תהלים קמ"ה: הבדלים בין גרסאות בדף

|כותרת=תהלים צא{{ש}}יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן

|רוחב=25%

א תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד:{{ש}}ב בְּכָל יוֹם אֲבָרֲכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד:{{ש}}ג גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר:{{ש}}ד דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ:{{ש}}ה הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה:{{ש}}ו וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה:{{ש}}ז זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ:{{ש}}ח חַנּוּן וְרַחוּם ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד:{{ש}}ט טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו:{{ש}}י יוֹדוּךָ ה' כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרֲכוּכָה:{{ש}}יא כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ:{{ש}}יב לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ:{{ש}}יג מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר:{{ש}}יד סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים:{{ש}}טו עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ:{{ש}}טז פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן:{{ש}}יז צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו:{{ש}}יח קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת:{{ש}}יט רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם:{{ש}}כ שׁוֹמֵר ה' אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד:{{ש}}כא תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:{{ש}}

'''"תְּהִלָּה לְדָוִד"''' הוא מזמור צ"א (הפרק ה-[[גימטריא|145]]) ב[[ספר התהילים]]. הוא תהילה גדולה ל[[קב"ה]] ולכן מחובר על פי [[אותיות האל"ף-בי"ת]].  

מזמור זה הוא (בשונה משאר מזמורים שיש בהם גם בקשות ותחינות), כולו תהילה לה', ולכן מתחיל ב"תהילה", ופסוקיו הם [[תהילים קמ"ה#סידורו על פי אותיות האל"ף בי"ת|לפי סדר האלף בית]].

*ב[[תפילת שחרית]], אחרי אמירת ה[[תחנון]].

כשאומרים{{הערה|רא"ש על ברכות א ו א}} מזמור זה בסדר התפילה, אומרים לפניו את הפסוקים {{ציטוטון|אשרי יושבי ביתך{{הערה|[[תהילים]] פד ה}}}} ו{{ציטוטון|אשרי העם שככה לו{{הערה|שם קמד טו}}}}, כי מפסוקים אלו למדים שצריך לשהות קצת לפני תפילת שמונה עשרה, שלכן אומרים את המזמור {{ציטוטון|תהילה לדוד}}{{הערה|ראה גם הפירוש בזה ע"פ חסידות ב[[פירוש המילות (ספר)|פירוש המילות]] קז ב}} .

מזמור זה נתקן פי אותיות האל"ף בי"ת חוץ מהאות [[נ]]. והטעם מבואר ב[[גמרא]]{{הערה|שם=ברכות}}: {{ציטוטון|מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל}} (דהיינו, מפלתן של ישראל, ב[[לשון סגי נהור]]) דכתיב{{הערה|עמוס ה ב}} {{ציטוטון|'''נ'''פלה לא תוסיף קום בתולת ישראל}}. ולמרות זאת [[דוד]] התייחס ו'הרים' נפילה זו ב[[רוח הקודש]] בפסוק הבא, שנאמר{{הערה|תהילים קמה יד}}: {{ציטוטון|סומך ה' לכל הנופלים}}.

בחסידות{{הערה|[[יהל אור]] להצ"צ קמה תקלז}}.מבואר: ש'תהלה' מתיחס ל[[כתר]] בחינת [[עתיקא קדישא]]. כמו שכתוב{{הערה|שמות טו יא}}:{{ציטוטון|נורא תהלות}} שתהילה הוא בחינת "נורא" שהוא בחינת הכתר. וזהו שכתוב{{הערה|ישעיה מח ט}}: {{ציטוטון|תהלתי אחטם לך}} שתהלה הוא החוטם (אף) שהוא מורה על ה[[ריח]] שהוא ענין המשכה.

והמשכה זו היא מבחינת [[כתר דאצילות]] בחינת [[עתיקא קדישא]], ל[[מלכות]] שהוא בחינת [[דוד]]. וזהו "תהילה לדוד" המשכה (תהלה) מכתר למלכות (דוד).

תהלה בכתר ע"ד הוא תהלתך והוא אלקיך ועצמותו נק' נורא תהלות. וזהו ותהלתי אחטם ריח והארה מא"ס. ותהלה לדוד להמשיך אור הח"ס במל'. כריח שדה. גם פי' תהלה לדוד מה שמל' מהללת ומשבחת לאור א"ס שבז"א וע"י תהלה זו ממשיכים האור כמ"ש בשה"ש רבה ע"פ ואתה קדוש יושב תהלות ישראל כל קילוס וקילוס שישראל מקלסין להקב"ה הוא יושב ביניהם כו'. שם בפסוק דומה דודי לצבי:

 

 

[[קטגוריה:תהילים|קמה]]