3,930
עריכות
←שואת יהודי הורודוק
אין תקציר עריכה |
|||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר במחוז ויטבסק שב[[בלארוס]]|ראו=[[הורודוק (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=עיר במחוז ויטבסק שב[[בלארוס]]|ראו=[[הורודוק (פירושונים)]]}} | ||
'''הורודוק''' (Гарадок, Городок, גורודוק) - עיר קטנה במחוז [[ויטבסק]] שבצפון מזרח [[בלארוס]] - רוסיה הלבנה, בו התקיימה עד [[השואה]] קהילה יהודית וחסידית גדולה. | '''הורודוק''' (Гарадок, Городок, גורודוק) - עיר קטנה במחוז [[ויטבסק]] שבצפון מזרח [[בלארוס]] - רוסיה הלבנה, בו התקיימה עד [[השואה]] קהילה יהודית וחסידית גדולה. | ||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
העיר הורודוק היתה שייך לליטא ובהמשך לרוסיה הצארית. | העיר הורודוק היתה שייך לליטא ובהמשך לרוסיה הצארית. | ||
בתקופה שלאחר הסתלקותו של [[המגיד ממזריטש]] בשנת [[תקל"ג]] עמד רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] בראש [[תנועת החסידות|עדת החסידים]]. הוא עקר דירתו מ[[מינסק]] ועבר להורודוק הסמוכה לויטבסק על מנת להפיץ שם את דרך החסידות{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק ח'}}. באותה תקופה [[אדמו"ר הזקן]] היה נוסע אליו להורודוק כחסיד לרבו. | |||
לאחר עליית רבי מנחם מענדל לארץ ישראל בשנת [[תקל"ז]], התיישב [[אדמו"ר הזקן]] בהורודוק בין השנים [[תקמ"א]] - [[תקמ"ג]]. באותה העת רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] מינו את אדמו"ר הזקן, רבי [[ישראל מפולוצק]] ורבי [[ישכר דוב מליובאוויטש]] כמנהיגי עדת החסידים{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק י' תקופת ויטבסק - האראדאק. ראה ערך [[התייסדות חסידות חב"ד]].}}. | לאחר עליית רבי מנחם מענדל לארץ ישראל בשנת [[תקל"ז]], התיישב [[אדמו"ר הזקן]] בהורודוק בין השנים [[תקמ"א]] - [[תקמ"ג]]. באותה העת רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] מינו את אדמו"ר הזקן, רבי [[ישראל מפולוצק]] ורבי [[ישכר דוב מליובאוויטש]] כמנהיגי עדת החסידים{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק י' תקופת ויטבסק - האראדאק. ראה ערך [[התייסדות חסידות חב"ד]].}}. | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
לאחר המהפכה הקומוניסטית, נסגרו בהדרגה בתי הכנסת ומוסדות הלימוד, ערב מלחמת העולם השניה, עמד מספרם של יהודי הרדוק על כ-1584, כאשר אליהם נוספו עם פרוץ המלחמה גם פליטים מפולין. | לאחר המהפכה הקומוניסטית, נסגרו בהדרגה בתי הכנסת ומוסדות הלימוד, ערב מלחמת העולם השניה, עמד מספרם של יהודי הרדוק על כ-1584, כאשר אליהם נוספו עם פרוץ המלחמה גם פליטים מפולין. | ||
==שואת יהודי הורודוק== | |||
ב[[י"ד בתמוז]] [[תש"א]] (9 ביולי 1941) נכבשה העיר בידי הגרמנים, כאשר רק חלק קטן מיהודי העיר הספיקו לעזוב טרם כיבושה. עד מהרה הוטלו על יהודים שנותרו תחת כיבוש נאצי גזירות שונות, כשהראשונה בהן הייתה נשיאת טלאי צהוב. לאחר מכן נשדד ונבזז רכושם של היהודים ופוגרום שפגע בכל יהודי העיירה. הונהגו עבודות כפייה והחלו הוצאות להורג המוניות. | |||
בסוף קיץ תש"א, מספר שבועות בלבד לאחר נפילתה של העיר בידי הגרמנים, רוכזו כ-500 היהודים שנותרו בעיר בגטו, אשר הוקף בהמשך בגדר תיל, ואמנם הגטו גבל בנהר הגורוז'אנקה, מה שאפשר בריחה מהגטו. בגטו התקיימו תנאי צפיפות ורעב, שהפילו חללים רבים, ומעת לעת נרצחו קבוצות של עשרות יהודים ממנו. בכ"ג בתשרי [[תש"ב]] (14 באוקטובר 1941) נלקחו כל היהודים שנותרו בגטו (זקנים, נשים וטף) לוורובייבי גורי (Vorobyevy Gory) הסמוכה לעיר, ונרצחו שם. בזמן זה הועלו באש בתי הגטו. | בסוף קיץ תש"א, מספר שבועות בלבד לאחר נפילתה של העיר בידי הגרמנים, רוכזו כ-500 היהודים שנותרו בעיר בגטו, אשר הוקף בהמשך בגדר תיל, ואמנם הגטו גבל בנהר הגורוז'אנקה, מה שאפשר בריחה מהגטו. בגטו התקיימו תנאי צפיפות ורעב, שהפילו חללים רבים, ומעת לעת נרצחו קבוצות של עשרות יהודים ממנו. בכ"ג בתשרי [[תש"ב]] (14 באוקטובר 1941) נלקחו כל היהודים שנותרו בגטו (זקנים, נשים וטף) לוורובייבי גורי (Vorobyevy Gory) הסמוכה לעיר, ונרצחו שם. בזמן זה הועלו באש בתי הגטו. | ||
הרדוק שוחררה | הרדוק שוחררה ב[[כ"ז בכסלו]] [[תש"ד]] (24 בדצמבר 1943) חלק מהמשפחות היהודיות חזרו אל העיר לאחר שחרורה כ-400 איש. הקהילה הקטנה ששרדה את המלחמה ניהלה גם לאחריה חיי קהילה יהודית. | ||
==חסידי חב"ד בעיר== | ==חסידי חב"ד בעיר== | ||