רבי יואל סירקיש: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
מ (עריכה)
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 11: שורה 11:
|בני דורו=
|בני דורו=
}}
}}
רבי '''יואל סירקיש{{הערה|נכתב גם "סירקיס".}}''' (ה'שכ"א - [[כ' אדר]] ה'ת'), מכונה "'''הב"ח'''" על שם חיבורו הגדול - "בית חדש" על ה[[ארבעה טורים]]. היה מגדולי ה[[אחרונים]], מגיהי הש"ס, והפוסקים שבדורות האחרונים.
רבי '''יואל סירקיש{{הערה|נכתב גם "סירקיס".}}''' (ה'שכ"א - [[כ' אדר]] ה'ת'), מכונה "'''הב"ח'''" על שם חיבורו הגדול - "בית חדש" על ה[[ארבעה טורים]]. היה מגדולי ה[[אחרונים]], מגיהי הש"ס והפוסקים שבדורות האחרונים.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 17: שורה 17:
נולד לאביו רבי שמואל מלובלין בן רבי משה יפה{{הערה|שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.}} מקראקא בשנת ה'שכ"א בעיר לובלין.
נולד לאביו רבי שמואל מלובלין בן רבי משה יפה{{הערה|שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.}} מקראקא בשנת ה'שכ"א בעיר לובלין.


כיהן כרב ב[[פוזנא]] ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, [[מז'יבוז']] ובעלזא. בשנת ה'שע"ה מונה לשמש כ[[אב בית דין]] בעיר בריסק, ובשנת ה'שע"ט עבר לתפקיד דומה בעיר [[קראקא]] וסביבותיה, שם כיהן כרב ואב"ד עד יום הסתלקותו.
היה תלמידו של רבי שלמה לייבוש מלובלין (חברו של רבי אליהו בעל שם מוורמייזא)
 
כיהן כרב ב[[פוזנא]] ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, [[מז'יבוז']] ובעלזא. בשנת ה'שע"ה מונה לשמש כ[[אב בית דין]] בעיר [[בריסק]], ובשנת ה'שע"ט עבר לתפקיד דומה בעיר [[קראקא]] וסביבותיה, שם כיהן כרב ואב"ד עד יום הסתלקותו.


רבי יואל היה מראשי ועד ארבע ארצות, ובפנקסי הועד ניתן למצוא את שמו מוזכר פעמים רבות, בעיקר בנושא מס החינוך.
רבי יואל היה מראשי ועד ארבע ארצות, ובפנקסי הועד ניתן למצוא את שמו מוזכר פעמים רבות, בעיקר בנושא מס החינוך.


רבי יואל היה עשיר גדול, והאכיל תלמידים רבים מישיבצו הגדולה על שולחנו. הוא נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.
רבי יואל היה עשיר גדול, והאכיל תלמידים רבים מישיבתו הגדולה על שולחנו. הוא נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.


הסתלק ב[[כ' אדר]] שנת ה'ת'.
הסתלק ב[[כ' אדר]] שנת ה'ת'.
שורה 27: שורה 29:
==לימוד קבלה==
==לימוד קבלה==


בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו ב[[ספר הזוהר]] ובספרי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: {{ציטוטון|המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי"{{הערה|שו"ת הב"ח סימן ד. נשמט ברוב הדפוסים.}}}}}. בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של ה[[רמ"ק]] [[פרדס רימונים]]. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להיפך.
בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו ב[[ספר הזוהר]] ובספרי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: {{ציטוטון|המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי"{{הערה|שו"ת הב"ח סימן ד. נשמט ברוב הדפוסים.}}}}. בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של ה[[רמ"ק]] [[פרדס רימונים]]. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להיפך.


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 37: שורה 39:
==רבותיו==
==רבותיו==
*אביו רבי שמואל יפה.
*אביו רבי שמואל יפה.
*רבי שלמה לייבוש מלובלין (חברו של רבי אליהו בעל שם מוורמייזא){{הערה|על פי אדמו"ר הריי"צ בספר הזכרונות פרק ס'}} 
*רבי הירש שור מבריסק.
*רבי הירש שור מבריסק.
*רבי פייבוש מקראקא.
*רבי פייבוש מקראקא.


==מתלמידיו==
==מתלמידיו==
*רבי [[יואל בעל שם]]
*חתנו, רבי [[דוד הלוי סגל]], הט"ז.
*חתנו, רבי [[דוד הלוי סגל]], הט"ז.
*רבי יהושע חריף, בעל "מגיני שלמה".
*רבי יהושע חריף, בעל "מגיני שלמה".
שורה 61: שורה 65:
*הגהות על הש"ס{{הערה|כתב הגהות גם על ה[[רא"ש]] וה[[רי"ף]].}} (נדפסו בשולי העמודים בש"ס וילנא).
*הגהות על הש"ס{{הערה|כתב הגהות גם על ה[[רא"ש]] וה[[רי"ף]].}} (נדפסו בשולי העמודים בש"ס וילנא).


==אצל [[רבותינו נשיאנו]]==
==אצל [[רבותינו נשיאינו]]==


[[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] בריבוי דברים כמו הב"ח.
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] בריבוי דברים כמו הב"ח.
11,172

עריכות