11,172
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יואל סירקיש''' (ה'שכ"א - [[כ' אדר]] ה'ת'), מכונה "'''הב"ח'''" על שם חיבורו הגדול - "בית חדש" על ה[[ארבעה טורים]]. היה מגדולי ה[[אחרונים]], מגיהי הש"ס | {{דמות | ||
|שם= יואל סירקיש | |||
|תאריך לידה=שכ"א | |||
|מקום לידה=לובלין | |||
|תאריך פטירה=[[כ' אדר]] ת' | |||
|מקום פעילות=פולין | |||
|השתייכות= | |||
|תחומי עיסוק= רב, [[אב"ד]], פוסק | |||
|תפקידים נוספים=מגיה הש"ס | |||
|רבותיו= | |||
|בני דורו= | |||
}} | |||
רבי '''יואל סירקיש{{הערה|נכתב גם "סירקיס".}}''' (ה'שכ"א - [[כ' אדר]] ה'ת'), מכונה "'''הב"ח'''" על שם חיבורו הגדול - "בית חדש" על ה[[ארבעה טורים]]. היה מגדולי ה[[אחרונים]], מגיהי הש"ס והפוסקים שבדורות האחרונים. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לאביו רבי שמואל מלובלין בן רבי משה יפה{{הערה|שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.}} מקראקא בשנת ה'שכ"א בעיר | נולד לאביו רבי שמואל מלובלין בן רבי משה יפה{{הערה|שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.}} מקראקא בשנת ה'שכ"א בעיר לובלין. | ||
כיהן כרב ב[[פוזנא]] ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, [[מז'יבוז']] ובעלזא. בשנת ה'שע"ה | היה תלמידו של רבי שלמה לייבוש מלובלין (חברו של רבי אליהו בעל שם מוורמייזא) | ||
כיהן כרב ב[[פוזנא]] ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, [[מז'יבוז']] ובעלזא. בשנת ה'שע"ה מונה לשמש כ[[אב בית דין]] בעיר [[בריסק]], ובשנת ה'שע"ט עבר לתפקיד דומה בעיר [[קראקא]] וסביבותיה, שם כיהן כרב ואב"ד עד יום הסתלקותו. | |||
רבי יואל היה מראשי ועד ארבע ארצות, ובפנקסי הועד ניתן למצוא את שמו מוזכר פעמים רבות, בעיקר בנושא מס החינוך. | |||
רבי יואל היה עשיר גדול, והאכיל תלמידים רבים מישיבתו הגדולה על שולחנו. הוא נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה. | |||
הסתלק ב[[כ' אדר]] שנת ה'ת'. | הסתלק ב[[כ' אדר]] שנת ה'ת'. | ||
==לימוד קבלה== | |||
בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו ב[[ספר הזוהר]] ובספרי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: {{ציטוטון|המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי"{{הערה|שו"ת הב"ח סימן ד. נשמט ברוב הדפוסים.}}}}. בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של ה[[רמ"ק]] [[פרדס רימונים]]. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להיפך. | |||
==משפחתו== | |||
*אשתו מרת בילא{{הערה|נפטרה בקראקא ב[[שביעי של פסח]] ה'שצ"ח.}}, בת הקצין הגאון ר' אברהם ר' הירצק'ס מלבוב. | |||
*בנו רבי שמואל צבי הירץ{{הערה|לאחר פטירתו נשא גיסו הט"ז את אלמנתו.}}. | |||
*בתו רבקה, אשת תלמידו ה[[ט"ז]]{{הערה|ב[[תנאים (הסכם)|תנאים]] הבטיח הב"ח לחתנו הט"ז תבשיל של בשר בכל יום. לימים כשנעשה הב"ח עני נאלץ לספק לו ריאות במקום בשר. למרבה הפלא הזמין הט"ז את הב"ח ל[[דין תורה]] בשל כך. בית הדין פסק שגם ריאות נחשבות כבשר. שאלו את הב"ח מה ראה על ככה להזמינו לדין תורה בשל כך. השיב הט"ז כי ביום שהתחיל לאכול ריאות במקום בשר נאלץ למעט בכך מעיונו בתורה לרגע אחד. ובשל כך נעשה בשמים [[קטרוג]] על משפחת חותנו. לפיכך הזמינו לדין תורה, כדי שבית-הדין יפסוק שאף ריאות נחשבות כבשר, ובכך יוסר מהם הקטרוג.}}. | |||
*בתו אשת ר' נפתלי הירץ בן ר' יהודה זעלקי, אב"ד [[לבוב]]{{הערה|שני הגיסים, הט"ז והגרנ"ה שימשו שניהם ברבנות לבוב באותו זמן - הט"ז כאב"ד "מחוץ לעיר": ערי המחוז וכל מדינת [[פודוליה]], והגרנ"ה כאב"ד העיר לבוב עצמה. כך היה מנהג הרבנות של לבוב מאז ומעולם.}}. | |||
==רבותיו== | ==רבותיו== | ||
*אביו רבי שמואל יפה. | *אביו רבי שמואל יפה. | ||
*רבי שלמה לייבוש מלובלין (חברו של רבי אליהו בעל שם מוורמייזא){{הערה|על פי אדמו"ר הריי"צ בספר הזכרונות פרק ס'}} | |||
*רבי הירש שור מבריסק. | *רבי הירש שור מבריסק. | ||
*רבי פייבוש מקראקא. | *רבי פייבוש מקראקא. | ||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
*רבי דוד הלוי | *רבי [[יואל בעל שם]] | ||
* | *חתנו, רבי [[דוד הלוי סגל]], הט"ז. | ||
*רבי מנחם מנדל קרוכמל בעל שו"ת צמח צדק. | *רבי יהושע חריף, בעל "מגיני שלמה". | ||
*רבי צבי הירש קלויזנר אב בית דין | *רבי מנחם מנדל קרוכמל בעל שו"ת צמח צדק (הקדמון). | ||
*רבי צבי הירש קלויזנר אב בית דין ב[[לבוב]] ולובלין. | |||
*רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני". | *רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני". | ||
*רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על | *רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על [[שלחן ערוך]] אבן העזר. | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
| שורה 31: | שורה 57: | ||
הייחודיות של הב"ח בספרו זה, היא שבשונה מ[[רבי יוסף קארו]] ה'בית יוסף' שלא התעמק בחיבורו וירד לנקודות הדברים כפי שמובאים במקורם, הב"ח התעמק עד לשורש הדברים ממש. | הייחודיות של הב"ח בספרו זה, היא שבשונה מ[[רבי יוסף קארו]] ה'בית יוסף' שלא התעמק בחיבורו וירד לנקודות הדברים כפי שמובאים במקורם, הב"ח התעמק עד לשורש הדברים ממש. | ||
כמו שכותב הב"ח בהקדמתו לספרו: {{ציטוט|תוכן=אמנם לאשר הרב ז"ל החכם עיניו בראשו. ואל התכלית עיקרו ושרשו לברר כל הלכה על בוריה שלא יהא בה עוד ספק בהוראה הלכה למעשה היה הכרח להאריך בסוגיית התלמוד ובכל הפוסקים והתשובות ונמשך מזה האריכות לקצר בפירוש וביאור דברי הטור בעצמו. גם במקום דצריך נגר ובר נגר להולמו. וגם כשמפרש דברי הטור במקצת מקומות. יש להשיב תשובות רמות. ולברר האמת לעיני הרואה ומעיין בסוגיות. ולא הגיע דבר זה להרב אלא מצד גדולתו הרמה ששם עיניו ולבו כל הימים וכל מעיינו על התכלית בפסק הלכה בשלחן הערוך הקצר והארוך אבל במה שנוגע בביאור ופירוש דברי הטור בעצמו היה מקצר ועולה. כי ממילא היה מובן לאנשי המעלה כמוהו בגדולה (...). קמתי לחבר ביאור ופירוש לדברי הטורים בעצמו}}. | כמו שכותב הב"ח בהקדמתו לספרו: | ||
{{ציטוט|תוכן=אמנם לאשר הרב ז"ל החכם עיניו בראשו. ואל התכלית עיקרו ושרשו לברר כל הלכה על בוריה שלא יהא בה עוד ספק בהוראה הלכה למעשה היה הכרח להאריך בסוגיית התלמוד ובכל הפוסקים והתשובות ונמשך מזה האריכות לקצר בפירוש וביאור דברי הטור בעצמו. גם במקום דצריך נגר ובר נגר להולמו. וגם כשמפרש דברי הטור במקצת מקומות. יש להשיב תשובות רמות. ולברר האמת לעיני הרואה ומעיין בסוגיות. ולא הגיע דבר זה להרב אלא מצד גדולתו הרמה ששם עיניו ולבו כל הימים וכל מעיינו על התכלית בפסק הלכה בשלחן הערוך הקצר והארוך אבל במה שנוגע בביאור ופירוש דברי הטור בעצמו היה מקצר ועולה. כי ממילא היה מובן לאנשי המעלה כמוהו בגדולה (...). קמתי לחבר ביאור ופירוש לדברי הטורים בעצמו}}. | |||
*שו"ת הב"ח. | *שו"ת הב"ח. | ||
| שורה 38: | שורה 65: | ||
*הגהות על הש"ס{{הערה|כתב הגהות גם על ה[[רא"ש]] וה[[רי"ף]].}} (נדפסו בשולי העמודים בש"ס וילנא). | *הגהות על הש"ס{{הערה|כתב הגהות גם על ה[[רא"ש]] וה[[רי"ף]].}} (נדפסו בשולי העמודים בש"ס וילנא). | ||
== | ==אצל [[רבותינו נשיאינו]]== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] בריבוי דברים כמו הב"ח. | [[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] בריבוי דברים כמו הב"ח. | ||
| שורה 53: | שורה 80: | ||
הרבי מזכיר את הדברים באמרו{{הערה|לקו"ש חלק ל"ד עמ' 228, אג"ק חלק כ' עמ' ש"ג.}}: "וידוע פירוש הב"ח בזה (לטור או"ח סי' מ"ז) '''דברים נפלאים הכי עמוקים''', ונקודתם, על הכרח לימוד [[פנימיות התורה]], אשר עי"ז באים לדרך חיים תוכחת מוסר". ובשיחת [[שמחת תורה]] [[תש"כ]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/9/110.htm תורת מנחם חלק כ"ז עמ' 110].}} אמר הרבי: "וכפי שמאריך הב"ח בביאור ענין ברכת התורה בשייכות עם האלקות שבתורה, בסגנון כזה, שלולי שרואים זאת בפירוש בדברי הב"ח, בגליא דתורה, יכולים לחשוב שכתב זאת אדמו"ר חסידי ("אַ חסידישער רבי")..." | הרבי מזכיר את הדברים באמרו{{הערה|לקו"ש חלק ל"ד עמ' 228, אג"ק חלק כ' עמ' ש"ג.}}: "וידוע פירוש הב"ח בזה (לטור או"ח סי' מ"ז) '''דברים נפלאים הכי עמוקים''', ונקודתם, על הכרח לימוד [[פנימיות התורה]], אשר עי"ז באים לדרך חיים תוכחת מוסר". ובשיחת [[שמחת תורה]] [[תש"כ]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/9/110.htm תורת מנחם חלק כ"ז עמ' 110].}} אמר הרבי: "וכפי שמאריך הב"ח בביאור ענין ברכת התורה בשייכות עם האלקות שבתורה, בסגנון כזה, שלולי שרואים זאת בפירוש בדברי הב"ח, בגליא דתורה, יכולים לחשוב שכתב זאת אדמו"ר חסידי ("אַ חסידישער רבי")..." | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1872 רבי יואל סירקיס (הב"ח)] {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1872 רבי יואל סירקיס (הב"ח)] {{חב"ד בישראל}} | ||
{{אחרונים}} | {{אחרונים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים|ס]] | [[קטגוריה:אחרונים|ס]] | ||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | |||