8,445
עריכות
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 11: | שורה 11: | ||
===החיוב "לחכות"=== | ===החיוב "לחכות"=== | ||
{{ערך מורחב|ציפייה לגאולה}} | {{ערך מורחב|ציפייה לגאולה}} | ||
החיוב להאמין בביאת המשיח כולל גם את החיוב לחכות לה בכל עת וכלשון הרמב"ם:{{הערה|שם=רמ|רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם}} '''"וכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו"''' וכפי שמתבאר{{הערה|1= אמנם בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163]. (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).}} חיוב ה"לחכות" הוא האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם. כי אם גם לחכות לה בכל עת. וכפי שמבאר [[הרמב"ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'}}שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא" גם "לא יחשוב שיתאחר" שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}. ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ויתירה מזו להיות ב[[בטחון]] גמור ולהאמין ולבטוח בביאתו המידית{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח | החיוב להאמין בביאת המשיח כולל גם את החיוב לחכות לה בכל עת וכלשון הרמב"ם:{{הערה|שם=רמ|רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם}} '''"וכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו"''' וכפי שמתבאר{{הערה|1= אמנם בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163]. (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).}} חיוב ה"לחכות" הוא האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם. כי אם גם לחכות לה בכל עת. וכפי שמבאר [[הרמב"ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'}}שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא" גם "לא יחשוב שיתאחר" שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}. ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ויתירה מזו להיות ב[[בטחון]] גמור ולהאמין ולבטוח בביאתו המידית{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח].}}. | ||
ועל זה אמרו חז"ל{{הערה|סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו גורמים להרחיק את האמונה בביאתו, הן האמונה בכלל - שכשעובר הקץ שחישב ולפועל לא הגיע, הוא מאבד את האמונה{{הערה|נראה שכן הוא כוונת [[רש"י]] על הגמרא. ויל"ע}}. וכן מאבד את האמונה בביאתו בכל זמן - שמכוון שהגביל לביאתו זמן לא יאמין שיבוא קודם לזמן זה{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם}}. | ועל זה אמרו חז"ל{{הערה|סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו גורמים להרחיק את האמונה בביאתו, הן האמונה בכלל - שכשעובר הקץ שחישב ולפועל לא הגיע, הוא מאבד את האמונה{{הערה|נראה שכן הוא כוונת [[רש"י]] על הגמרא. ויל"ע}}. וכן מאבד את האמונה בביאתו בכל זמן - שמכוון שהגביל לביאתו זמן לא יאמין שיבוא קודם לזמן זה{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם}}. | ||
שורה 32: | שורה 32: | ||
==מעיקרי הדת== | ==מעיקרי הדת== | ||
הכופר באמונה זו | הכופר באמונה זו נחשב כלופר בתורה ובנותנה ובכל הנביאים שהתנבאו בכך{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}} וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם שע"כ גם אפיקורס יש לו שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי"ש}}, הרמב"ם{{הערה|שם=רמ}} מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והיא אחד מ[[י"ג עיקרים]], יש החולקים על הרמב"ם בקביעה זו{{הערה|שם=חתם סופר שנ"ו|1=שו"ת חת"ם סופר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1839&st=&pgnum=293 חלק יורה דעה סימן שנ"ו]}}{{הערה|שם=עיקרים|[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/ikarim/a1-2.htm#1 ספר העקרים בתחילתו].}}, לטענתם אמונה זו לא נחשב ליסוד דת אך החולק עליה הוא "כופר" ככופר בשאר דברי התורה. | ||
יש שביארו{{הערה|שם=אבארבנל|1=ראש אמנה לאברבנאל פרק שלישי הספק החמישי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34946&st=&pgnum=42 ובפרק הארבע עשר]}} שיטתו של [[הרמב"ם]] בכמה אופנים: | יש שביארו{{הערה|שם=אבארבנל|1=ראש אמנה לאברבנאל פרק שלישי הספק החמישי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34946&st=&pgnum=42 ובפרק הארבע עשר]}} את שיטתו של [[הרמב"ם]] בכמה אופנים: | ||
*א. ימות המשיח הוא פרט ב"[[שכר ועונש]]" שהוא אחד מי"ג העיקרים. | *א. ימות המשיח הוא פרט ב"[[שכר ועונש]]" שהוא אחד מי"ג העיקרים. | ||
*ב. | *ב. מטרת הי"ג היא לשלול את את טענות הקובלים על חוסר צדק במצב בו צדיק סובל ורשע נהנה, לפירו זה העיקר השנים עשר (והשלש עשר - [[תחיית המתים]]) משלימים את האמונה בהשגחה. | ||
*ג. | *ג. האמונה במשיח נחשבת לעיקר ויסוד בשל כך שהיא מיוסדת על פסוקי התורה ועל נבואת משה רבינו, בנוסף היא נבואת כל הנביאים{{הבהרה}}, משום כך היא עיקר התורה והכופר בה כופר ב'''כל''' התורה כולה{{הערה|בחתם סופר שם טוען שבזה אינו עיקר בפני עצמו.}}. | ||
*הרבי מבאר - שטעמו של [[הרמב"ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כאמור לעיל (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}. | *הרבי מבאר - שטעמו של [[הרמב"ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כאמור לעיל (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}. | ||
====ראיה משיטת רבי הלל==== | ====ראיה משיטת רבי הלל==== | ||
טענתם של החולקים | טענתם של החולקים היא משיטתו של [[מלך המשיח#שיטת רבי הלל|רבי הלל]] ש"אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה", אף שההלכה לא נפסקה כמותו והסובר כן היום נחשב ככופר לדברי הרמב"ם, אמנם אם האמונה במשיח הוא עיקר התורה איך נמצא חולק על זה{{הערה|שם=חתם סופר שנ"ו}}. ואם החולק על מציאות המשיח דינו כ"כופר" איך צטטו את רבי הלל החולק על זה ועוד בתואר 'רבי'{{הערה|שם=עיקרים}}. | ||
יש הטוענים שהמונח כופר חל רק לביאורים שכוונתו הייתה לשלול לגמרי את ביאתו של המשיח (ראה המתבאר בערך [[מלך המשיח#שיטת רבי הלל|מלך המשיח]]), | |||
אמנם לפי | יש שמבארים שגם לפירושים אלו, אף שטעותו הייתה בעיקרי הדת דינו לא נחשב ככופר מכיוון שטעותו הגיעה מתוך לימוד הפסוקים וטעותו חלה בלימוד הכתוב וממילא נחשב לאנוס ולא נחשב כחולק על עיקרי האמונה וכופר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1375&st=&pgnum=109 שו"ת הרדב"ז חלק ד תשובה א'רנח] וב[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/ikarim/a1-2.htm#1 עיקרים בתחילתו] והעיקרים עצמו חלק על זה וס"ל שאילו היה זה עיקר והוא אינו מאמין בו היה דינו ככופר. ובלקוטי שיחות חלק לד הערה 42 מציין שכמו כן האומר שמשיח לא יבוא ח"ו מפני שגרם החטא שאינו כופר שהרי אינו חולק על הנבואה אמנם מצד גדר המצווה שבמשיח כופר הוא עיין שם.}}. | ||
לפי הפירוש שדברי רבי הלל לא באו לשלול את עצם ביאת המשיח אלא טעם ביאת משיח, לפירושם הוא סובר שביאתו של המשיח לא תתרחש עקב זכויותיהם של ישראל משום שזכויותיהם אבדו כבר בזמן חזקיהו, אין כלל ראיה או קושיה מדבריו לסוגיה זו{{הערה|שם=אבארבנל}}. | |||
==במנין המצוות== | ==במנין המצוות== | ||
שורה 61: | שורה 63: | ||
בדבריו אלו מחזק [[הרמב"ם]] את תוקף האמונה במשיח שלאחרי שכותב שהתורה העידה בשני משיחים ומשיח הראשון הוא דוד כבר היה, הרי זה מחזק את האמונה בביאתו של משיח האחרון הוא מלך המשיח. מכיוון שמשיח הוא לא דבר 'חדש' וכבר היה לעולמים{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח שם (ועל דרך מאמר הגמרא:(סנהדרין צא, א) "דלא הוו, חיי. דהוו חיי, לא כל שכן?!").}}. וכן היות ושניהם נאמרו בנבואה אחת וכיוון שחצייה הראשון נתקיים בוודאי שחצייה השני אודות מלך המשיח יתקיים{{הערה|קריית ספר לרמב"ם שם.}}. | בדבריו אלו מחזק [[הרמב"ם]] את תוקף האמונה במשיח שלאחרי שכותב שהתורה העידה בשני משיחים ומשיח הראשון הוא דוד כבר היה, הרי זה מחזק את האמונה בביאתו של משיח האחרון הוא מלך המשיח. מכיוון שמשיח הוא לא דבר 'חדש' וכבר היה לעולמים{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח שם (ועל דרך מאמר הגמרא:(סנהדרין צא, א) "דלא הוו, חיי. דהוו חיי, לא כל שכן?!").}}. וכן היות ושניהם נאמרו בנבואה אחת וכיוון שחצייה הראשון נתקיים בוודאי שחצייה השני אודות מלך המשיח יתקיים{{הערה|קריית ספר לרמב"ם שם.}}. | ||
באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק | באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}. | ||
==ביאת משיח בשבת== | ==ביאת משיח בשבת== |