אופנים כיצד ללמוד את מהותה של המטפחת של ספר התורה. א. המטפחת דבר הנוגע ל"גברא", האדם האוחז בספר תורה, שיוכל לאחוז את הספר. ב. המטפחת נוגעת ל"חפצא" של ספר התורה, ומיועדת לשמור ולהרבות בכבודה. (ובסוגריים מוסיף הרבי, כי יש גם לחקור אם מטפחת מיועדת להוסיף על כבוד הספר - "חיובי", או "שלילי" - מניעת בזיון הספר). ג. הדבר אינו נוגע רק לכבוד הספר, אלא לעצם קדושתו, ועל דרך הגליון הריק שסביב ספר התורה, הנהפך להיות חלק ממנו.

הרבי מכריע בדרך השלישית, כי המטפחת היא אכן דבר בלתי נפרד מקדושת הספר^[7].

קריאת התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קריאת התורה

התורה מחולקת לכשישים פרשיות, ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי^[8], אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, שבשבת קוראים לכל הפחות שבעה קרואים לקרוא בספר התורה, בעוד שבימי החול ישנם שלושה קרואים בלבד.

טלטול ספר תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפאת כבודו של ספר תורה, אין לטלטל אותו ממקומו ולקחת אותו למבנה אחר רק בשביל קריאה בודדת.

עם זאת, כאשר נדרשו לכך ושאלו את הרבי, הציע הרבי שיסדרו את מנייני התפילות באופן כזה שמייד לאחר הקריאה בספר תורה במקום אליו לקחו אותו, יצטרכו חזרה את הספר בבית הכנסת שמשם לקחו אותו, ומכיון שהציבור צריך את הספר - אין בעיה להחזיר אותו למקומו הראשון^[9].

הכנסת ספר תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אתה הראת

כאשר מסיימים לכתוב ספר תורה חדש, נהוג בקהילות ישראל לערוך טקס מכובד, ולהוליך את ספר התורה לבית הכנסת בתהלוכה ססגונית ברחובות העיר, ובליווי לפידים וריקודים, וביום בו מכניסים ספר תורה לאחד מבתי הכנסת בעיר נחשב הדבר כיום שמחה, ואין אומרים תחנון בכל העיר.

כאשר מגיעה התהלוכה עם ספר התורה אל בית הכנסת, יוצאים עם ספרי התורה הישנים לקבל את פניו של ספר התורה החדש. קודם שמכניסים את ספר התורה להיכל, קוראים את פסוקי 'אתה הראת' (הנאמרים מידי שנה בשמחת תורה בעת ה'הקפות').

הכנסת ספר תורה מסוגלת לענינים רבים, וישנם הנוהגים לחלק פיסות משאריות הבד ממנו תפרו את המעיל החדש לספר התורה.

על פי הוראת הרבי, אין לעכב הכנסת ספר תורה, ויש להשתדל להימנע מלטלטל אותה מעיר לעיר ככל האפשרי^[10].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

גלריית תמונות של הרבי לצד ספר תורה
מכתב הרבי הריי"צ על ההנהגה בהכנסת ספר תורה hebrewbooks
למה ספר התורה הספרדי שונה מספר התורה האשכנזי?

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

סגולות הספר תורה, גליון המבשר תורני ערב שבת פרשת חוקת תשפ"ד

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ שארית יהודה יו"ד סימן ט"ז. ראה גם אגרות קודש הריי"צ חלק ד' עמ' תעח.
↑ פרק כ"ג פסוק ב'
↑ היום יום - ז' אלול
↑ חשיפה: ספר התורה הקדום כשיטת אדמו"ר הזקן
↑ אתר סמס לרב של מכון הלכה חב"ד. וכך מובא בספר "בכל ביתי נאמן הוא", תולדות ר' שניאור זלמן גורארי'.
↑ ליקוטי דיבורים ליקוט ג אות ד
↑ להרחבה ראה כאן.
↑ בבא קמא פב, א.
↑ עדות הרב יי"צ חיטריק, כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 45, בקשר למניין התפילה של הרבי ביום שני ח' תשרי תשכ"ה בדירתה של הרבנית חנה כשהרבי ישב שבעה על אמו.
↑ מענות קודש תש"נ מענה רלז.

[1] שארית יהודה יו"ד סימן ט"ז. ראה גם אגרות קודש הריי"צ חלק ד' עמ' תעח.

[2] פרק כ"ג פסוק ב'

[3] היום יום - ז' אלול

[4] חשיפה: ספר התורה הקדום כשיטת אדמו"ר הזקן

[5] אתר סמס לרב של מכון הלכה חב"ד. וכך מובא בספר "בכל ביתי נאמן הוא", תולדות ר' שניאור זלמן גורארי'.

[6] ליקוטי דיבורים ליקוט ג אות ד

[7] להרחבה ראה כאן.

[8] בבא קמא פב, א.

[9] עדות הרב יי"צ חיטריק, כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 45, בקשר למניין התפילה של הרבי ביום שני ח' תשרי תשכ"ה בדירתה של הרבנית חנה כשהרבי ישב שבעה על אמו.

[10] מענות קודש תש"נ מענה רלז.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידו ספר תורה]]
-'''ספר תורה''', הינו ספר העשוי מקלף, שהינו עור של בהמה שעובד היטב, ונכתב על ידי דיו מיוחד, ועל ידי שרטוט שורות.
+'''ספר תורה''', הינו ספר העשוי מקלף, שהינו [[עור]] של [[בהמה]] שעובד היטב, ונכתב על ידי [[סופר סת"ם]] בדיו מיוחד, ועל ידי שרטוט שורות.
 בספר מופיעה כל חמשה חומשי התורה, ואם חסר אות אחת מהתורה, הספר הינו פסול לחלוטין.
 == כתיבת ספר תורה ==
+{{ערך מורחב|כתיבת ספר תורה}}
+ישנה מצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל". למרות שישנה מחלוקת בין פוסקי ההלכה לדיני המצווה בימינו, וישנם הסבורים שמקיימים את המצווה על ידי קניית ספרי קודש, בהם אפשר לקיים את מטרת המצווה - "ולמדה את בני ישראל" - שהיא לימוד התורה, אך הרבי הורה כי כל ילדי ישראל ישתתפו במצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, כאשר כל ילד משלם את עלותו של אות אחת וזוקף אותה לזכותו.
+===פצוע דכא===
+לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שארית יהודה יו"ד סימן ט"ז. ראה גם [[אגרות קודש]] [[הריי"צ]] חלק ד' עמ' תעח.}} המילה '''דכא''' שבפרשת [[תצא]]{{הערה|פרק כ"ג פסוק ב'}} נכתב באלף ולא בה"א (לשיטת [[הגר"א]] נכתב בה"א). [[אדמו"ר הריי"צ]] העיד{{הערה|[[היום יום]] - [[ז' אלול]]}} שהיה בוורמאס ב[[תרס"ז]] וראה הספר תורה שעל פי המסורת נכתב מאות שנים קודם לכן על ידי ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] ובו כתוב באלף, וכן כשהיה בפראג ב[[תרס"ח]] ראה ספר תורה שמקובל שהוגה על ידי [[עזרא הסופר]] וגם בו כתוב באלף. בשנת [[תשע"ה]] התגלה ספר תורה אשכנזי עתיק שגם בו נכתב דכא באלף{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=64711 חשיפה: ספר התורה הקדום כשיטת אדמו"ר הזקן] {{שטורעם}}}}.
+אף שמקפידים לכתוב דכא באלף, ספר תורה שנכתב בה"א הינו כשר. ומעשה רב מאדמו"ר הריי"צ, כששהה בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול פולין וליטא, ור' [[זלמן גוראריה]] דאג לספר תורה, אך בעיר זו נמצא רק ספר תורה שהיה כתוב בו "פצוע דכה" בה"א, שלא כמנהג חב"ד. ר' זלמן שאל את אדמו"ר הריי"צ - באמצעות [[הרש"ג]] - מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו שאדמו"ר הזקן שהה פעם בעיר בה היה רק ספר תורה שכתוב בו "פצוע דכה" בה"א, והוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/59a7f07c6ae2c00001d468e5 אתר סמס לרב] של [[מכון הלכה חב"ד]]. וכך מובא בספר "בכל ביתי נאמן הוא", תולדות ר' שניאור זלמן גורארי'.}}.
+==עץ החיים==
+יריעות הספר מגוללות על גבי מוטות עץ. מוטות אלו, נקראים "עצי חיים".
-ישנה מצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל". למרות שישנה מחלוקת בין פוסקי ההלכה לדיני המצווה בימינו, וישנם הסבורים שמקיימים את המצווה על ידי קניית ספרי קודש, בהם אפשר לקיים את מטרת המצווה - "ולמדה את בני ישראל" - שהיא לימוד התורה, אך הרבי הורה כי כל ילדי ישראל ישתתפו במצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, כאשר כל ילד משלם את עלותו של אות אחת וזוקף אותה לזכותו.
+ה[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר{{הערה|ליקוטי דיבורים ליקוט ג אות ד}} למה קוראים להם "עץ החיים" ולא "עץ הדעת" - שהוא ענינו של התורה [[דעת]] וחכמה: כי בדעת יש חילוקים בין בני אדם (בעל דעת רחבה, או בעל דעת קטנה); אבל ב[[חיים]], כולם שוים - מי שאוחז בעץ החיים - בתורה, הוא חי.
 == המטפחת ==
+על פי ההלכה, דרוש כי לספר התורה תהיה מטפחת ואסור לאוחזו ערום (כלומר, כשהספר ללא כיסוי).
+ישנם שלושה אופנים כיצד ללמוד את מהותה של המטפחת של ספר התורה. א. המטפחת דבר הנוגע ל"גברא", האדם האוחז בספר תורה, שיוכל לאחוז את הספר. ב. המטפחת נוגעת ל"חפצא" של ספר התורה, ומיועדת לשמור ולהרבות בכבודה. (ובסוגריים מוסיף הרבי, כי יש גם לחקור אם מטפחת מיועדת להוסיף על כבוד הספר - "חיובי", או "שלילי" - מניעת בזיון הספר). ג. הדבר אינו נוגע רק לכבוד הספר, אלא לעצם קדושתו, ועל דרך הגליון הריק שסביב ספר התורה, הנהפך להיות חלק ממנו.
+[[הרבי]] מכריע בדרך השלישית, כי המטפחת היא אכן דבר בלתי נפרד מקדושת הספר{{הערה|1=להרחבה ראה [[מסכת מגילה#ביאורים במסכת|כאן]].}}.
-על פי ההלכה, דרוש כי לספר התורה תהיה מטפחת ואסור לאוחזו ערום.
+== קריאת התורה ==
+{{ערך מורחב|ערך=[[קריאת התורה]]}}
+התורה מחולקת לכשישים פרשיות, ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי{{הערה|[[בבא קמא]] פב, א.}}, אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, שבשבת קוראים לכל הפחות שבעה קרואים לקרוא בספר התורה, בעוד שבימי החול ישנם שלושה קרואים בלבד.
-ישנם שלושה אופנים כיצד ללמוד את מהותה של המטפחת של ספר התורה. א. המטפחת דבר הנוגע ל"גברא", האדם האוחז בספר תורה, שיוכל לאחוז את הספר. ב. המטפחת נוגעת ל"חפצא" של ספר התורה, ומיועדת לשמור ולהרבות בכבודה. (ובסוגריים מוסיף הרבי, כי יש גם לחקור אם מטפחת מיועדת להוסיף על כבוד הספר - "חיובי", או "שלילי" - מניעת בזיון הספר). ג. הדבר אינו נוגע רק לכבוד הספר, אלא לעצם קדושתו, ועל דרך הגליו הריק שסביב ספר התורה, הנהפך להיות חלק ממנו.
+==טלטול ספר תורה==
+מפאת כבודו של ספר תורה, אין לטלטל אותו ממקומו ולקחת אותו למבנה אחר רק בשביל קריאה בודדת.
-[[הרבי]] מכריע בדרך השלישית, כי המטפחת היא אכן דבר בלתי נפרד מקדושת הספר.{{להרחבה ראה [[מסכת מגילה|ביאורים במסכת#כאן]].}}
+עם זאת, כאשר נדרשו לכך ושאלו את הרבי, הציע הרבי שיסדרו את מנייני התפילות באופן כזה שמייד לאחר הקריאה בספר תורה במקום אליו לקחו אותו, יצטרכו חזרה את הספר בבית הכנסת שמשם לקחו אותו, ומכיון שהציבור צריך את הספר - אין בעיה להחזיר אותו למקומו הראשון{{הערה|עדות הרב יי"צ חיטריק, כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 45, בקשר למניין התפילה של הרבי ביום שני [[ח' תשרי]] [[תשכ"ה]] בדירתה של [[הרבנית חנה]] כשהרבי ישב [[שבעה (אבלות)|שבעה]] על אמו.}}.
-== קריאת התורה ==
+==הכנסת ספר תורה==
-התורה מחולקת לכשישים פרשיות, ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי{{הערת שוליים|בבא קמא פב, א.}}, אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, שבשבשת קוראים לכל הפחות שבעה קרואים לקרוא בספר התורה, בעוד שבימי החול ישנם שלושה קרואים בלבד. '''לערך מורחב: [[קריאת התורה]].'''
+{{ערך מורחב|ערך=[[אתה הראת]]}}
+כאשר מסיימים לכתוב ספר תורה חדש, נהוג בקהילות ישראל לערוך טקס מכובד, ולהוליך את ספר התורה לבית הכנסת בתהלוכה ססגונית ברחובות העיר, ובליווי לפידים וריקודים, וביום בו מכניסים ספר תורה לאחד מבתי הכנסת בעיר נחשב הדבר כיום שמחה, ואין אומרים [[תחנון]] בכל העיר.
+כאשר מגיעה התהלוכה עם ספר התורה אל בית הכנסת, יוצאים עם ספרי התורה הישנים לקבל את פניו של ספר התורה החדש. קודם שמכניסים את ספר התורה להיכל, קוראים את פסוקי 'אתה הראת' (הנאמרים מידי שנה ב[[שמחת תורה]] בעת ה'[[הקפות]]').
+[[הכנסת ספר תורה]] מסוגלת לענינים רבים, וישנם הנוהגים לחלק פיסות משאריות הבד ממנו תפרו את המעיל החדש לספר התורה.
+על פי הוראת הרבי, אין לעכב הכנסת ספר תורה, ויש להשתדל להימנע מלטלטל אותה מעיר לעיר ככל האפשרי{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה רלז].}}.
+==קישורים חיצוניים==
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46652 גלריית תמונות של הרבי לצד ספר תורה] {{אינפו}}
+*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40520_46.pdf מכתב [[הרבי הריי"צ]] על ההנהגה בהכנסת ספר תורה] hebrewbooks
+*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3146707#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה ספר התורה הספרדי שונה מספר התורה האשכנזי?]''' {{בית חבד}}
+==לקריאה נוספת==
+*'''סגולות הספר תורה''', גליון המבשר תורני ערב שבת פרשת חוקת תשפ"ד
+==ראו גם==
+*[[ספר תורה לקבלת פני משיח]]
+*[[ספר תורה הכללי]]
+*[[ספר תורה לחיילי צה"ל]]
+*[[ספרי תורה ב-770]]
+{{סתם}}
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]
+[[קטגוריה:סת"ם]]
+[[קטגוריה:קריאת התורה]]
+[[קטגוריה:בתי כנסת]]

סת"ם - ספרי תורה תפילין ומזוזות
מצוות מהתורה ותקנות דרבנן	כתיבת ספר תורה · הגהת סת"ם · בדיקת תפילין ומזוזות · קריאת התורה · הנחת תפילין · קביעת מזוזה
כתיבת סת"ם	סופר סת"ם · כתב אדמו"ר הזקן · ספר תורה · תפילין · מזוזה · מגילת אסתר · אתוון רברבין · אתוון זעירין · טנת"א · תגים · מסורה
כתבי קודש מיוחדים	ספר תורה של משיח · ספר התורה של הרבי · ספרי תורה ב-770 · מגילת אדמו"ר המהר"ש
מושגים קרובים	מבצע אות בספר תורה · ספרי תורה הכלליים · מבצע תפילין · מבצע מזוזה · תפילין דרבינו תם · ארבעה זוגות תפילין