משה בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|משה בלוי|רב מועצה איזורית בדרום|משה יהודה בלוי}} | |||
[[קובץ:משה בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה בלוי בצעירותו]] | [[קובץ:משה בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה בלוי בצעירותו]] | ||
[[קובץ:משה בלוי 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה בלוי]] | [[קובץ:משה בלוי 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה בלוי]] | ||
הרב '''משה בלוי''' ([[י' תשרי]] [[תשי"ב]] | הרב '''משה בלוי''' ([[י' תשרי]] [[תשי"ב]] – [[ד' סיון]] [[תשס"ז]]) היה מחנך חסידי, [[סופר סת"ם]], ומנהל ארגוני חסד ב[[נחלת הר חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד במוצאי [[יום הכיפורים]] [[תשי"ב]], לאביו הרב יעקב זלמן בלוי ולאמו מרת צירל | נולד במוצאי [[יום הכיפורים]] [[תשי"ב]], לאביו הרב יעקב זלמן בלוי ולאמו מרת צילה צירל. ר' משה היה נצר לגדולי [[חסיד]]י חב"ד מהדורות הקודמים: הרב [[ישעיה אורנשטיין]] ואביו הרב [[אורי אורנשטיין]] שהיו מראשי [[כולל חב"ד ירושלים]], הרב [[אליהו יוסף ריבלין]] בעל 'אוהלי יוסף' שהיה מחשובי חסידי חב"ד ב[[ירושלים]] בזמן [[אדמו"ר הצמח צדק]], והרב יהושע ליפקין שהיה '[[חוזר]]' אצל אדמו"ר "הצמח צדק". | ||
בילדותו למד בתלמודי תורה בירושלים, ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[תורת אמת ירושלים]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | בילדותו למד בתלמודי תורה בירושלים, ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[תורת אמת ירושלים]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | ||
===נישואיו=== | ===[נישואיו]]=== | ||
בשלהי שנת [[תשל"ד]] [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת ברכה רבקה, ומאז התגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. | בשלהי שנת [[תשל"ד]] [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת ברכה רבקה, ומאז התגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. | ||
עוד לפני נישואיו החל לעסוק בחינוך, ומספר שנים אחר כך למד את מקצוע הסופרות. פרנסתו הייתה בדוחק, אבל עם זאת, כאשר התבקש לבדוק מזוזות של בתי ספר, מחנות צבא ובתי סוהר, עשה זאת ללא תמורה. | עוד לפני נישואיו החל לעסוק בחינוך, ומספר שנים אחר כך למד את מקצוע הסופרות. פרנסתו הייתה בדוחק, אבל עם זאת, כאשר התבקש לבדוק מזוזות של בתי ספר, מחנות צבא ובתי סוהר, עשה זאת ללא תמורה. | ||
שעות וימים לא מעטים הקדיש לעזרה בגיוס כספים עבור נזקקים ו[[בתי חב"ד]]. | שעות וימים לא מעטים הקדיש לעזרה בגיוס כספים עבור נזקקים ו[[בתי חב"ד]]. | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
מנהלי ארגוני חסד בנחלת הר חב"ד, סיפרו שר' משה היה פונה אליהם עם רשימות של נזקקים להם צריך לסייע. | מנהלי ארגוני חסד בנחלת הר חב"ד, סיפרו שר' משה היה פונה אליהם עם רשימות של נזקקים להם צריך לסייע. | ||
בשנות חייו האחרונות הופקד על מכירת מצות בנחלת הר חב"ד מטעם "[[כולל חב"ד]]". | בשנות חייו האחרונות הופקד על מכירת מצות בנחלת הר חב"ד מטעם "[[כולל חב"ד]]". | ||
בשנת [[תשס"ג]] לקה באירוע מוחי, ועל אף חולשתו וכאביו, קבע | בשנת [[תשס"ג]] לקה באירוע מוחי, ועל אף חולשתו וכאביו, קבע בשנותיו האחרונות שיעורים רבים במסגרת 'כולל חסידות' ו'כולל ערב'. הוא היה מהמתמידים הגדולים, והקפיד ביותר על סדר שיעוריו. | ||
הוא הרבה לעלות ולפקוד קברי צדיקים ב[[חברון]] ובצפון הארץ. כאשר מטעמים רפואיים היה עליו להרבות בהליכה בתקופה האחרונה, הלך מדי יום ביומו עד ל[[בית העלמין]] בפאתי קריית מלאכי, שם אמר את כל ספר התהלים על קברי הצדיקים הטמונים שם, זאת מלבד העובדה שבשעות הבוקר סיים את ספר התהלים יחד עם קבוצת אומרי תהלים. | הוא הרבה לעלות ולפקוד קברי צדיקים ב[[חברון]] ובצפון הארץ. כאשר מטעמים רפואיים היה עליו להרבות בהליכה בתקופה האחרונה, הלך מדי יום ביומו עד ל[[בית העלמין]] בפאתי קריית מלאכי, שם אמר את כל ספר התהלים על קברי הצדיקים הטמונים שם, זאת מלבד העובדה שבשעות הבוקר סיים את ספר התהלים יחד עם קבוצת אומרי תהלים. | ||
=== פטירתו === | === פטירתו === | ||
בשנות חייו האחרונות חש לא בטוב ובני משפחתו הוסיפו לו את השם 'אלתר'. | בשנות חייו האחרונות חש לא בטוב ובני משפחתו הוסיפו לו את השם 'אלתר'. | ||
בשנת [[תשס"ו]], בעקבות טרגדיות ומחלות שפקדו כמה משפחות בנחלת הר חב"ד, הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] לזכות תושבי השכונה. כל מי שתרם לספר תורה, שמו נכתב בשלט מיוחד שהוצב בבית הכנסת, ר' משה תרם אבל ביקש ששמו לא יוזכר, ורק לאחר פטירתו הוסיפו את שמו לשלט. | בשנת [[תשס"ו]], בעקבות טרגדיות ומחלות שפקדו כמה משפחות בנחלת הר חב"ד, הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] לזכות תושבי השכונה. כל מי שתרם לספר תורה, שמו נכתב בשלט מיוחד שהוצב בבית הכנסת, ר' משה תרם אבל ביקש ששמו לא יוזכר, ורק לאחר פטירתו הוסיפו את שמו לשלט. | ||
ביום [[ד' סיוון]] [[תשס"ז]], התכוננו תושבי נחלת הר חב"ד ל[[הכנסת ספר תורה]] חגיגית, כאשר הם לבושים בבגדי שבת ובשעת מעמד סיום כתיבת האותיות נודע על פטירתו. | ביום [[ד' סיוון]] [[תשס"ז]], התכוננו תושבי נחלת הר חב"ד ל[[הכנסת ספר תורה]] חגיגית, כאשר הם לבושים בבגדי שבת ובשעת מעמד סיום כתיבת האותיות נודע על פטירתו. | ||
מיטתו הגיעה במהלך הסעודה וחיכו לברכת המזון כדי להניחו במרכז החגיגה. רבים מתושבי השכונה ליוו אותו למנוחתו האחרונה כאשר הם לבושים בבגדי שבת. | מיטתו הגיעה במהלך הסעודה וחיכו לברכת המזון כדי להניחו במרכז החגיגה. רבים מתושבי השכונה ליוו אותו למנוחתו האחרונה כאשר הם לבושים בבגדי שבת. | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
בני משפחתו מציינים ששבועיים לפני פטירתו אמר שבהלוויה שלו יגיעו עם בגדי שבת. | בני משפחתו מציינים ששבועיים לפני פטירתו אמר שבהלוויה שלו יגיעו עם בגדי שבת. | ||
החברותא שלו סיפר שבלימוד האחרון שלהם סיימו במילים "ומשה עלה למרום". | החברותא שלו סיפר שבלימוד האחרון שלהם סיימו במילים "ומשה עלה למרום". | ||
==משפחתו== | |||
*אחיו הרב מנחם חבקוק בלוי מ[[נחלת הר חב"ד]]. | |||
*אחיו הרב ישראל צבי (הערשל) בלוי מ[[צפת]]. | |||
*חתנו הרב שלמה שוורץ, שליח הרבי בחדרה. | |||
*חתנו הרב שמואל גלינסקי מנחלת הר חב"ד. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 40: | שורה 46: | ||
{{מיון רגיל:בלוי, משה}} | {{מיון רגיל:בלוי, משה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]] | [[קטגוריה:סופרי סת"ם]] | ||
| שורה 47: | שורה 53: | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת בלוי]] | [[קטגוריה:משפחת בלוי]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:31, 9 ביולי 2024
המונח "משה בלוי" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב מועצה איזורית בדרום, ראו משה יהודה בלוי.
הרב משה בלוי (י' תשרי תשי"ב – ד' סיון תשס"ז) היה מחנך חסידי, סופר סת"ם, ומנהל ארגוני חסד בנחלת הר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד במוצאי יום הכיפורים תשי"ב, לאביו הרב יעקב זלמן בלוי ולאמו מרת צילה צירל. ר' משה היה נצר לגדולי חסידי חב"ד מהדורות הקודמים: הרב ישעיה אורנשטיין ואביו הרב אורי אורנשטיין שהיו מראשי כולל חב"ד ירושלים, הרב אליהו יוסף ריבלין בעל 'אוהלי יוסף' שהיה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים בזמן אדמו"ר הצמח צדק, והרב יהושע ליפקין שהיה 'חוזר' אצל אדמו"ר "הצמח צדק".
בילדותו למד בתלמודי תורה בירושלים, ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים לוד, תורת אמת ירושלים, תומכי תמימים כפר חב"ד ובישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
[נישואיו]][עריכה | עריכת קוד מקור]
בשלהי שנת תשל"ד נשא לאישה את מרת ברכה רבקה, ומאז התגורר בנחלת הר חב"ד.
עוד לפני נישואיו החל לעסוק בחינוך, ומספר שנים אחר כך למד את מקצוע הסופרות. פרנסתו הייתה בדוחק, אבל עם זאת, כאשר התבקש לבדוק מזוזות של בתי ספר, מחנות צבא ובתי סוהר, עשה זאת ללא תמורה.
שעות וימים לא מעטים הקדיש לעזרה בגיוס כספים עבור נזקקים ובתי חב"ד.
מנהלי ארגוני חסד בנחלת הר חב"ד, סיפרו שר' משה היה פונה אליהם עם רשימות של נזקקים להם צריך לסייע.
בשנות חייו האחרונות הופקד על מכירת מצות בנחלת הר חב"ד מטעם "כולל חב"ד".
בשנת תשס"ג לקה באירוע מוחי, ועל אף חולשתו וכאביו, קבע בשנותיו האחרונות שיעורים רבים במסגרת 'כולל חסידות' ו'כולל ערב'. הוא היה מהמתמידים הגדולים, והקפיד ביותר על סדר שיעוריו.
הוא הרבה לעלות ולפקוד קברי צדיקים בחברון ובצפון הארץ. כאשר מטעמים רפואיים היה עליו להרבות בהליכה בתקופה האחרונה, הלך מדי יום ביומו עד לבית העלמין בפאתי קריית מלאכי, שם אמר את כל ספר התהלים על קברי הצדיקים הטמונים שם, זאת מלבד העובדה שבשעות הבוקר סיים את ספר התהלים יחד עם קבוצת אומרי תהלים.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנות חייו האחרונות חש לא בטוב ובני משפחתו הוסיפו לו את השם 'אלתר'.
בשנת תשס"ו, בעקבות טרגדיות ומחלות שפקדו כמה משפחות בנחלת הר חב"ד, הוחלט לכתוב ספר תורה לזכות תושבי השכונה. כל מי שתרם לספר תורה, שמו נכתב בשלט מיוחד שהוצב בבית הכנסת, ר' משה תרם אבל ביקש ששמו לא יוזכר, ורק לאחר פטירתו הוסיפו את שמו לשלט.
ביום ד' סיוון תשס"ז, התכוננו תושבי נחלת הר חב"ד להכנסת ספר תורה חגיגית, כאשר הם לבושים בבגדי שבת ובשעת מעמד סיום כתיבת האותיות נודע על פטירתו.
מיטתו הגיעה במהלך הסעודה וחיכו לברכת המזון כדי להניחו במרכז החגיגה. רבים מתושבי השכונה ליוו אותו למנוחתו האחרונה כאשר הם לבושים בבגדי שבת.
בני משפחתו מציינים ששבועיים לפני פטירתו אמר שבהלוויה שלו יגיעו עם בגדי שבת.
החברותא שלו סיפר שבלימוד האחרון שלהם סיימו במילים "ומשה עלה למרום".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו הרב מנחם חבקוק בלוי מנחלת הר חב"ד.
- אחיו הרב ישראל צבי (הערשל) בלוי מצפת.
- חתנו הרב שלמה שוורץ, שליח הרבי בחדרה.
- חתנו הרב שמואל גלינסקי מנחלת הר חב"ד.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כיצד ייתכן שבל"ג בעומר לא אהיה אצל הרשב"י? - קווים לדמותו -
